סוזנה השל

סוזנה השל
Susannah Heschel
	אין תמונה חופשית
לידה	15 במאי 1956 (בת 67); ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת פנסילבניה; אוניברסיטת הרווארד ;
מעסיק	דארטמות' קולג'
פרסים והוקרה	פרס אברהם גייגר (2000); מלגת גוגנהיים ;
חתימה

שושנה חיה (סוזנה) השל (באנגלית: Susannah Heschel; נולדה ב-15 במאי 1956) היא חוקרת יהודייה-אמריקאית ופרופסור למדעי היהדות בדארטמות' קולג'. מחקריה של השל מתמקדים באינטראקציות יהודיות-נוצריות בגרמניה במאות ה-19 וה-20, מחשבת ישראל, יחסי יהדות-אסלאם ופמיניזם יהודי. היא בתו של אברהם יהושע השל, מחשובי התאולוגים והפילוסופים היהודים במאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 ביקשה השל מבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק לשקול את קבלתה לבית הספר לרבנות, אף שהמוסד טרם הסמיך נשים באותה תקופה.

השל קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1989. עבודתה הייתה בנושא "אברהם גייגר ושורשי הנצרות". היא כיהנה כמרצה וכפרופסור ללימודי דת באוניברסיטה המתודיסטית הדרומית (אנ') בין השנים 1988–1991, וכפרופסור באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב בין השנים 1991 ל-1998. היא הייתה עמיתת רוקפלר במרכז הלאומי למדעי הרוח בשנים 1997–1998, קיבלה את מלגת קרן קרנגי בלימודי האסלאם בשנת 2008, ושהתה שנתיים במרכז למדעי הרוח באוניברסיטת טאפטס. בשנת 2013 הוענקה לה מלגת גוגנהיים.

בשנת 2005 קיבלה מלגה אקדמית מקרן פורד, במסגרתה נהגה לכנס סדרת כנסים בינלאומיים, שהתקיימו בדארטמות' קולג'. בכנסים אלו נפגשו חוקרים בתחומי מדעי היהדות ולימודי האסלאם כדי לדון במגוון נושאים.

בשנים 1992–1993 הייתה פרופסור באוניברסיטת פרנקפורט. היא לימדה גם באוניברסיטת אדינבורו, באוניברסיטת קייפטאון ובאוניברסיטת פרינסטון.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ספריה של השל, המונוגרפיה Abraham Geiger and the Jewish Jesus ("אברהם גייגר וישו היהודי", הוצאת אוניברסיטת שיקגו, 1998) זכתה בפרס אברהם גייגר של מכללת גייגר בגרמניה ובפרס הלאומי לספרים יהודיים לשנת 1988 בקטגוריית "יחסי יהודים-נוצרים".

ספר חשוב נוסף הוא The Aryan Jesus: Christian theologians and the Bible in Nazi Germany ("ישו הארי": תאולוגים נוצרים הביבליה בגרמניה הנאצית", הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2008). הספר מתאר את הרקע ההיסטורי והאידאולוגי של קבוצת תאולוגים גרמנים פרוטסטנטים בשנים שקדמו למלחמת העולם השנייה ובמהלכה. אנשי דת אלה הגדירו מחדש את ישו כארי ואת הנצרות כדת הנמצאת במלחמה עם היהדות. בשנת 1939 הם הקימו את המכון לחקר ומיגור ההשפעה היהודית על חיי הדת בגרמניה ^[1] (בגרמנית: Institut zur Erforschung und Beseitigung des jüdischen Einflusses auf das deutsche kirchliche Leben). המכון הפך לאיבר התעמולה החשוב ביותר של הנצרות הפרוטסטנטית הגרמנית והיה בעל השפעה נרחבת. המכון ניסח נצרות נאצית שהציבה את האנטישמיות בלב התאולוגי שלה. בספרה השל מתמקדת בארגון תאולוגי זה, ובוחנת את פעילותו, השפעותיו והנפשות הפועלות בו. "ישו הארי" מעלה שאלות חיוניות על העבר הקרוב של הנצרות ועל מקומה של היהדות במחשבה הנוצרית. הספר מבוסס על שנים של מחקר ארכיוני שביצעה השל, וזכה לביקורות אוהדות רבות.