נערה עם קעקוע דרקון
 | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | סטיג לרסון |
| שפת המקור | שוודית |
| תורגם לשפות | אנגלית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, ספרדית ועוד |
| סוגה | רומן בלשי |
| מקום התרחשות |
שוודיה  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Norstedts Förlag |
| תאריך הוצאה | 2005 |
| מספר עמודים | 512 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | מודן הוצאה לאור |
| תרגום | 2009 |
| פרסים | |
| |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | טרילוגיית מילניום |
| הספר הבא | הנערה ששיחקה באש |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 2-0005-2128-8 |
  | |
נערה עם קעקוע דרקון (בשוודית: Män som hatar kvinnor - "גברים ששונאים נשים"), הוא ספר מתח, הראשון בטרילוגיית מילניום מאת הסופר השוודי סטיג לרסון.
הספר פורסם לראשונה בשוודית ב-2005, ובאנגלית ב-2008. לעברית תורגם הספר ב-2009 על ידי רות שפירא.
בשנת 2009 עובד הספר לסרט שוודי בעל אותו שם, ובשנת 2011 יצא עיבוד נוסף של הסרט, הפעם בארצות הברית.
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מִיקָאֶל בְּלוֹמְקְוִויסְט, עיתונאי שהורשע בהוצאת דיבה על התעשיין הנס-אריק ונרסטרום ונידון לשלושה חודשי מאסר, מקבל הצעת עבודה מהתעשיין הנריק ונגר - לברר מה עלה בגורלה של אחייניתו הריאט ונגר, שנעלמה כ-37 שנה קודם לכן.
הנריק מציע למיקאל סכום כסף גדול כשכר, ומבטיח לו שבתום המשימה יקבל בנוסף לשכר הנאה גם נתונים שיסייעו לו להוכיח את צדקתו בתחקיר שבגינו הורשע. מיקאל מגיע לאי הדבי, הסמוך לעיר (הבדיונית) הדסטאד, שם גרה משפחת ונגר המורחבת. הֶדֶסטאד מתוארת כעיר נמל תעשייתית בת 24,000 תושבים, הנמצאת במחוז נורלנד, כשעה נסיעה צפונית ליבלה. האי הֶדֶבִּי מחובר להדסטאד בגשר. הנריק מספר למיקאל את נסיבות היעלמותה של הריאט, נותן לו אוסף גדול של מסמכים בנושא, ומגלה לו כי הוא מקבל מדי שנה ליום הולדתו פרח מיובש, כשם שנתנה לו הריאט לפני שנעלמה.
במקביל בסטוקהולם, ליסבת סלאנדר, צעירה בת 24 העובדת כתחקירנית עבור חברת "מילטון סקיוריטי", מתבקשת לערוך תחקיר אודות מיקאל בלומקוויסט, ולאחר מכן גם על הפרשה בגינה הורשע בהוצאת דיבה על הנס-אריק ונרסטרום, אולם משימה זו מופסקת לפני שהיא משלימה אותה. במקביל, בחייה הפרטיים, ליסבת נסחטת מינית על ידי האפוטרופוס שלה, עו"ד נילס ביורמן, בכל עת שהיא נזקקת להחלטותיו בענייניה. בהמשך היא מגיעה לביתו מצוידת במצלמת וידאו מוסתרת, ומצלמת אותו בחשאי אונס אותה. היא חוזרת אליו לביקור נקמה, במהלכו היא קושרת אותו למיטה, מקעקעת על בטנו את המילים "אני חזיר סדיסט, סוטה ואנס", ומאיימת עליו שאם לא ימליץ לבית המשפט לשחררה מלחסות תחת אפטרופסות, תפרסם את הסרט.
במהלך החקירה שעורך מיקאל הוא מגלה שהנריק הסתייע בתחקיר שערכה ליסבת לשם בדיקת התאמתו לתפקיד, ובנוסף הוא מגלה כי היא האקרית שפרצה למחשבו לצורך תחקיר זה. הוא משכנע אותה לעזור לו בחקירתו. מיקאל מגלה ביומנה של הריאט רשימת קודים, וכעבור זמן מבין שזו רשימה של נשים שנרצחו, ופסוקים בתנ"ך המתארים עונשים אכזריים על חטאים. ליסבת מגלה את פרטי הנרצחות המוסתרות בקודים, ומיקאל וליסבת מגיעים למסקנה שהם בעקבות רוצח סדרתי שפעל בשוודיה במשך שנים אחדות.
כל אחד מהם מגלה בנפרד שהאחראי לחלק מהרציחות הוא מרטין ונגר, אחיה של הריאט ומנכ"ל תעשיות ונגר. מיקאל מגיע לביתו כדי להתעמת איתו, אולם מרטין כולא אותו במרתף עינויים בביתו. מרטין מגלה למיקאל כי הוא התכוון לרצוח את הריאט אך היא נעלמה לפני שהספיק לעשות זאת. כשמרטין עומד להרוג את מיקאל מגיעה ליסבת ומצילה אותו. מרטין נמלט במכוניתו כשליסבת בעקבותיו על אופנועה, עד שהוא מתנגש במשאית ונהרג.
מיקאל וליסבת מבינים כי הריאט לא נרצחה, ובעזרת עמית של ליסבת הם מצליחים לגלות את כתובתה באוסטרליה אחרי שמיקאל מפתיע את אניטה בביקור בביתה בלונדון, בניסיון לעלות על עקבותיה של הריאט. אחרי שהיא נרגעת מחשיפת זהותה הבדויה בידי מיקאל, הריאט מגלה למיקאל כי היא הרגה את אביה מתוך הגנה עצמית כשהייתה בת 15, לאחר התעללות מינית ממושכת שלו בה, אך אחרי מותו תפס את מקומו אחיה מרטין. אניטה, שידעה הכל, הצליחה לנצל הזדמנות ולמלט אותה מהאי ומאימתו של מרטין, מבלי להשאיר עקבות.
הריאט משתכנעת לחזור לשוודיה ולפגוש את הנריק, שלסיום מייעד אותה לניהול תעשיות ונגר.
הבטחתו של הנריק בנוגע לממצאים שיש ברשותו על ונרסטרום מתבררת כפיתיון שנועד להביא את מיקאל לסייע בחקירה, אך ליסבת פורצת למחשב הפרטי של ונרסטרום ומוציאה מידע רב על פעילותו הפלילית, ומיקאל מפרסם זאת בספר שמעורר שערורייה גדולה בשוודיה.
דמויות מרכזיות בסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מִיקָאֶל בְּלוֹמְקְוִויסְט - גיבור הסיפור, עיתונאי כלכלי נודע, עורך כתב העת "מילניום". בן 43, גרוש ואב לפֶרנילָה בת ה-16, שאותה הוא ממעט לפגוש. מכונה, נגד רצונו, "קאלה בלומקוויסט", על שם גיבור ספרה של אסטריד לינדגרן. "האמין שתפקידו של הכתב הכלכלי לבחון ולחשוף את הכרישים הפיננסיים שיוצרים משברי ריבית ומספסרים בכספי החוסכים הקטנים בתסבוכות דוט.קום מטורפות".[1]
- ליסבֶּת סָלאנדֶר - גיבורת הסיפור, האקרית בעלת זיכרון צילומי, תחקירנית בחברת האבטחה "מילטון סקיוריטי". עקב מראה רבים חושבים שהיא אנורקטית, אך "היא לא סבלה מהפרעת אכילה אמיתית; אדרבה, היה נדמה שהיא צורכת כל ג'אנק פוד שרק אפשר להעלות על הדעת. היא פשוט נולדה רזה, והיה לה שלד דק ששיווה לה מראה של ילדה דקת גזרה, כפות ידיים קטנות, פרקי יד צרים ושדיים שבקושי ניתן להבחין בהם מתחת לבגדים. היא הייתה בת עשרים וארבע אבל נראתה בת ארבע-עשרה."[2] עקב התנהגות אלימה מונה לה אפוטרופוס.
- הנריק ונגר - תעשיין בדימוס בן 82, בעל "גוף דק ושרירי, פנים קשות וחרושות קמטים ושיער אפור ועבות מסורק לאחור",[3] מנכ"ל חברת תעשיות ונגר לשעבר.
- דירק פרוּדֶה - עורך דין בן 68, פנסיונר שהנריק ונגר הוא הלקוח היחיד שלו.
- הנס אריק ונרסטרום - תעשיין עשיר. תחקיר שמיקאל פרסם אודותיו התגלה כחסר בסיס.
- גוטפריד ונגר - אביהם של הריאט ומרטין, אלכוהוליסט ונאו-נאצי. מת בטביעה בעת שהיה שיכור, ולקראת סוף הספר מתברר שהוטבע בידי בתו הריאט, לאחר שהתעלל בה.
- הריאט ונגר - בתו של גוטפריד ואחייניתו של הנריק. בגיל 14 עברה להתגורר אצל הנריק, משום שהוריה "היו אנשים לא יציבים".[4] נעלמה לפני 37 שנה, בשנת 1966.
- מרטין ונגר - אחיה של הריאט, מנכ"ל תעשיות ונגר.
- נילס ביורמן - עורך דין, יליד 1950, האפוטרופוס של ליסבת.
- ססיליה ונגר - אחיינית של הנריק, מנהלת בית ספר בת 56, כעשרים שנה חיה בנפרד מבעלה.[5]
- אניטה ונגר - אחות של ססיליה, היתה הקרובה ביותר להריאט לפני היעלמותה, מתגוררת בלונדון.
- אריקה ברגר - עורכת כתב העת "מילניום", נשואה, אך מקיימת, בידיעת בעלה, "קשר רומנטי לא קבוע" עם מיקאל.
- דראגן ארמנסקי - "בן חמישים ושש ויליד קרואטיה. אביו היה יהודי ארמני מרוסיה הלבנה. אמו היתה מוסלמית בוסנית ממוצא יווני."[6] מנהל חברת האבטחה "מילטון סקיוריטי", שבה "שלוש מאות שכירים במשרה מלאה ועוד כשלוש מאות פרילנסרים אמינים שאת שירותיהם שכרה לפי הצורך."[7]
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו המקורי של הספר, בשוודית, הוא "Män som hatar kvinnor" - "גברים ששונאים נשים". שם זה נרמז בגוף הספר באפיון שנותנת ליסבת לרוצח שהיא ומיקאל מחפשים: "חלאה ששונא נשים".[8] שם בוטה זה, שעלול להרחיק קוראים מהספר, הוחלף בתרגום לצרפתית לשם מרוכך במעט, "Les Hommes qui n'aimaient pas les femmes" - "גברים שאינם אוהבים נשים", ובתרגום לאנגלית נבחר שם שונה - "The Girl with the Dragon Tattoo", ושם זה ניתן גם לתרגום לעברית של הספר, "נערה עם קעקוע דרקון" (אף שהספר עצמו תורגם מהמקור בשוודית). מבחינת מבנהו, דומה שם זה לשמו של רב מכר קודם, שונה באופיו, "נערה עם עגיל פנינה". גיבורת הספר, ליסבת סלאנדר, שעל שמה הוא נקרא, היא בת 24, מעט מבוגרת מכדי להיקרא "נערה", אם כי מתואר שהיא נראית כנערה.
רמזים אוטוביוגרפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעלילת הספר מתוארת אלימות מינית קשה נגד נשים, העוברות התעללות מינית, שבסופה הן נרצחות. מרכיב זה של הספר נרמז אף בשמו המקורי, "גברים ששונאים נשים". מחבר הספר, סטיג לרסון, היה עד בנעוריו לאונס קבוצתי של נערה. אחד מידידיו סיפר שלרסון מעולם לא סלח לעצמו על שלא הצליח לסייע לאותה נערה, שנקראה ליסבת, כשמה של גיבורת טרילוגיית מילניום, שהייתה אף היא קורבן לאונס.[9]
לרסון עבד במשך 22 שנה כמעצב גרפי עבור סוכנות הידיעות הגדולה בשוודיה (Tidningarnas Telegrambyrå - TT). בנוסף היה המייסד והעורך של מגזין לוחמני בשם "אקספו". מאפיינים אלה נכללים בקורות החיים של שניים מגיבורי הספר: מיקאל בלומקוויסט הוא המייסד והעורך של המגזין הלוחמני "מילניום" וכריסטר מאלם הוא המעצב הגרפי של "מילניום". גם סוכנות הידיעות TT זוכה לאזכור בספר.
בדיון ומציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר הוא יצירה בדיונית, וכל הדמויות הפועלות בו הן דמויות בדיוניות. עם זאת, כל האתרים המוזכרים בו הם אתרים ממשיים על מפת שוודיה, מלבד היישוב שבו מתרחש עיקר העלילה: העיר הדסטאד והאי הדבי שלידה. בספר מוזכרות גם שערוריות אחדות מההיסטוריה של שוודיה, ובהן פרשת הנאו-נאצי ביורן לונדאל,[10] שערוריית השוחד של "בופורס", רצח אולוף פלמה והחקירה שניהל אֶבֶּה קרלסון בעקבות הרצח.
הספר מקפיד על פרטים טכניים. למשל:
- "לקראת הצהריים הדליקה ליסבת סלאנדר את האַיי-בּוּק שלה ופתחה את תוכנת הדואר יוּדוֹרָה".[11]
- "שלא במפתיע היא שמה עין על האפשרות הטובה ביותר: הפאוור-בוק G4/1.0 GHz של 'אפל', שזה עתה יצא לשוק, במארז אלומיניום עם מעבד PowerPC 745I עם מאיץ חישוב AltiVec Velocity, זיכרון עבודה בנפח 960 מגה ודיסק קשיח של 60 ג'יגה."[12]
מסרים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר משמש גם להעברת מסרים חברתיים אחדים, ובפרט לביקורת על החברה השוודית. מסרים אלה מופיעים במילים מפורשות מפיהם של גיבורי הספר, או משתמעים מעלילת הספר.
- אחריותו של אדם למעשיו: לאחר שגילו שאת סדרת הרציחות החל גוטפריד ונגר וממשיך בנו מרטין, שלמד ממנו ואף סבל מהתעללותו, מתנהל ויכוח בין מיקאל לליסבת על מידת אחריותו של מרטין למעשיו. מיקאל מייחס משקל רב לחינוך שקיבל מרטין ואומר: "מרטין היה ילד מדוכא שעוצב על ידי אביו, בדיוק כפי שגוטפריד דוכא על ידי אבא שלו, הנאצי". ליסבת שוללת זאת בתוקף ואומרת: "למרטין היתה בדיוק אותה הזדמנות כמו לכל אחד להשיב מלחמה. הוא עשה את הבחירה שלו. הוא רצח ואנס כי הוא אהב את זה."[13]
- מקומה של הבורסה בכלכלה: בעקבות שאלתה של מראיינת על קריסתה של הבורסה השוודית, עונה מיקאל:
את חייבת להבדיל בין שני דברים – הכלכלה השוודית והבורסה השוודית. הכלכלה השוודית היא סך כל המוצרים והשירותים המיוצרים במדינה הזאת מדי יום ביומו. טלפונים של 'אריקסון', מכוניות של וולוו, עופות של 'סקאן' ושינוע סחורות מקירונה עד שובדה. זאת הכלכלה השוודית והיא חזקה או חלשה היום בדיוק כפי שהייתה לפני שבוע. הבורסה זה סיפור אחר לגמרי. שם אין שום כלכלה ושום ייצור של מוצרים ושירותים. שם אין אלא פנטזיות שבמהלכן מחליטים משעה לשעה שעכשיו החברה הזאת או הזאת שווה כך וכך מיליארדים פחות או יותר. אין לזה שום קשר למציאות או לכלכלה השוודית".[14]
- עליבותם של אמצעי התקשורת: על אופן פעולתם של אמצעי התקשורת אומר מיקאל, בהמשך לדבריו על קריסת הבורסה:
התקשורת נושאת באחריות ועוד איך. במשך עשרים שנה לפחות נמנעים כתבים כלכליים רבים מלפשפש במעשיו של הנס-אריק ונרסטרום. לעומת זאת הם עזרו בבניית המוניטין והיוקרה שלו באמצעות דיוקנאות אוויליים, כאילו מדובר בכוכב עליון. אם הם היו עושים את מלאכתם נאמנה בעשרים השנים האחרונות, לא היינו במצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו".[15]
- מאבק בימין הקיצוני: מאבקו של לרסון בימין הקיצוני בשוודיה בא לידי ביטוי גם בספר זה, שבו עיקר הרוע מגיע מאנשי הימין הקיצוני - נאו-נאצים ואנטישמים.
- סלידה מאלימות כלפי נשים: מסר השזור בספר לכל אורכו הוא סלידה מאלימות כלפי נשים. מסר זה מודגש במידע הסטטיסטי המופיע בעמוד הפותח של כל אחד מארבעת חלקי הספר:
| חלק | שם החלק | תקופה | מידע סטטיסטי |
|---|---|---|---|
| ראשון | תמריץ | 20 בדצמבר עד 3 בינואר | 18% מהנשים בשוודיה היו בתקופה כלשהי בחייהן קורבן לאיומים מצד גבר |
| שני | ניתוחי תוצאות | 3 בינואר עד 17 במרס | 46% מהנשים בשוודיה נחשפו לאלימות מצד גבר |
| שלישי | מיזוגים | 16 במאי עד 11 ביולי | 13% מהנשים בשוודיה נחשפו לאלימות מינית חמורה מחוץ לנישואים או לזוגיות |
| רביעי | השתלטות עוינת | 11 ביולי עד 30 בדצמבר | 92% מהנשים בשוודיה שנחשפו לאלימות מינית לא דיווחו למשטרה על התקרית האלימה האחרונה |
הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר עובד לסרט, שבוים על ידי הבמאי הדני נילס ארדן אופלב (Niels Arden Oplev), והוצג לראשונה במדינות סקנדינביה בשנת 2009. הסרט הוא הסרט השוודי הנצפה ביותר נכון ל-2010.
עיבוד הוליוודי לספר, בבימויו של דייוויד פינצ'ר ובכיכובה של רוני מארה, יצא לאקרנים בדצמבר 2011.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נערה עם קעקוע דרקון, באתר של "מודן הוצאה לאור"
- ליאת אלקיים, אל תקרא לי בילבי - נערה עם קעקוע דרקון, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2009
- דן לחמן, נערה עם קעקוע דרקון / סטיג לרסון, באתר e-mago, 12.10.2009
- סיגל ריבה, ביקורת ספר: נערה עם קעקוע דרקון, באתר mako, 5.9.2009
- פאר פרידמן, לרסון והבלשים, nrg מעריב, 20.9.2009
- אסתי סגל, קעקוע של סיפור, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2009
- אסף שליטא, "נערה עם קעקוע דרקון": קשה לעיכול, אבל שווה כל ביס, באתר קולנוען, 22 באוגוסט 2010
- נערה עם קעקוע דרקון, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטיג לרסון, נערה עם קעקוע דרקון, תרגמה רות שפירא, הוצאת מודן, 2009, עמ' 61
- ^ שם, עמ' 38
- ^ שם, עמ' 73
- ^ שם, עמ' 89
- ^ שם, עמ' 197.
- ^ שם, עמ' 33
- ^ שם, עמ' 34
- ^ שם, עמ' 337
- ^ Penny, Laurie (2010-09-05). "Girls, tattoos and men who hate women". New Statesman. נבדק ב-2010-10-19.
- ^ מנהיג הנאצים השוודים נדון לקנס כספי קטן, דבר, 1 בדצמבר 1966
- ^ סטיג לרסון, נערה עם קעקוע דרקון, תרגמה רות שפירא, הוצאת מודן, 2009, עמ' 96.
- ^ שם, עמ' 195
- ^ שם, עמ' 415.
- ^ שם, עמ' 499.
- ^ שם, עמ' 500.
| בקרת זהויות |
|
|---|