סול סולאר
לידה |
14 בדצמבר 1887 סן פרננדו, ארגנטינה |
---|---|
פטירה |
9 באפריל 1963 (בגיל 75) טיגרה, ארגנטינה |
שם לידה | Oscar Agustín Alejandro Schulz Solaro |
תקופת הפעילות | 1908–1963 (כ־55 שנים) |
תחום יצירה | ציור, פיסול, ספרות |
זרם באמנות | ריאליזם קסום, הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני, סימבוליזם, מודרניזם, פוטוריזם, סוריאליזם, מודרניזם קטלאני |
סול סולאר (בספרדית: Xul Solar; 14 בדצמבר 1887 – 9 באפריל 1963) הוא שמו הבדוי של אוסקר אגוסטין אלחנדרו שולץ סולארי, שהיה צייר ארגנטינאי, פסל, סופר ויוצר שפות.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולאר נולד באזור בואנוס איירס. אביו היה ממוצא בלטי-גרמני ויליד ריגה. אמו, אגוסטינה סולארי, הייתה ילידת איטליה. סולאר התחנך בבואנוס איירס כמוזיקאי ולאחר מכן למד ארכיטקטורה. הוא עבד כמורה בבית ספר וכעובד עירייה. בשנת 1912 עלה על ספינה שהפליגה להונג קונג, כחלק מהצוות. בסופו של דבר, ירד לחוף בלונדון ונסע לטורינו. לאחר מכן פגש את אמו ודודתו ונסע עמן לפריז, לטורינו, לג'נובה ולעיר הולדתה של אמו. בשנים שלאחר מכן, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נדד בין ערים אלו וכן בין מרסיי לפירנצה. לקראת סוף המלחמה שירת בקונסוליה הארגנטינאית במילאנו.
במשך שנות המלחמה התיידד עם האמן הארגנטינאי הצעיר אמיליו פטורוטי (Emilio Pettoruti), שהיה מקורב לפוטוריסטים. באותה תקופה החל סולארי להקדיש יותר ויותר זמן לציור, ובמיוחד לצבעי מים, שהפכו לסוג הצבעים החביב עליו. כמו כן עבד בטמפרה ומעט בשמן.
בשנת 1916 אימץ את השם סול סולאר, לכאורה כדי להקל על הגיית שמו. המילה XUL היא היפוכה של המילה LUX בלטינית, שפירושה "אור". כך הפך פירוש שמו ל"אור השמש". יתר על כן, המילה XUL ושם אביו של הצייר – שולץ (Schulz) – מבוטאות בספרדית באותו אופן.
תערוכתו הראשונה של סולאר הוצגה בשנת 1920 במילאנו, לצד עבודות של פסל איטלקי. בשנים שלאחר מכן הרחיק במסעותיו גם למינכן ולהמבורג. בשנת 1924 הציג בפריז בתערוכה קבוצתית של אמנים לטינו-אמריקאיים. שם הכיר את המיסטיקן הבריטי אליסטר קראולי, ונראה שנכונה לו קריירה מזהירה באותו תחום. אך סולאר בחר לשוב לארגנטינה, שם הצטרף ל"חוג פלורידה"[1], אליו היה שייך גם בורחס, איתו התיידד. סופר אחר מהחבורה הנציח את סולאר באחד מספריו, בדמות אסטרולוג. אז החל סולאר להציג בבואנוס איירס, בין היתר יחד עם אחותו של בורחס, נורה. כמו כן הציג הרבה במונטווידאו שבאורוגוואי. רק שנה לפני מותו הציג שוב באירופה[2].
יצירתו ותחומי עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולאר העדיף צבעים בהירים וניגודים עזים, בעיקר בפורמט קטן יחסית. סגנונו מזכיר את קנדינסקי, קלה ושאגאל. כמו כן יצר גרסת פסנתר בעל שלוש שורות של קלידים. על יצירתו כתב משורר ארגנטיני כי כאסטרולוג הוא קרוב לאל ולמקור הכוכבים. סולאר שרטט לוחות אסטרולוגיים. כמו כן התעניין בבודהיזם והאמין בגלגול נשמות. בנוסף יצר קלפי טארוט. ציוריו משקפים את אמונתו הדתית וכוללים מדרגות וייצוגים של האל.
סולאר יצר שתי שפות. אחת מהן שילבה ספרדית עם פורטוגזית ושימשה לו לעיתים קרובות כלשון דיבור. בנוסף פיתח שפה מקיפה, במטרה שתשמש כשפה עולמית. היא כללה מתמטיקה, מוזיקה, אסטרולוגיה ואמנות פלסטית. יצירתה הושפעה כנראה מספרו של הרמן הסה "משחק חרוזי הזכוכית"[3]. סולאר התעניין מאוד במשחקים ופיתח גרסה משלו לשחמט. הוא גם השתמש במתמטיקה לפי בסיס 12. על עצמו אמר שהוא מאסטרו של סוגת כתיבה שעדיין לא קוראים.
מחוץ לארגנטינה סולאר ידוע בעיקר הודות לקשריו עם בורחס. דמות משנית באחד מספרי בורחס קרויה על שמו וכמו כן הוא אייר ספר שחיברו בורחס ואדם נוסף ושיצא לאור בשם בדוי. סולאר ובורחס חלקו עניין משותף בשירה אקספרסיוניסטית גרמנית, ביצירותיהם של ויליאם בלייק ושל יוצרים נוספים, וכן בפילוסופיה מזרחית ובספר הסיני העתיק אי צ'ינג.
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולאר החל לייסד בביתו "מועדון אוניברסלי", במטרה שיהיה סוג של סלון ספרותי לאינטלקטואלים ולבעלי עניין משותף. ממנו צמח לאחר מותו מוזיאון סול סולאר[4], בבניין שעיצובו התבסס על עבודותיו של האמן. מוצגות שם עבודות שסולאר בחר להציג בסלון שהקים, וכן פסלים, חפצי בית וארכיון האמן. בנוסף, ביתו של האמן עבר שימור.
כעשרים שנה לאחר מות סולאר החל לצאת לאור בארגנטינה כתב עת ספרותי בשם "סול", שנקרא כך כמחווה לאמן והסופר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שנפגש ברחוב פלורידה.
- ^ במוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית שבמרכז פומפידו.
- ^ Das Glasperlenspiel. כנראה טרם תורגם לעברית.
- ^ מוזיאון סולאר.