ביזון אמריקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgביזון אמריקאי
American bison k5680-1.jpg
מצב שימור

מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
שבט: בקר
סוג: ביזון
מין: ביזון אמריקאי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bison bison
‏(ליניאוס, 1758)
תחום תפוצה
Bison bison map.svg

ביזון אמריקאי (שם מדעי: Bison bison) הוא מין יונק צמחוני דמוי שור גדול-ממדים, המשתייך למשפחת הפריים. הביזון האמריקאי הוא היונק הגדול ביותר באמריקה הצפונית ואחד ממיני הפריים הגדולים ביותר בעולם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביזון האמריקאי שני תת-מינים: ביזון היערות (Bison bison athabascae) וביזון הערבה (Bison bison bison) הקטן יותר; ביזון היערות, המין הגדול יותר, הוא המין השלישי בגודלו בעולם במשפחת הפריים, ורק הגאור והתאו האסייתי גדולים ממנו ושניהם נפוצים בעיקר באזור הודו. ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין שני תתי-המין הוא גובה ה"דבשת" בגב. הביזונים נפוצים כיום בעיקר במישורים הגדולים של קנדה וארצות הברית, שם הם רועים בעדרי ענק.

פעמים רבות מבלבלים בין הבאפלו, הוא התאו, לבין הביזון, אך מדובר במינים שונים.

לביזון פרווה עבה מאוד המגנה עליו מפני הקור בצפון-אמריקה; הפרווה עבה וצמרית במיוחד באזור הראש והעורף. בחורף הופכת פרוות הביזון לכהה ועבותה יותר, ואילו בעונות השנה החמות יותר, פרוותו בהירה יותר ודלילה יותר. פרט בוגר יכול להגיע לגובה 2 מטרים, לאורך 3 מטרים ולמשקל הנע בין 450 קילוגרם לטון אחד. לשני תת-המין של הביזון קרניים קצרות יחסית ומעוקלות, שבהן הם משתמשים ללחימה בתוך העדר וכן להגנה מפני טורפים. עונת הרבייה של הביזונים היא בחודשים אוגוסט וספטמבר; תקופת ההריון נמשכת עד האביב. כמעט תמיד ההמלטה היא של עגל יחיד. תקופת ההנקה שבה העגל צמוד לאימו נמשכת שנה. הביזונים מגיעים לבגרות בגיל 3 שנים, וחיים בין 18 ל-22 שנים בטבע; בשבי הם יכולים להגיע אף לגיל 35 עד 40 שנים.

הביזון הוא מעלה גירה וניזון מעשבים אותם הוא מלחך בכרי הדשא העצומים שבהם רועה.

לביזון אויבים טבעיים מעטים מלבד האדם; בעלי חיים מעטים מאוד מעיזים לתקוף פרטים בוגרים, בשל עוצמתם, גודלם שמצטרפים לעובדה שהם חיים בעדרים גדולים. דובי גריזלי וזאבים מנסים לעתים קרובות לתקוף פרטים צעירים או חולים. לביזון שיטת הגנה שיתופית, בדומה לפילים: כשקבוצת זאבים או טורפים אחרים מנסה לתקוף את העגלים העדינים, העדר יוצר סביבם מעגל סגור כשקרני כולם מופנות כלפי האויב, דבר המקשה מאוד לתקוף את הצעירים.

לפני הגירת האדם הלבן היו קיימים באמריקה הצפונית כ-60 מיליון ביזונים. הביזונים ניצודו במיליוניהם בצפון אמריקה על ידי המתיישבים הלבנים לשם עורותיהם ובשרם והגיעו לסף הכחדה. הביזון גם היה המין הראשון שהושב לטבע בסיועם של גני החיות בתחילת המאה הנוכחית. גן החיות של רובע ברונקס בניו יורק היה הראשון בין גני החיות בעולם שהחל בתוכנית ההשבה לטבע של הביזון, וכך הושבו הביזונים לשמורות בצפון אמריקה והכחדתם הכוללת נמנעה. למרות זאת ציד הביזונים נמשך, אם כי בהיקף קטן בהרבה. גם התושבים הילידים של צפון אמריקה התקיימו במידה רבה מאוד על ציד הביזון, כדי להשיג את חלבו, בשרו ועורו, אולם היקף הציד שלהם לא היה בהיקף של הכחדה.

כיום, האינטראקציה העיקרית בין מטיילים לבין הביזונים מתקיימת בפארקים הלאומיים של ארצות הברית, בעיקר ילוסטון וגרנד טיטון. על אף שהביזון אינו אוכל בשר, הוא נוהג לתקוף אנשים המפריעים את מנוחתו או מנסים להתקרב אליו יתר על המידה, ולכן התיירים בשמורות מוזהרים לא להתקרב לביזונים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]