יורו 1988

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורו 1988
מארחת גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית
תקופת התחרות 10 ביוני 1988 – 25 ביוני 1988 (16 ימים)
מספר משתתפות 8
(מתוך 32 משתתפות שנרשמו)
הזוכה נבחרת הולנד בכדורגל הולנד
מספר משחקים 15
מספר שערים 34 (2.27 בממוצע למשחק)
מספר צופים 887,844 (59,190 בממוצע למשחק)
מלך השערים הולנדהולנד מרקו ואן באסטן
(5 שערים)

אליפות אירופה בכדורגל 1988 הידועה גם בשם יורו 1988 היא אליפות אירופה בכדורגל השמינית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך בגרמניה המערבית בין ה-10 ביוני ל-25 ביוני 1988. בטורניר השתתפו שמונה נבחרות. גרמניה המערבית, המארחת בטורניר, העפילה אוטומטית ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.

אל משחק הגמר העפילו נבחרות הולנד וברית המועצות. שערים של רוד חוליט ומרקו ואן באסטן הכריעו את תוצאת המשחק, 2-0 להולנד, שזכתה בתואר בפעם הראשונה והיחידה עד כה. באופן חריג, הטורניר הסתיים ללא שנשלף במהלכו אף כרטיס אדום, ללא תוצאות שוויון נטולות שערים וללא משחקי נוק-אאוט המגיעים להארכה או דו-קרב פנדלים.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מוקדמות יורו 1988

הגרלת מוקדמות יורו 1988 התקיימה ב-14 בפברואר 1986 בפרנקפורט. 32 הנבחרות החברות באופ"א התחלקו לשבעה בתים בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו לגרמניה המערבית המארחת לטורניר הגמר.

אלופת אירופה המכהנת צרפת לא צלחה את שלב המוקדמות ולא השתתפה בטורניר, בעוד אירלנד העפילה להופעה ראשונה בתולדותיה באליפות אירופה.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס הופעות קודמות ביורו 1
נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית נבחרת מארחת 4 (1972, 1976, 1980, 1984)
נבחרת ספרד בכדורגל ספרד מנצחת בית 1 3 (1964, 1980, 1984)
נבחרת איטליה בכדורגל איטליה מנצחת בית 2 2 (1968, 1980)
נבחרת ברית המועצות בכדורגל ברית המועצות מנצחת בית 3 4 (1960, 1964, 1968, 1972)
נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה מנצחת בית 4 2 (1968, 1980)
נבחרת הולנד בכדורגל הולנד מנצחת בית 5 2 (1976, 1980)
נבחרת דנמרק בכדורגל דנמרק מנצחת בית 6 2 (1964, 1984)
נבחרת אירלנד בכדורגל אירלנד מנצחת בית 7 0

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר הגמר נפרש על פני שמונה אצטדיונים בשמונה ערים שונות בגרמניה המערבית.

עקב התנגדותן של מדינות הגוש המזרחי להכיר בברלין המערבית כחלק מגרמניה המערבית, הסכימה התאחדות הכדורגל הגרמנית להוציא את העיר מרשימת הערים המארחות, ובכך להבטיח את השתתפות מדינות הגוש המזרחי בטורניר.

האצטדיון שנבחר לארח את משחק הגמר של הטורניר היה האצטדיון האולימפי במינכן.

מינכן גלזנקירכן
האצטדיון האולימפי פארקשטדיון
תכולה: 69,256 תכולה: 70,748
המבורג פרנקפורט
פולקספארקשטדיון ואלדשטדיון
תכולה: 61,330 תכולה: 61,056
דיסלדורף האנובר שטוטגרט קלן
ריינשטדיון נידרזאקסשטדיון נקרשטדיון מינגרשדורפר שטדיון
תכולה: 68,400 תכולה: 60,366 תכולה: 70,705 תכולה: 60,584
  • תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית זכו בכרטיס לשלב חצי הגמר, כך שהמנצחת בכל בית פגשה את סגנית הבית המקביל. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום.

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה המערבית המארחת סיימה בראש הבית ללא הפסד, כשהיא מקדימה בפער שערים בלבד את סגניתה איטליה. ספרד נכנעה לשתי הנבחרות המעפילות וסיימה במקום השלישי, מעל דנמרק שסיימה את שלב הבתים ללא נקודות.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
גרמניה המערבית גרמניה המערבית53210514
איטליה איטליה53210413
ספרד ספרד2310235-2
דנמרק דנמרק0300327-5
גרמניה המערבית גרמניה המערבית11איטליה איטליה
דנמרק דנמרק23ספרד ספרד
גרמניה המערבית גרמניה המערבית20דנמרק דנמרק
איטליה איטליה10ספרד ספרד
גרמניה המערבית גרמניה המערבית20ספרד ספרד
איטליה איטליה20דנמרק דנמרק


בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות העפילה מראש הבית וללא הפסד, והקדימה בנקודה את הולנד שסיימה כסגנית. ההולנדים פתחו את שלב הבתים בהפסד לברית המועצות, אך השיגו לאחר מכן שני ניצחונות, כולל במשחק ראש בראש עם אירלנד במחזור האחרון על הכרטיס לחצי הגמר. אנגליה סיימה את הטורניר במקום האחרון בבית וללא נקודות.

נבחרתנקודותמשחקיםניצחונותתיקוהפסדיםשערים
זכותחובההפרש
ברית המועצות ברית המועצות53210523
הולנד הולנד43201422
אירלנד אירלנד33111220
אנגליה אנגליה0300327-5
אנגליה אנגליה01אירלנד אירלנד
הולנד הולנד01ברית המועצות ברית המועצות
אנגליה אנגליה13הולנד הולנד
אירלנד אירלנד11ברית המועצות ברית המועצות
אנגליה אנגליה13ברית המועצות ברית המועצות
אירלנד אירלנד01הולנד הולנד


שלבי הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי הנבחרות ביורו 1988
  חצי גמר גמר
21 ביוני - המבורג
 נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית 1  
 נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 2  
25 ביוני - מינכן
 נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 2
   נבחרת ברית המועצות בכדורגל ברית המועצות 0
22 ביוני - שטוטגרט
 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 0
 נבחרת ברית המועצות בכדורגל ברית המועצות 2  

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

21 ביוני 1988 נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 2–1 נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית פולקספארקשטדיון, המבורג
רונאלד קומאן הובקע שער בדקה ה- 74' 74' (פ)
מרקו ואן באסטן הובקע שער בדקה ה- 88' 88'
(סיקור) לותר מתאוס הובקע שער בדקה ה- 55' 55' (פ)


22 ביוני 1988 נבחרת ברית המועצות בכדורגל ברית המועצות 2–0 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה נקרשטדיון, שטוטגרט
גנאדי ליטובצ'נקו הובקע שער בדקה ה- 58' 58'
אולג פרוטאסוב הובקע שער בדקה ה- 62' 62'
(סיקור)

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

25 ביוני 1988 נבחרת הולנד בכדורגל הולנד 2–0 נבחרת ברית המועצות בכדורגל ברית המועצות האצטדיון האולימפי, מינכן
רוד חוליט הובקע שער בדקה ה- 32' 32'
מרקו ואן באסטן הובקע שער בדקה ה- 54' 54'
(סיקור)
אלופת אירופה 1988
הולנדהולנד
הולנד
זכייה ראשונה

מלך השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 שערים

2 שערים

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
הולנדהולנד הנס ואן ברויקלן איטליהאיטליה ג'וזפה ברגומי
הולנדהולנד רונאלד קומאן
הולנדהולנד פרנק רייקארד
איטליהאיטליה פאולו מלדיני
איטליהאיטליה ג'וזפה ג'אניני
גרמניהגרמניה לותר מתאוס
הולנדהולנד יאן ואוטרס
הולנדהולנד רוד חוליט
איטליהאיטליה ג'אנלוקה ויאלי
הולנדהולנד מרקו ואן באסטן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורו 1988 בוויקישיתוף