סטפאנו טאקוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטפאנו טאקוני
Stefano Tacconi.jpg
טאקוני, 2005
מידע אישי
לידה 13 במאי 1957 (בן 62)
פרוג'ה שבאיטליה
שם מלא סטפאנו טאקוני
גובה 1.88 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1972 - 1975
1975 - 1976
ספולטו
אינטר מילאנו
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1976 - 1977
1977 - 1978
1978 - 1979
1979 - 1980
1980 - 1983
1983 - 1992
1992 - 1994
סך הכול:
ספולטו
פרו פאטריה
ליבורנו
סמבנדטסה
אבלינו
יובנטוס
גנואה
30 (0)
7 (0)
33 (0)
38 (0)
90 (0)
254 (0)
43 (0)
495 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1987 - 1991 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 7 (0)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

סטפאנן טאקוניאיטלקית: Stefano Tacconi; נולד ב-13 במאי 1957 בפרוג'ה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת השוער.

התחנה הבכירה והארוכה ביותר בקריירת המשחק של טאקוני הייתה יובנטוס. בתשע עונות בקבוצה זכה טאקוני עם יובנטוס בין היתר בגביע אירופה לאלופות, גביע אירופה למחזיקות גביע, גביע אופ"א, שתי אליפויות איטליה וגביע אחד. בתקופתו בקבוצה היה נחשב טאקוני לאחד השוערים הבכירים בעולם. הוא היה שותף לסגל נבחרת איטליה לטורנירי יורו 1988 ומונדיאל 1990, ובסך הכול ערך שבע הופעות במדי הנבחרת.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאקוני החל את דרכו בקבוצת הנוער של ספולטו. בעונת 1975/1976 עבר לקבוצת הנוער של אינטר מילאנו, ואת הקריירה הבוגרת החל עונה אחר כך בהשאלה לקבוצה הבוגרת של ספולטו מהליגה הרביעית. לאחר עונת השאלה אחת בה היה לשוער הראשון של הקבוצה וערך שלושים הופעות ליגה, הושאל טאקוני עונה אחר כך לקבוצת פרו פאטריה מהליגה השלישית, שם רשם שבע הופעות ליגה עקב שבר בעצם הגומד ממנו סבל לאורך העונה. לאחר מכן המשיך טאקוני להשאלה נוספת, הפעם במדי ליבורנו מהליגה השלישית, שם העניק לו המאמן טרצ'יסו בורגניק את תפקיד השוער הראשון. לקראת עונת 1979/1980, ולאחר שלוש שנות השאלה מאינטר, נמכר טאקוני לקבוצת סמבנדטסה מהסרייה ב', הליגה הבכירה ביותר בה שיחק עד אז. טאקוני שיחק בכל 38 משחקי הליגה של הקבוצה באותה העונה, שבסיומה ירדה הקבוצה לליגה השלישית.

על אף שלא נחל הצלחה קבוצתית עם המועדונים בהם שיחק בליגות הנמוכות, האיכויות של טאקוני כשוער לא נעלמו מעיניה של אבלינו, ששיחקה אז בסרייה א'. לקראת עונת 1980/1981, עבר טאקוני לראשונה לליגה הבכירה כשהיה לשוער הראשון של אבלינו. הקבוצה רשמה שלוש עונות במרכז הטבלה באיטליה, וטאקוני לא החמיץ ולו משחק ליגה אחד לאורך כל אותה התקופה, וסיים את דרכו בקבוצה לאחר שלוש עונות עם תשעים הופעות ליגה.

לאחר הפריצה בליגה הבכירה, הגיע טאקוני לשיא הקריירה לקראת עונת 1983/1984, כשחתם ביובנטוס של המאמן ג'ובאני טרפטוני. טאקוני הוחתם כמחליפו של דינו זוף, שוערה הראשון של יובנטוס במשך כעשור, שפרש ממשחק פעיל. טאקוני השתלב היטב וכבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה זכה עמה באליפות איטליה ובגביע אירופה למחזיקות גביע, כשעמד בשערה של הקבוצה בניצחון 2-1 בגמר על פורטו. עונה אחר כך חלה ירידה ביכולתו של טאקוני ולאורך רוב שלבי העונה הוא נותר השוער השני, אך חזר לכושר טוב לקראת סיום העונה וזכה לפתוח בשער קבוצתו ולשמור על רשת נקייה בגמר גביע אירופה לאלופות 1985, שם גברה יובנטוס 1-0 על ליברפול.

מאז אותו הגמר, חזר טאקוני לתפקיד השוער הראשון הקבוע של הקבוצה. עונה אחר כך הוא זכה עמה באליפות איטליה בפעם השנייה בקריירה, ובמהלך העונה זכה עמה בגביע הביניבשתי לאחר ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין על ארחנטינוס ג'וניורס. טאקוני הדף במהלך הדו-קרב שניים מתוך ארבע הבעיטות של ארחנטינוס.

עזיבתו של טרפטוני בסיום עונת האליפות השנייה, הביאה לירידה ביכולתה של יובנטוס ולמספר עונות ללא תואר משמעותי. הגעתו של המאמן דינו זוף, אותו שוער אותו החליף טאקוני בין הקורות, החזירה את יובנטוס למרכז הבמה כשבעונת 1989/1990 השלימה זכייה בגביע האיטלקי ובגביע אופ"א. טאקוני שימש באותה עונה סגן הקפטן של הקבוצה, והיה זה שהניף את גביע אופ"א, בתום המשחק השני מול פיורנטינה בצמד משחקי הגמר. עונה אחר כך כבר היה לקפטן הקבוע של המועדון, תפקיד בו החזיק במשך שתי עונות.

בסיום עונת 1991/1992, ובעקבות החלטת ההנהלה להמר על השוער הצעיר אנג'לו פרוצי, סיים טאקוני בן ה-35 את דרכו בת תשע העונות במועדון. הוא ערך 377 הופעות במדי הקבוצה, מתוכן 254 בליגה, וזכה עמה בשלושה תארים מקומיים וחמישה אירופים.

לקראת עונת 1992/1993 עבר טאקוני לגנואה מהליגה הבכירה. הוא לא שיחק באופן סדיר כשוער ראשון, ונותר בקבוצה במשך שתי עונות וחצי. בדצמבר 1994, במהלך עונת 1994/1995, הותר חוזהו של טאקוני במועדון והוא פרש ממשחק פעיל בגיל 37.

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאקוני זכה להצלחה במדי יובנטוס, אך התקשה לפרוץ במדי נבחרת איטליה. המאמן אצליו ויצ'יני, שהוביל את הנבחרת בשנות השיא של טאקוני ביובנטוס, העדיף בשער הנבחרת בתחילה את ג'ובאני גאלי ובהמשך את וולטר זנגה וג'אנלוקה פליוקה, מה שהותיר את טאקוני בעיקר כשוער מחליף.

את הופעת הבכורה שלו בשער הנבחרת ערך טאקוני במשחק ידידות מול ארגנטינה ב-10 ביוני 1987, בו ניצחה איטליה 3-1. הוא זומן על תקן שוער מחליף לטורנירי יורו 1988 ומונדיאל 1990 הביתי, אך לא שותף כלל במהלכם. משחקן האחרון במסגרת בינלאומית היה בשוויון 0-0 מול בלגיה ב-13 בפברואר 1991.

בסך הכול עמד טאקוני בשער הנבחרת שבע פעמים, כולן במשחקי ידידות. הוא שמר על רשת נקייה בחמישה מהם.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובנטוס
נבחרת איטליה

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1976/1977 ספולטו איטליהאיטליההליגה האיטלקית הרביעית 30 0
1977/1978 פרו פאטריה איטליהאיטליההליגה האיטלקית השלישית 7 0
1978/1979 ליבורנו איטליהאיטליההליגה האיטלקית השלישית 33 0
1979/1980 סמבנדטסה איטליהאיטליהסרייה ב' 38 0
1980/1981 אבלינו איטליהאיטליהסרייה א' 30 0
1981/1982 30 0
1982/1983 30 0
1983/1984 יובנטוס איטליהאיטליהסרייה א' 23 0
1984/1985 12 0
1985/1986 30 0
1986/1987 30 0
1987/1988 30 0
1988/1989 34 0
1989/1990 33 0
1990/1991 34 0
1991/1992 28 0
1992/1993 גנואה איטליהאיטליהסרייה א' 11 0
1993/1994 20 0
1994/1995 12 0
סך הכול בקריירה 495 0

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת איטליה
שנה הופעות שערים
1987 1 0
1988 2 0
1989 2 0
1990 1 0
1991 1 0
סה"כ 7 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטפאנו טאקוני בוויקישיתוף


נבחרת איטליה - אולימפיאדת סיאול 1988

1 טאקוני • 2 קראברו • 3 קרנבאלה • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 טאסוטי • 7 קולומבו • 8 פלגריני • 9 ברמבאטי • 10 קארובי • 11 קריפה • 12 ג'וליאני • 13 וירדיס • 14 ריציטלי • 15 גאליה • 16 יאקיני • 17 דסידרי • 18 מאורו • 19 אבאני • 20 פליוקה • מאמן: רוקה

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - יורו 1988

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קראברו • 5 פרארה • 6 פרי • 7 פראנציני • 8 מלדיני • 9 אנצ'לוטי • 10 דה אגוסטיני • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 פוסי • 14 ג'אניני • 15 רומאנו • 16 אלטובלי • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 ריציטלי • 20 ויאלי • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליה - מונדיאל 1990 (מקום שלישי)

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה