ננסי קרול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ננסי קרול
Nancy Carroll
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1974 (בת 50 בערך)
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה Evening Standard Theatre Award for Best Actress עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ננסי קרולאנגלית: Nancy Carroll; נולדה ב-28 בנובמבר 1974) היא שחקנית אנגלייה. היא הופיעה בהפקות תיאטרון רבות בעיקר עם הלהקה השייקספירית המלכותית. שיחקה בסרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה שונות בהן בתפקיד קבוע בסדרת הטלוויזיה של ה-BBC "האב בראון".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ננסי קרול נולדה בעיר קיימברידג' שבקיימברידג'שייר. היא גדלה בהרן היל שבדרום לונדון ולמדה בבית הספר אליין שם הייתה תלמידה נלהבת של תיאטרון.[1] את הכשרתה המקצועית רכשה באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון,[1] וסיימה את התואר ביוני 1998.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום הלימודים הופיעה קרול בתפקיד קטן בסרט הקולנוע "בעל אידיאלי". אחר כך הצטרפה ללהקה השייקספירית המלכותית.[1] הופעת הבכורה שלה בתיאטרון הייתה ב-1999 בתפקיד אופליה במחזה "המלט" בתיאטרון בריסטול אולד ויק.[2] על הבמה שיחקה קרול ב-2007 במחזה "The Man of Mode" מאת ג'ורג' את'רג', ב-2006 במחזה "The Voysey Inheritance" מאת הרלי גרנוויל-ברקר, ובתפקיד אמה יונג במחזה "The Talking Cure". מיוני עד ספטמבר 2004 הופיעה במחזה "המשרתת המתחזה" מאת פייר דה מאריבו בתיאטרון המלכותי הלאומי. עוד השתתפה במחזה "המלך ליר" בבימויו של ג'ונתן קנט בתיאטרון אלמיידה ובתיאטרון אולד ויק. ב-2008 שיחקה במחזה נוסף של גרנוויל-ברקר "Waste".

ב-2009 שיחקה בתפקיד ליידי קרום בהפקה מחודשת של המחזה "ארקדיה" מאת טום סטופארד, עליו זכתה לביקורות חיוביות,[3] כמו גם על הופעתה בדמות הפסיכולוגית ד"ר פורד במחזה "שם המשחק" מאת דייוויד מאמט שהועלה בתיאטרון אלמיידה.[4]

קרול שיחקה בתיאטרון פעמים אחדות עם בעלה ג'ו סטון-פיואינגס. ב-2006 הם הופיעו במחזה "See How They Run", ובמרץ 2004 שיחקו במחזות "The Astonished Heart" ו-"Still Life" מאת נואל קאוורד בתיאטרון ליברפול פלייהאוס. ב-2009 גילמה את תפקיד ויולה לצדו של בעלה שגילם את אורסינו בהפקה של הלהקה השייקספירית המלכותית למחזה "הלילה השנים עשר" בבימויו של גרגורי דורן.

ב-2010 הופיעה קרול לצדם של בנדיקט קמברבאץ' ואדריאן סקרבורו בהפקה מחודשת של המחזה "After the Dance" מאת טרנס רטיגן בבימויה של ת'אה שארוק בתיאטרון המלכותי הלאומי.[5] על תפקיד זה זכתה קרול בפרס השחקנית הטובה ביותר של האיבנינג סטנדרד ובפרס אוליבייה לשחקנית הטובה ביותר לשנת 2010.[6]

ב-2012 שיחקה קרול יחד עם ג'ון לית'גו, ג'ושואה מקגווייר וניקולס ברנס בפארסה הוויקטוריאנית "The Magistrate" מאת ארתור וינג פינרו בתיאטרון המלכותי הלאומי. ב-2013 גילמה את דמותה של פליסיטי יוסטון במחזה "The Duck House" מאת דן פטרסון וקולין סוואש,[7] לצדם של בן מילר ודיאנה ויקרס.[8] המחזה הוא סאטירה פוליטית על שערוריית הוצאות הפרלמנט בבריטניה משנת 2009. המחזה הוצג בסיבוב הופעות במשך חמישה שבועות ואחר כך בתיאטרון וודוויל בלונדון.[7]

בטלוויזיה שיחקה קרול בתפקיד פרנסס דובל במיני-סדרה "מרגלי קיימברידג'" של BBC2 משנת 2003.[9] היא השתתפה בפרקים בסדרות הטלוויזיה "החשדות של מר ויצ'ר", "עדות אילמת" ו"רציחות במידסומר". ב-2013 החלה להופיע בתפקיד קבוע בסדרה הבלשית של ה-BBC "האב בראון", בה היא מגלמת את דמותה של אשת החברה העשירה ליידי פלישה מונטגיו.[10] ב-2017 שיחקה בתפקיד מרי קולינס בסדרת הדרמה "החשוד העיקרי 1973" שהוא פריקוול לסדרה "החשוד העיקרי" בכיכובה של הלן מירן.[11]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ננסי קרול נשואה לשחקן ג'ו סטון-פיואינגס. לבני הזוג יש שני ילדים, נלי וארתור.[2] השניים נפגשו כשהשתתפו בסיבוב הופעות של הלהקה השייקספירית המלכותית.[2]

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1998 The Bill בלינדה ברוקס בפרק "Team Play"
1999 בעל אידיאלי An Ideal Husband ססילי בהצגה "חשיבותה של רצינות"
2001 אייריס וג'ון Iris BBC PA
2002 The Gathering Storm דיאנה צ'רצ'יל סרט טלוויזיה
2003 מרגלי קיימברידג' Cambridge Spies פרנסס דובי
2003 הולבי סיטי Holby City איליין גיל בפרק "Eyes Wide Open"
2005 רציחות במידסומר Midsomer Murders אנטוניה וילמוט בפרק "Hidden Depths"
2007 דיאל ופסקו Dalziel and Pascoe סמנתה מנטל בפרק "Demons on Our Shoulders"
2007 רופאים Doctors דליה צ'רצ'מן בפרק "The Big Decision"
2010 רציחות במידסומר Midsomer Murders קוני בישופ בפרק "The Great and the Good"
2012 עדות אילמת Silent Witness ג'יל ביילי בפרק "Domestic"
2012 המפקח לואיס Inspector Lewis אן ראנד בפרק "The Indelible Stain"
2013–2017 האב בראון Father Brown ליידי פלישה מונטגיו
2013 מיילדת Call the Midwife לינדה באק בפרק ספיישל חג המולד
2014 החשדות של מר ויצ'ר The Suspicions of Mr Whicher שארלוט פיפר סרט טלוויזיה
2017 Prime Suspect 1973 מרי קולינס מיני-סדרה
2017 ויל Will אלן בארבג' סדרת טלוויזיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Jones, Alice (9 בדצמבר 2013). "Nancy Carroll: She's on the money". The Independent. London. נבדק ב-18 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Coveney, Michael (3 במרץ 2015). "Leading Ladies: Nancy Carroll interview". WhatsOnStage. נבדק ב-17 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Coveney, Michael (5 ביוני 2009). "First Night: Arcadia, Duke of York Theatre, London". The Independent. London. נבדק ב-29 בנובמבר 2010. Carroll is brilliant {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Austin, Jeremy (17 בספטמבר 2010). "Reviews: House of Games". The Stage. נבדק ב-29 בנובמבר 2010. Nancy Carroll... masterful {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Carroll wins Best Actress". The Official London Theatre Guide. 13 במרץ 2011. נבדק ב-13 במרץ 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Brown, Mark (29 בנובמבר 2010). "Kinnear and Carroll land top theatre awards". The Guardian. London. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "The Duck House: MPs' expenses satire heads for West End". bbc.co.uk/news. BBC News. 16 בספטמבר 2013. נבדק ב-16 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Political Comedy The Duck House Will Play London's Vaudeville; Cast Announced". Playbill. 16 בספטמבר 2013. נבדק ב-20 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Mills, Simon (15 במאי 2003). "Spies, nudity and real love". The Evening Standard. London. נבדק ב-19 בינואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Meet the cast of Father Brown". RadioTimes. 2017.
  11. ^ Prime Suspect 1973