נרקיסיזם ממאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נרקיסיזם ממאיר או נרקיסיזם גרנדיוזי היא תסמונת פסיכולוגית המורכבת מתמהיל קיצוני של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, התנהגות אנטי-חברתית, אגרסיביות וסאדיזם.[1]

תאורטיקנים כגון אוטו קרנברג[2] ואריך פרום[3][4] תיארו הפרעה זו כסוג קיצוני של הפרעת אישיות נרקיסיסטית. יש המנגידים אותו לסוג קיצוני אחר של ההפרעה, נרקיסיזם פגיע (המשלב הפרעה נרקיסיסטית עם הפרעת אישיות נמנעת, מופנמות ונטייה לדיכאון). סיווג זה לא מוזכר במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים, כגון ICD או DSM. כתסמונת היפותטית וניסיונית, יש המכלילים בנרקיסיזם ממאיר גם היבטים של פרנויה.

אדם הלוקה בסוג זה של נרקיסיזם מאופיין במניפולטיביות, חיפוש כוח ושליטה בהקשר הבין-אישי, חשיבות עצמית קיצונית, דעתנות עקשנית, היעדר חרטה וחשיבה לטווח רחוק, חוסר שקט ואנרגטיות קיצונית, ובמקרים קיצוניים ליקוי בשיפוט המציאות.[5] הוא מתקשה לחשוב באופן אמפתי על האנשים בסביבתו, ממעיט בערכם, מזלזל בהם ויוצר להם דה-הומניזציה. רמת העוינות שלו עלולה לעלות לאורך זמן.

יש הטוענים כי שליטים טוטליטריים קיצוניים ידועים בעולם, כגון היטלר, לקו בהפרעה זו.[6][7]

הטיפול המקובל בהפרעה זו, בדומה להפרעת אישיות נרקיסיסטית בכלל, הוא טיפול פסיכולוגי. לרוב המטופלים מבטאים התנגדות משמעותית בתחילת הטיפול (כגון ניסיונות לשלוט במטפל או לפגוע בו), בין השאר בשל החשש לאיבוד תחושת הכוח והשליטה, ובשל הקושי בהתמודדות עם הרעיון שמישהו חיצוני יכול לסייע להם, ולכן הפרעה זו קשה לטיפול בהשוואה להפרעות נפשיות אחרות.

פסיכופתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטו קרנברג טוען כי יש להחשיב נרקיסיזם ממאיר כחלק מהספקטרום של נרקיסיזם פתולוגי, שלדעתו נע בין הקצה החמור ביותר שהוא פסיכופתיה, באמצע נמצא נרקיסיזם ממאיר, ובקצה הנמוך נמצאת הפרעת אישיות נרקיסיסטית.[8]

על פי קרנברג, ניתן להבחין בין נרקיסיזם ממאיר לבין פסיכופתיה בגלל יכולתו של הנרקיסיסט הממאיר להפנים ולהעריץ מאפיינים אגרסיביים וסדיסטיים, מה שמוביל להתנהגות התוקפנית של מטופלים אלה. לדברי קרנברג, העמדה הפרנואידית של הפסיכופת אינה מאפשרת לו או לה להפנים אפילו את ערכי "התוקפן", בעוד שאדם עם נרקיסיזם ממאיר יכול לפתח הזדהות מסוימת עם דמויות אידיאליות חזקות אחרות כחלק מ"כנופיה" מגובשת ... המאפשרת לו להפנים לפחות ערכים מסוימים של נאמנות ויחסי אובייקט טובים. קרנברג כתב כי "חלקם עשויים להפגין התנהגות אנטי-חברתית תוך שימוש ברציונליזציה – למשל, כמנהיגים של כנופיות או ארגוני טרור... עם יכולת נאמנות לעמיתיהם".[9]

לפיכך, נרקיסיזם ממאיר הוא צורה פחות פתולוגית של פסיכופתיה. רשימת הפסיכופתיה המעודכנת של רוברט ד' הייר מדגישה מספר תכונות דומות, וכן נמצא במספר יחסית גדול של מחקרים, כי הפריטים מגורם 1 מתואמים באופן משמעותי עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית. ציונים גבוהים בכלי האבחון של הייר נקשרים באופן חיובי ועקבי למדדים של אימפולסיביות, מקיאווליזם, התנהגות אנטי-חברתית מתמשכת, ונקשרים באופן שלילי למדדים שונים של חיברות, אמפתיה, ושיתוף פעולה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ronningstam, Elsa. Identifying and understanding the narcissistic personality. Oxford : Oxford University Press, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robert Jean Campbell, Campbell's psychiatric dictionary, Oxford: Oxford University Press, 9th ed, 2009, עמ' 574, ISBN 978-0-19-534159-1
  2. ^ Kerenberg, O. (1970). Factors in the Psychoanalytic Treatment of Narcissistic Personalities. Journal of the American Psychoanalytic Association, 18. pp. 51-85
  3. ^ Fromm, E. (1964). The Heart of Man. Harper & Row
  4. ^ Narcissism Variations
  5. ^ העברה והעברה נגדית: התפתחויות בטיפול בהפרעות אישיות נרקיסיסטיות- סיכום מאמרו של ג. גאבארד, בפורטל "בטיפולנט"
  6. ^ Betty Glad, Why Tyrants Go Too Far: Malignant Narcissism and Absolute Power, Political Psychology, Vol. 23, No. 1, 2002
  7. ^ רבקה נאמן, כוח ממאיר, באתר "929 - תנ"ך ביחד"
  8. ^ Otto F. Kernberg, Aggressivity, narcissism, and self-destructiveness in the psychotherapeutic relationship : new developments in the psychopathology and psychotherapy of severe personality disorders, New Haven, Conn.: Yale University Press, 2004, פרק Chapter 8: The Psychodynamics and Psychotherapeutic Management of Psychopathic, Narcissistic, and Paranoid Transferences, ISBN 978-0-300-12838-3
  9. ^ Disorders of narcissism : diagnostic, clinical, and empirical implications, Northvale, NJ: J. Aronson, 1st softcover ed, 2000, עמ' 45, ISBN 0-7657-0259-2
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.