סוני קולברלי

סוני קולברלי
Sonny Colbrelli
	קולברלי ב-2020
לידה	17 במאי 1990 (בן 33); דסנזאנו דל גראדה
כינוי	הקוברה
גובה	176 ס״מ
משקל	71 ק"ג
תחום	ספרינטר, קלאסיקות
קבוצות עבר	ברדיאני סי.אס.אף (2016-2010) ; בחריין ויקטוריוס (2022-2017)
הישגי שיא	מרוצי קטעים: טור בנלוקס (2021) טור דו לימוסיין (2015) מרוצים חד-יומיים: אליפות אירופה (2021) אליפות איטליה (2021) פריז - רובה (2021) גראן פיימונטה (2018) טרה ואלי וארסינה (2016) חץ ברבנט (2017) גראן פרמיו ברונו בגלי (2015, 2021) מרוץ הזיכרון לזכר מרקו פאנטני (2014, 2021) קופה ברנוקי (2017, 2018) ג'ירו דל'אפנינו (2014) קופה סבטיני (2014, 2016) קופה אגוסטוני (2016) GP Industria & Commercio di Prato (2014)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור איטליה
אליפות אירופה באופני כביש

סוני קולברלי (באיטלקית: Sonny Colbrelli; נולד ב-17 במאי 1990) הוא רוכב אופני כביש מקצועי איטלקי לשעבר. מנצח המונומנט פריז - רובה (2021) ואלוף אירופה (טרנטו 2021).

לטענתו, הוא הצטיין במיוחד במרוצים הנערכים במזג אוויר גשום.^[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברדיאני סי. אס. אף (2010–2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולברלי חתם על חוזה מקצועני ראשון בשנת 2010 עם קבוצת קולנאגו סי.אס.אף אינוקס (נקראת כיום ברדיאני סי.אס.אף), הוא לא התחרה בהרבה מרוצים אך הספיק לנצח את מרוץ טרופאו אלצ'ייד דגאספרי, ולסיים 6 באליפות העולם עד גיל 23^[2]. ב-2011, קולברלי התחרה בוואלטה של צ׳ילה והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה המקום ה-3 בקטע האחרון, בנוסף לכך הגיע במקום ה-2 וה-3 במרוצים מקומיים באיטליה, ובאליפות העולם עד גיל 23 הגיע במקום ה-91. ב-2012 מניין המרוצים של קולברלי עלה משמעותית והוא אף התחרה לראשונה בגראנד טור, כאשר נבחר לג'ירו ד'איטליה אך לא בלט במיוחד והישגו הבכיר היה מקומו ה-9 בקטע ה-12.

ב-2013, התחרה שוב בג'ירו ד'איטליה, והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה המקום ה-8 שלו בקטע ה-14. בטור אלמטי (מרוץ חד יומי) שבקזחסטן, סיים 2. ב-2014, התחרה בפעם השלישית ברצף בג'ירו ד'איטליה, אך לא רשם הישגים בולטים. בהמשך העונה, הספיק לנצח בג'ירו ד'אפניננו, במרוץ לזכרו של מרקו פאנטאני, ובגראן פרמיו קיטה די פצ'יולי.

ב-2015, התחרה בפעם הרביעית ברצף בג'ירו ד'איטליה, והישגו הבולט היה המקום ה-6 בקטע ה-7. בנוסף לכך ניצח את הדירוג הכללי בטור דה לימוסייה, ואת הקטע הראשון. הוא ניצח גם את מרוץ גראן פרמיו ברונו בגלי.

בעונת 2016, עונתו האחרונה בברדינאי, השיג ניצחון יוקרתי במרוץ השווייצרי הנודע, גראן פרמיו קיטה די לוגאנו, לאחר שהקדים את דייגו אוליסי, ואת רוברטו פרארי, בספרינט. בנוסף לכך הגיע שני במרוץ ההולנדי וולטה לימבורג קלאסיק, ו-3 במרוץ אמסטל גולד. הוא התחרה שוב בג'ירו ד'איטליה, והתוצאה הבכירה שלו הייתה המקום ה-3 בקטע ה-5. הוא הוסיף לרזומה שלו עוד שני קטעים בטור דה לימוסייה, ניצחון בקופה אגוסטוני, בקופה סבאטיני ולקראת סוף העונה ניצח בטרה ואלי וארזינה.

בחריין מרידה (2017-2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 הצטרף לקבוצת בחריין מרידה, ורשם את אחד ההישגים הגדולים בקריירה שלו עד אז כאשר באפריל ניצח את מרוץ החץ ברבנט בבלגיה. הוא הוסיף לזה ניצחון באחד הקטעים בפריז - ניס. ברונדה ון פלנדרן, הגיע במקום ה-10, במרוץ אמסטל גולד, הגיע במקום ה-9. תוצאות אלו הובילו אותו להיבחר לסגל הקבוצה לטור דה פראנס, הוא סיים פעמיים במקום ה-6 (קטעים 2,14) ופעם אחת במקום 9 (קטע 10), ובתחרות על חולצת המאיץ הירוקה סיים במקום ה-5. הוא ניצח במרוץ הקופה ברנוצ'י. ב-2018, ניצח את הקטע ה-4 בטור של דובאי. לאחר מכן קולברלי התחרה בקלאסיקות בבלגיה, בקורן–בריסל–קורן, סיים 3 כשהמרוץ מסתיים במאוץ אל קו הסיום, כשארנו דמאר (שני) ודילן חרונבייחן (ראשון) מקדימים אותו. באומלופ הט ניוזבלאד סיים 8 ובחץ ברבנט הגיע שני, 9 שניות אחרי טים ולנס. הוא ניצח את הקטע ה-3 של טור דה סוויס. בטור דה פראנס, הגיע 2 בקטע ה-2, לאחר שרק פטר סאגאן היה יותר מהיר ממנו. וגם בקטע ה-5 הגיע שני שסאגאן מקדים אותו. מעבר לכך, בקטע ה-18 סיים במקום ה-5 ובקטע ה-21 סיים במקום ה-7. בקטגוריית הנקודות, סיים במקום ה9. הוא ניצח שוב את הקופה ברנוקי, וניצח בפעם הראשונה בגראן פימונטה. ב-2019, ניצח את הקטע ה-4 בטור עומאן, והגיע שני באליפות איטליה. בטור דה פראנס סיים פעמיים במקום ה-4 (בקטעים 5,7). הוא ניצח את הקטע הרביעי והאחרון של טור גרמניה. ואת המרוץ החד יומי ב-איטליה, גראן פרמיו ברונו בגלי.

ב-2020, סיים שביעי בקורן–בריסל–קורן. לאחר תום פגרת הקורונה, הוא חזר להתחרות ברוט ד'אוקסיטניה וניצח את הקטע השני במרוץ לאחר ספרינט רב משתתפים. באליפות איטליה סיים שלישי, לאחר שהפסיד לג'אקומו ניצולו המנצח ודווידה בלריני בספרינט מתוך דבוקה של עשרה רוכבים. הוא השתתף בטור דה פראנס בפעם הרביעית ברציפות, הפעם שימש כפועל של מיקל לנדה וסייע לו לסיים רביעי את המרוץ, כשהתוצאה הכי טובה של קולברלי במרוץ הייתה מקום 9 בקטע ה-14. לאחר מכן סיים את עונתו בבלגיה עם מקום שישי בבינקבנק טור ורביעי בחץ ברבנט.

את עונת 2021 החל קולברלי עם התמקדות בקלאסיקות האביב ובמרוצים חד יומיים נוספים, התוצאות הבולטות שלו היו מקום שישי בקורן–בריסל–קורן, שמיני במונומנט מילאנו - סן רמו ורביעי בגנט-וולחם. מרוץ הקטעים הראשון שקולברלי התחרה בו בעונת 2021 היה הטור דה רומאנדי, הוא סיים שני לפטר סאגאן בקטע הראשון והשיג את הניצחון הראשון שלו בעונה למחרת, בקטע השני, לאחר שהקדים את פטריק בווין (Israel Start-Up Nation) ואת מארק הירשי (יו. איי. אי אמירטס) בספרינט מצומצם. בקטע ה-3 הגיע קולברלי רביעי ובסוף המרוץ ניצח את קטגוריית הנקודות. קולברלי המשיך בכושר הטוב גם בקריטריום דו דופינה, הוא סיים שני בקטע ה-1, כשלמעשה ניצח את הספרינט מהפלוטון, 25 שניות אחרי ברנט ואן מור (לוטו–סודאל). גם בקטע ה-2 ניצח רוכב לאחר בריחת סולו, לוקאס פוסטלברגר (בורה–הנסגרוהה), וגם בקטע הזה קולברלי ניצח את הספרינט מהפלוטון שהגיע 11 שניות אחרי פוסטלברגר. בקטע ה-3 קולברלי כבר הצליח לנצח, לאחר שגבר על אלכס ארנבורו (אסטנה–פרמייר טק) וברנדון מקנולטי (יו. איי. אי. אמירטס) בספרינט רב משתתפים על שיפוע בסיום. בקטע ה-5 השיג קולברלי את המקום השני השלישי שלו במרוץ, כשסיים שני לגריינט תומאס שהתקיף בקילומטר האחרון וניצח את הקטע, כשקולברלי שוב הוביל מהפלוטון במקום השני. לבסוף הוא ניצח את קטגוריית הנקודות במרוץ. שבועיים אחר כך קולברלי ניצח את אליפות איטליה, מקדים ב-2 שניות את מאטיה קאטאנו (דקונינק קוויק-סטפ וב-37 שניות את סמואלה זוקארטו (ברדיאני–CSF פאייזנה). קולברלי התחרה בטור דה פראנס בפעם החמישית ברציפות, ובפעם הראשונה מתוך הפעמים האלו נחשב לפייבוריט לעיתונות בקטעים ולאחד מהרוכבים הבולטים במרוץ, בהתחשב בתוצאות וביכולת שהציג בשאר העונה. הוא סיים חמישי בקטע ה-3, שהיה קטע הספרינט הראשון בטור, כשטים מרלייר (אלפסין–פניקס) ניצח. בקטע ה-9 היה חלק מקבוצת הבריחה בקטע שהיה הררי והצליח לסיים שלישי, 5:34 דקות מבן או'קונור המנצח (AG2R סיטרואן). גם בקטע ה-16 היה חלק מקבוצת הבריחה והצליח לסיים שוב על הפודיום, 42 שניות מפטריק קונראד (בורה–הנסגרוהה) המנצח.

באליפות אירופה בשנת 2021 סיים קולברלי במקום הראשון לאחר שגבר בספרינט הסיום על רמקו אוונפול.

2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולברלי סיים במקום השני באומלופ הט ניוסבלד. במרוץ וולטה א קטלוניה, שנערך ב-21 במרץ, סיים שני בקטע הראשון, אך התמוטט לאחר קו הסיום כשהוא סובל מהפרעת קצב שהפכה לדום לב. הוא קיבל טיפול רפואי דחוף והובהל לבית החולים כשהוא במצב יציב ובהכרה. קולברלי עבר שיקום ארוך אך באוקטובר 2022 הודיע על פרישה מרכיבה מקצועית בעקבות מצבו הרפואי.