יורו 1988

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורו 1988
UEFA Euro 1988 logo.svg
מארחת Flag of Germany.svg  גרמניה המערבית
תאריך 10 ביוני - 25 ביוני 1988
מספר נבחרות 8  (מתוך 32 נבחרות שנרשמו)
הנבחרת הזוכה Flag of the Netherlands.svg  הולנד
מספר משחקים 15
מספר שערים 34 (2.27 בממוצע למשחק)
מספר צופים 887,844 (59,190 בממוצע למשחק)
מלך השערים Flag of the Netherlands.svg מרקו ואן באסטן
צרפת 1984
שבדיה 1992

אליפות אירופה בכדורגל 1988, הידועה גם בשם יורו 1988 היא אליפות אירופה בכדורגל השמינית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך בגרמניה המערבית בין ה-10 ביוני ל-25 ביוני 1988.

בטורניר השתתפו שמונה נבחרות. גרמניה המערבית, המארחת בטורניר, העפילה אוטומטית ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.

אל משחק הגמר העפילו נבחרות הולנד וברית המועצות. שערים של רוד חוליט ומרקו ואן באסטן הכריעו את תוצאת המשחק, 2-0 להולנד, שזכתה בתואר בפעם הראשונה, והיחידה עד כה, בתולדותיה.

באופן חריג, הטורניר הסתיים ללא שנשלף במהלכו אף כרטיס אדום, ללא תוצאות שוויון נטולות שערים וללא משחקי נוק-אאוט המגיעים להארכה או דו-קרב פנדלים.

מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות יורו 1988

הגרלת מוקדמות יורו 1988 התקיימה ב-14 בפברואר 1986 בפרנקפורט. 32 הנבחרות החברות באופ"א התחלקו לשבעה בתים בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו לגרמניה המערבית המארחת לטורניר הגמר.

אלופת אירופה המכהנת צרפת לא צלחה את שלב המוקדמות ולא השתתפה בטורניר, בעוד אירלנד העפילה להופעה ראשונה בתולדותיה באליפות אירופה.

הנבחרות המעפילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כרטיס הופעות קודמות ביורו 1
Flag of Germany.svg  גרמניה המערבית נבחרת מארחת 4 (1972, 1976, 1980, 1984)
Flag of Spain.svg  ספרד מנצחת בית 1 3 (1964, 1980, 1984)
Flag of Italy.svg  איטליה מנצחת בית 2 2 (1968, 1980)
Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות מנצחת בית 3 4 (1960, 1964, 1968, 1972)
Flag of England.svg  אנגליה מנצחת בית 4 2 (1968, 1980)
Flag of the Netherlands.svg  הולנד מנצחת בית 5 2 (1976, 1980)
Flag of Denmark.svg  דנמרק מנצחת בית 6 2 (1964, 1984)
Flag of Ireland.svg  אירלנד מנצחת בית 7 0

1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר הגמר נפרש על פני שמונה אצטדיונים בשמונה ערים שונות בגרמניה המערבית.

עקב התנגדותן של מדינות הגוש המזרחי להכיר בברלין המערבית כחלק מגרמניה המערבית, הסכימה התאחדות הכדורגל הגרמנית להוציא את העיר מרשימת הערים המארחות, ובכך להבטיח את השתתפות מדינות הגוש המזרחי בטורניר.

האצטדיון שנבחר לארח את משחק הגמר של הטורניר היה האצטדיון האולימפי במינכן.

מינכן גלזנקירכן
האצטדיון האולימפי פארקשטדיון
תכולה: 69,256 תכולה: 70,748
Olympiastadion Muenchen.jpg Parkstadion gelsenkirchen 2.jpg
המבורג פרנקפורט
פולקספארקשטדיון ואלדשטדיון
תכולה: 61,330 תכולה: 61,056
Das Volksparkstadion 1983.jpg Waldstadionold1.jpg
דיסלדורף האנובר שטוטגרט קלן
ריינשטדיון נידרזאקסשטדיון נקרשטדיון מינגרשדורפר שטדיון
תכולה: 68,400 תכולה: 60,366 תכולה: 70,705 תכולה: 60,584
Altes Rheinstadion.jpg Hannover96 Nordtribüne.JPG Gottlieb-Daimler-Stadion Stuttgart innen.JPG Müngersdorfer.jpg
  • תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית זכו בכרטיס לשלב חצי הגמר, כך שהמנצחת בכל בית פגשה את סגנית הבית המקביל. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום.

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניה המערבית המארחת סיימה בראש הבית ללא הפסד, כשהיא מקדימה בפער שערים בלבד את סגניתה איטליה. ספרד נכנעה לשתי הנבחרות המעפילות וסיימה במקום השלישי, מעל דנמרק שסיימה את שלב הבתים ללא נקודות.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 5 3 2 1 0 5 1 4+
Flag of Italy.svg איטליה 5 3 2 1 0 4 1 3+
Flag of Spain.svg ספרד 2 3 1 0 2 3 5 2-
Flag of Denmark.svg דנמרק 0 3 0 0 3 2 7 5-
Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 1 - 1 איטליה Flag of Italy.svg
Flag of Denmark.svg דנמרק 2 - 3 ספרד Flag of Spain.svg
Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 2 - 0 דנמרק Flag of Denmark.svg
Flag of Italy.svg איטליה 1 - 0 ספרד Flag of Spain.svg
Flag of Germany.svg גרמניה המערבית 2 - 0 ספרד Flag of Spain.svg
Flag of Italy.svg איטליה 2 - 0 דנמרק Flag of Denmark.svg

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות העפילה מראש הבית וללא הפסד, והקדימה בנקודה את הולנד שסיימה כסגנית. ההולנדים פתחו את שלב הבתים בהפסד לברה"מ, אך השיגו לאחר מכן שני ניצחונות, כולל במשחק ראש בראש עם אירלנד במחזור האחרון על הכרטיס לחצי הגמר. אנגליה סיימה את הטורניר במקום האחרון בבית וללא נקודות.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות 5 3 2 1 0 5 2 3+
Flag of the Netherlands.svg הולנד 4 3 2 0 1 4 2 2+
Flag of Ireland.svg אירלנד 3 3 1 1 1 2 2 0
Flag of England.svg אנגליה 0 3 0 0 3 2 7 5-
Flag of England.svg אנגליה 0 - 1 אירלנד Flag of Ireland.svg
Flag of the Netherlands.svg הולנד 0 - 1 ברית המועצות Flag of the Soviet Union.svg
Flag of England.svg אנגליה 1 - 3 הולנד Flag of the Netherlands.svg
Flag of Ireland.svg אירלנד 1 - 1 ברית המועצות Flag of the Soviet Union.svg
Flag of England.svg אנגליה 1 - 3 ברית המועצות Flag of the Soviet Union.svg
Flag of Ireland.svg אירלנד 0 - 1 הולנד Flag of the Netherlands.svg

שלבי הנוק-אאוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגי הנבחרות ביורו 1988
  חצי גמר גמר
21 ביוני - המבורג
 Flag of Germany.svg  גרמניה המערבית 1  
 Flag of the Netherlands.svg  הולנד 2  
25 ביוני - מינכן
 Flag of the Netherlands.svg  הולנד 2
   Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות 0
22 ביוני - שטוטגרט
 Flag of Italy.svg  איטליה 0
 Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות 2  

חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

21 ביוני 1988
Flag of the Netherlands.svg  הולנד 2 - 1 Flag of Germany.svg  גרמניה המערבית פולקספארקשטדיון, המבורג
רונאלד קומאן הבקיע שער בדקה ה-74 74' (פ)
מרקו ואן באסטן הבקיע שער בדקה ה-88 88'
(סיקור) לותר מתאוס הבקיע שער בדקה ה-55 55' (פ)


22 ביוני 1988
Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות 2 - 0 Flag of Italy.svg  איטליה נקרשטדיון, שטוטגרט
גנאדי ליטובצ'נקו הבקיע שער בדקה ה-58 58'
אולג פרוטאסוב הבקיע שער בדקה ה-62 62'
(סיקור)

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

25 ביוני 1988
Flag of the Netherlands.svg  הולנד 2 - 0 Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות האצטדיון האולימפי, מינכן
רוד חוליט הבקיע שער בדקה ה-32 32'
מרקו ואן באסטן הבקיע שער בדקה ה-54 54'
(סיקור)
אלופת אירופה:
Flag of the Netherlands.svg הולנד (תואר ראשון)

מלך השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 שערים

2 שערים

נבחרת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוערים הגנה קשרים חלוצים
Flag of the Netherlands.svg הנס ואן ברוקלן Flag of Italy.svg ג'וזפה ברגומי
Flag of the Netherlands.svg רונאלד קומאן
Flag of the Netherlands.svg פרנק רייקארד
Flag of Italy.svg פאולו מלדיני
Flag of Italy.svg ג'וזפה ג'אניני
Flag of Germany.svg לותר מתאוס
Flag of the Netherlands.svg יאן ואוטרס
Flag of the Netherlands.svg רוד חוליט
Flag of Italy.svg ג'אנלוקה ויאלי
Flag of the Netherlands.svg מרקו ואן באסטן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אליפויות אירופה בכדורגל

צרפת 1960ספרד 1964איטליה 1968בלגיה 1972יוגוסלביה 1976איטליה 1980צרפת 1984מערב גרמניה 1988
שבדיה 1992אנגליה 1996בלגיה והולנד 2000פורטוגל 2004אוסטריה ושווייץ 2008פולין ואוקראינה 2012צרפת 2016פאן-אירופי 2020