קלייר היגינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלייר היגינס
Clare Higgins
Clare Higgins.jpg
לידה 10 בנובמבר 1955 (בת 63)
ברדפורד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קלייר פרנסס אליזבת היגינסאנגלית: Clare Frances Elizabeth Higgins; נולדה ב-10 בנובמבר 1955) היא שחקנית אנגלייה. שיחקה בסרטים "מעורר השאול" (1987), "מעורר השאול 2" (1988), "Small Faces"‏ (1996) ו"מצפן הזהב" (2007).

היגינס הייתה מועמדת שש פעמים לפרס אוליבייה על הופעותיה בתיאטרון. המועמדות הראשונה הייתה ב-1984 על תפקידה כסטלה קוולסקי במחזה "חשמלית ושמה תשוקה". היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר שלוש פעמים: ב-1995 על "ציפור הנעורים המתוקה", ב-2003 על "וינסנט בבריקסטון" וב-2005 על "הקובה" לאוריפידס.[1] הופעת הבכורה שלה בברודוויי הייתה ב-2003, והיא הייתה מועמדת לפרס טוני לשחקנית הטובה ביותר במחזה "וינסנט בבריקסטון".[2] היא שבה להופיע בברודוויי בשנת 2014 במחזה של אדוארד אלבי "איזון עדין".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היגינס, בת שנייה במשפחה של חמישה ילדים, נולדה בברדפורד שבמחוז מערב יורקשייר לפולה ססיליה וג'יימס סטיבן היגינס.[3] הוריה היו ממעמד הפועלים ומרקע אירי קתולי,[4] שניהם עבדו בהוראה. כבר מילדותה התעניינה היגינס במשחק. בגיל 17 אחרי שגורשה מהמנזר, בית הספר שבו למדה, ברחה היגינס מהבית.[4] בגיל 19 ילדה בן ומסרה אותו לאימוץ כי לא יכלה לגדל אותו.[4]

בגיל 23 הגשימה היגינס את חלומה להיות שחקנית, כשסיימה את לימודיה באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון. בשנות השמונים של המאה העשרים הייתה לשחקנית תיאטרון פעילה הן בלונדון והן בברודוויי, כולל הופעת בכורה במחזה "משאלות נסתרות" מאת דייוויד הר. ב-1995 זכתה בפעם הראשונה בפרס אוליבייה. ב-1983 כיכבה בתפקיד כריסטין מנסון לצידו של בן קרוס בעיבוד של ה-BBC ל"המצודה" של א. ג'. קרונין. על מסך הקולנוע שיחקה היגינס בדמות ג'וליה קוטון בסרטו של קלייב בארקר "מעורר השאול". הסרט יצא לאקרנים ב-1987 והוא מבוסס על ספרו של בארקר "The Hellbound Heart". היא חזרה לגלם את אותה דמות ב-1988 בסרטו של טוני רנדל (אנ') "מעורר השאול 2". הסרט היה סרט המשך מוצלח ל"מעורר השאול" ונחשב לסרט אימה אכזרי שזעזע את הקהל ברחבי העולם, ועם זאת קיבל ביקורות טובות.[5] הופעות נוספות שלה בקולנוע היו בסרט "Bad Behaviour" מ-1993 ובסרט הסקוטי "Small Faces" משנת 1996.

ב-2004 היה להיגינס הופעת קמע בסרט "המין היפה" עם קלייר דיינס ובילי קרודופ. ב-2007 גילמה היגינס את "מא קוסטה" בסרטו של כריס וייץ "מצפן הזהב" בכיכובם של ניקול קידמן ודניאל קרייג. ב-2008 שיחקה בסרט אביב 41 בבימויו של אורי ברבש.

בתיאטרון הלאומי הופיעה היגינס בתפקיד יוקסטה במחזה "אדיפוס המלך" לצידו של רייף פיינס. ב-2009 מאפריל ועד מאי, שיחקה במחזה "The Fever" מאת וואלאס שון (אנ') בתיאטרון רויאל קורט.[6] מספטמבר 2009 הופיעה בתפקיד הרוזנת של רוסִייוֹן במחזה "סוף טוב הכל טוב" בתיאטרון הלאומי.[7]

ב-2012 הופיעה היגינס בפרק בעונה השלישית של הסדרה "אחוזת דאונטון". היא שיחקה בתפקיד גברת ברטלט, חברתה של גברת בייטס, ומי שבסופו של דבר עזרה לשחרר את מר בייטס מהכלא.[8]

בנובמבר 2014 השתתפה היגינס בפרק קצר שנעשה לציון 50 שנה לסדרה "דוקטור הו" בשם "לילו של הדוקטור" בכיכובו של פול מקגאן בתפקיד הדוקטור השמיני. בפרק שקדם לשידור פרק הספיישל "יומו של הדוקטור", היגינס גילמה את אוהילה, חברה באחוות קארן, שעוזרת לדוקטור להתחדש לגלגול הבא שלו. היגינס משתתפת בחלק השני של הסיפור שישודר בעונה התשיעית של הסדרה בסתיו 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלייר היגינס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Previous winners". Olivier Awards. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2014. 
  2. ^ "Clare Higgins". IBDB. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2014. 
  3. ^ Clare Higgins profile at Film Reference.com
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 "Jung at heart." Telegraph.co.uk
  5. ^ Hellraiser 2 at Rotten Tomatoes
  6. ^ "Theatre masterclass: Clare higgins". The Guardian. 30 ביוני 2009. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2014. 
  7. ^ "Clare Higgins- one of the busiest stage actors". The British Theatre Guide. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2014. 
  8. ^ 'Downton Abbey': Episode three in pictures