1989 בספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מורחב – 1989

אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות העולם באתלטיקה באולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות העולם באתלטיקה באולם ה-3 נערכה בבודפשט שבהונגריה בין 3 במרץ ל-5 במרץ.

ברית המועצות (ברית המועצותברית המועצות) זכתה באליפות עם 4 מדליות זהב ו-13 מדליות בסך הכל, לפני ארצות הברית (ארצות הבריתארצות הברית) עם 4 מדליות זהב ו-11 מדליות בסך הכל.

באליפות נקבעו שני שיאי עולם חדשים: פול ארנג (קניהקניה קניה) בריצת 800 מטר (1:44.84 דקות) ואלי ון הולסט (הולנדהולנד הולנד) בריצת 3000 מטר (8:33.82 דקות)

ג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות העולם בג'ודו נערכה בבלגרד שביוגוסלביה. יפן זכתה ב-3 מדליות זהב (10 בסה"כ), צרפת ב-3 מדליות זהב (8 בסה"כ), ברית המועצות זכתה ב-2 מדליות זהב (8 בסה"כ).

החלקה על הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות העולם (פריז, צרפת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – אליפות צרפת הפתוחה 1989, אליפות וימבלדון 1989

המנצחות בתחרויות הגראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנצחים בתחרויות הגראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גביע דייוויס 1989

נבחרת גרמניה (מערב גרמניהמערב גרמניה) זכתה בגביע לאחר ניצחון 2-3 על נבחרת שוודיה (שוודיהשוודיה).

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגביע הביניבשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע אירופה לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע אירופה למחזיקות גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע אופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע ליברטדורס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרקופה סודאמריקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע CONCACAF לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע אינטראמריקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרקו ואן באסטן (הולנדהולנד הולנד) זכה בתואר בפעם השנייה ברציפות.

כדורגל לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עונת 1988/1989 בליגה הלאומית

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת יוגוסלביה (יוגוסלביהיוגוסלביה) זוכה באליפות.

אליפות אמריקה בכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוארטו ריקו (פוארטו ריקופוארטו ריקו) זכתה באליפות חאיר בניצחון על ארצות הברית (ארצות הבריתארצות הברית) שזכתה במקום השני 89-80.

הגביע הביניבשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות הופסקה עד לשנת 1996

גביע אירופה לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ק.ק ספליט (יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה) זכתה באליפות לאחר שניצחה בגמר את מכבי תל אביב (ישראלישראל ישראל).

גביע אירופה למחזיקות גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל מדריד (ספרדספרד ספרד) זוכה בגביע ספורטה, לאחר ניצחון על קזרטה (איטליהאיטליה איטליה) בתוצאה 113-119.

גביע קוראץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטיזן בלגרד (יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה) זוכה בגביע קוראץ', לאחר ניצחון על קאנטו (איטליהאיטליה איטליה) בסיכום מפגש כפול: 101-82 ו-76-89.

כדורסל לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוצי מכוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות אירופה בשחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות אירופה בשחייה 1989 נערכה בבון שבגרמניה בין 15 באוגוסט ל–20 באוגוסט.

מזרח גרמניה (מזרח גרמניהמזרח גרמניה) זכתה באליפות עם 16 מדליות זהב ו-38 מדליות בסך הכל, לפני ברית המועצות (ברית המועצותברית המועצות) שזכתה ב-6 מדליות זהב ו-22 מדליות בסך הכל.

באליפות נקבעו שני שיאי עולם חדשים, על ידי ג'ורג'ו למברטי (איטליהאיטליה איטליה) במשחה ל-200 מטר חופשי (1:46.69 דקות) וניק גילנגהאם (בריטניהבריטניה בריטניה) במשחה ל-200 מטר חזה (2:12.90 דקות).

מנואלה סטלמך (מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה) ודניאלה הונגר (מזרח גרמניהמזרח גרמניה מזרח גרמניה) זכו כל אחת, ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ו-1 כסף כל אחת, ג'ורג'ו למברטי (איטליהאיטליה איטליה) זכה ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ו-1 ארד ותמאש דארני (הונגריההונגריה הונגריה) זכה ב-3 מדליות זהב אישיות, היו השחיינים המצטיינים באליפות.

אליפות הפאן פסיפיק בשחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערכה בטוקיו שבין בין 17 באוגוסט ל-20 באוגוסט

ארצות הברית (ארצות הבריתארצות הברית) זכתה באליפות עם 23 מדליות זהב.

באליפות נקבעו 4 שיאי עולם חדשים על ידי טום ג'אגר (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) במשחה ל-50 מטר חופשי (22.12 שניות), מייק בארומן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) במשחה ל-200 מטר חזה (2:13.09 דקות), דייוויד וורטון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) במשחה ל-200 מטר מעורב אישי (2:00.11 דקות) וג'נט אוונס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) במשחה ל-800 מטר חופשי (8:16.22 דקות).

ג'נט אוונס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) שזכתה ב-4 מדליות זהב) ודאג גירצן (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית) שזכה ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ו-1 ארד, היו השחיינים המצטיינים באליפות.

שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך משחה שם השחיינית מדינה מקום תחרות שיא
20 באוגוסט 800 מטר חופשי ג'נט אוונס ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית טוקיו, יפן 8:16.22 דקות

שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך משחה שם השחיין מדינה מקום תחרות שיא
20 באוגוסט 50 מטר חופשי טום ג'אגר ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית טוקיו, יפן 22.12 שניות
4 באוגוסט 200 מטר חזה מייק בארומן ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית לוס אנג'לס, ארצות הברית 2:12.90 דקות
15 באוגוסט 200 מטר חופשי ג'ורג'ו למברטי איטליהאיטליה איטליה בון, גרמניה המערבית 1:46.69 דקות
15 באוגוסט 100 מטר חזה אדריאן מורהאוז בריטניהבריטניה בריטניה בון, גרמניה המערבית 1:01.49 דקות
19 באוגוסט 200 מטר חזה ניק גילנגהם בריטניהבריטניה בריטניה לוס אנג'לס, ארצות הברית 2:12.90 דקות

שיאי עולם בבריכת 25 מטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך משחה שם השחיין מדינה מקום תחרות שיא
19 במרץ 4x100 מטר חופשי שליחים נבחרת שוודיהשוודיה שוודיה מלמה, שוודיה 3:14.00 דקות

אירועים עם ענפי ספורט מרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא 1989 בספורט בוויקישיתוף