1989 בספורט
ערך מורחב – 1989
אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בג'ירו ד'איטליה ניצח לורן פיניון (
צרפת)
- בטור דה פראנס ניצח גרג למונד (
ארצות הברית)
- בוואלטה אספניה ניצח פדרו דלגדו (
ספרד)
- באליפות העולם באופני כביש ניצח גרג למונד (
ארצות הברית)
אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות העולם באתלטיקה באולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות העולם באתלטיקה באולם ה-3 נערכה בבודפשט שבהונגריה בין 3 במרץ ל-5 במרץ.
ברית המועצות () זכתה באליפות עם 4 מדליות זהב ו-13 מדליות בסך הכל, לפני ארצות הברית (
) עם 4 מדליות זהב ו-11 מדליות בסך הכל.
באליפות נקבעו שני שיאי עולם חדשים: פול ארנג ( קניה) בריצת 800 מטר (1:44.84 דקות) ואלי ון הולסט (
הולנד) בריצת 3000 מטר (8:33.82 דקות)
ג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות העולם בג'ודו נערכה בבלגרד שביוגוסלביה. יפן זכתה ב-3 מדליות זהב (10 בסה"כ), צרפת ב-3 מדליות זהב (8 בסה"כ), ברית המועצות זכתה ב-2 מדליות זהב (8 בסה"כ).
החלקה על הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות העולם (פריז, צרפת)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחידות - מידורי איטו (
יפן)
- יחידים - קורט בראונינג (
קנדה)
- זוגות - יקטרינה גורדייבה וסרגיי גרינקוב (
ברית המועצות)
- ריקוד זוגות - מרינה קלימובה וסרגיי פונומרנקו (
ברית המועצות)
טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – אליפות צרפת הפתוחה 1989, אליפות וימבלדון 1989
המנצחות בתחרויות הגראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות אוסטרליה הפתוחה - שטפי גראף (
מערב גרמניה)
- אליפות צרפת הפתוחה - ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (
ספרד)
- אליפות וימבלדון - שטפי גראף (
מערב גרמניה)
- אליפות ארצות הברית הפתוחה - שטפי גראף (
מערב גרמניה)
המנצחים בתחרויות הגראנד סלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות אוסטרליה הפתוחה - איוון לנדל (
צ'כוסלובקיה)
- אליפות צרפת הפתוחה - מייקל צ'אנג (
ארצות הברית)
- אליפות וימבלדון - בוריס בקר (
מערב גרמניה)
- אליפות ארצות הברית הפתוחה - בוריס בקר (
מערב גרמניה)
גביע דייוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גביע דייוויס 1989
נבחרת גרמניה () זכתה בגביע לאחר ניצחון 2-3 על נבחרת שוודיה (
).
כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נבחרת ברזיל (
) ניצחה את נבחרת אורוגוואי (
)
הגביע הביניבשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילאן (
איטליה) זוכה בתואר לאחר ניצחון על אתלטיקו נסיונל (
קולומביה) 0:1.
גביע אירופה לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילאן (
איטליה) זכתה בגביע לאחר ניצחון בגמר על סטיאווה בוקרשט 4:0.
גביע אירופה למחזיקות גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]
גביע אופ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נאפולי (
איטליה) זוכה בגביע אופ"א, לאחר ניצחון על שטוטגרט (
גרמניה המערבית) 4-5 במפגש הכפול.
גביע ליברטדורס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתלטיקו נסיונל (
קולומביה) זוכה בגביע ליברטדורס.
סופרקופה סודאמריקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוקה ג'וניורס (
ארגנטינה) זוכה בתואר בפעם הראשונה והיחידה, לאחר ניצחון על אינדפנדיינטה (
ארגנטינה 5-3 בביטעות עונשין לאחר פעמיים 0:0 במפגש הכפול.
גביע CONCACAF לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוניברסידד נסיונל (
מקסיקו) זוכה בתואר לאחר ניצחון על פינאר דל ריו (
קובה) 4-2 במפגש הכפול.
גביע אינטראמריקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרקו ואן באסטן ( הולנד) זכה בתואר בפעם השנייה ברציפות.
כדורגל לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינטר מילאנו זוכה באליפות.
- סמפדוריה זוכה בגביע.
אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינדפנדיינטה זוכה באליפות
ברזיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ואסקו דה גאמה זוכה באליפות.
- גרמיו זוכה בגביע בפעם הראשונה, לאחר ניצחון על ספורט קלוב רסיפה 2-1 במפגש הכפול.
גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באיירן מינכן זוכה באליפות בפעם ה-18.
- בורוסיה דורטמונד זוכה בגביע בפעם השנייה.
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עונת 1988/1989 בליגה הלאומית
- מכבי חיפה זוכה באליפות.
- בית"ר ירושלים זוכה בגביע לאחר ניצחון על מכבי חיפה 3:4 בפנדלים.
- מכבי חיפה זכה במשחק אלוף האלופים לאחר ניצחון על בית"ר ירושלים 1:2.
ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריאל מדריד זוכה באליפות.
- ריאל מדריד זוכה בגביע בפעם ה-16.
כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחרויות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת יוגוסלביה () זוכה באליפות.
אליפות אמריקה בכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוארטו ריקו () זכתה באליפות חאיר בניצחון על ארצות הברית (
) שזכתה במקום השני 89-80.
הגביע הביניבשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחרות הופסקה עד לשנת 1996
גביע אירופה לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ק.ק ספליט ( יוגוסלביה) זכתה באליפות לאחר שניצחה בגמר את מכבי תל אביב (
ישראל).
גביע אירופה למחזיקות גביע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריאל מדריד ( ספרד) זוכה בגביע ספורטה, לאחר ניצחון על קזרטה (
איטליה) בתוצאה 113-119.
גביע קוראץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרטיזן בלגרד ( יוגוסלביה) זוכה בגביע קוראץ', לאחר ניצחון על קאנטו (
איטליה) בסיכום מפגש כפול: 101-82 ו-76-89.
כדורסל לפי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]
איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיליפס מילאנו זוכה באליפות.
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דטרויט פיסטונס ניצחה ב-NBA (ראה עונת 1988/1989 ב-NBA).
ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ברית המועצות בכדורסל גברים - סטרואיטל קייב זוכה בתואר.
יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הליגה היוגוסלבית בכדורסל - יוגופלסטיקה ספליט זוכה באליפות.
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכבי תל אביב זוכה באליפות בפעם ה-20 ברציפות, ו-30 בסך הכל, לאחר ניצחון 2:0 בסדרת הגמר על הפועל תל אביב.
- מכבי תל אביב זוכה בגביע המדינה, לאחר ניצחון על מכבי רמת גן בתוצאה 85-107.
ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברצלונה זוכה באליפות.
- ריאל מדריד זוכה בגביע לאחר ניצחון על ברצלונה בתוצאה 81-85.
מרוצי מכוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסופרבול ה-23 זכתה סן פרנסיסקו 49' בניצחון 16-20 על סינסינטי בנגלס.
שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות אירופה בשחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליפות אירופה בשחייה 1989 נערכה בבון שבגרמניה בין 15 באוגוסט ל–20 באוגוסט.
מזרח גרמניה () זכתה באליפות עם 16 מדליות זהב ו-38 מדליות בסך הכל, לפני ברית המועצות (
) שזכתה ב-6 מדליות זהב ו-22 מדליות בסך הכל.
באליפות נקבעו שני שיאי עולם חדשים, על ידי ג'ורג'ו למברטי ( איטליה) במשחה ל-200 מטר חופשי (1:46.69 דקות) וניק גילנגהאם (
בריטניה) במשחה ל-200 מטר חזה (2:12.90 דקות).
מנואלה סטלמך ( מזרח גרמניה) ודניאלה הונגר (
מזרח גרמניה) זכו כל אחת, ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ו-1 כסף כל אחת, ג'ורג'ו למברטי (
איטליה) זכה ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ו-1 ארד ותמאש דארני (
הונגריה) זכה ב-3 מדליות זהב אישיות, היו השחיינים המצטיינים באליפות.
אליפות הפאן פסיפיק בשחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נערכה בטוקיו שבין בין 17 באוגוסט ל-20 באוגוסט
ארצות הברית () זכתה באליפות עם 23 מדליות זהב.
באליפות נקבעו 4 שיאי עולם חדשים על ידי טום ג'אגר ( ארצות הברית) במשחה ל-50 מטר חופשי (22.12 שניות), מייק בארומן (
ארצות הברית) במשחה ל-200 מטר חזה (2:13.09 דקות), דייוויד וורטון (
ארצות הברית) במשחה ל-200 מטר מעורב אישי (2:00.11 דקות) וג'נט אוונס (
ארצות הברית) במשחה ל-800 מטר חופשי (8:16.22 דקות).
ג'נט אוונס ( ארצות הברית) שזכתה ב-4 מדליות זהב) ודאג גירצן (
ארצות הברית) שזכה ב-4 מדליות, מהן 3 זהב ו-1 ארד, היו השחיינים המצטיינים באליפות.
שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך | משחה | שם השחיינית | מדינה | מקום תחרות | שיא |
---|---|---|---|---|---|
20 באוגוסט | 800 מטר חופשי | ג'נט אוונס | ![]() |
טוקיו, יפן | 8:16.22 דקות |
שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך | משחה | שם השחיין | מדינה | מקום תחרות | שיא |
---|---|---|---|---|---|
20 באוגוסט | 50 מטר חופשי | טום ג'אגר | ![]() |
טוקיו, יפן | 22.12 שניות |
4 באוגוסט | 200 מטר חזה | מייק בארומן | ![]() |
לוס אנג'לס, ארצות הברית | 2:12.90 דקות |
15 באוגוסט | 200 מטר חופשי | ג'ורג'ו למברטי | ![]() |
בון, גרמניה המערבית | 1:46.69 דקות |
15 באוגוסט | 100 מטר חזה | אדריאן מורהאוז | ![]() |
בון, גרמניה המערבית | 1:01.49 דקות |
19 באוגוסט | 200 מטר חזה | ניק גילנגהם | ![]() |
לוס אנג'לס, ארצות הברית | 2:12.90 דקות |
שיאי עולם בבריכת 25 מטר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך | משחה | שם השחיין | מדינה | מקום תחרות | שיא |
---|---|---|---|---|---|
19 במרץ | 4x100 מטר חופשי שליחים | נבחרת | ![]() |
מלמה, שוודיה | 3:14.00 דקות |
אירועים עם ענפי ספורט מרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוניברסיאדת סופיה (1989) נערכה בסופיה שבבולגריה
- אוניברסיאדת דיסבורג (1989) נערכה בדיסבורג שבגרמניה המערבית
- המכביה השלוש-עשרה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספורט לפי שנים | |
---|---|
|