ג'וזפה ג'אניני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזפה ג'אניני
Giuseppe Giannini
ג'אניני, 1983
ג'אניני, 1983
מידע אישי
לידה 20 באוגוסט 1964 (בן 58)
רומא, איטליה
גובה 1.77 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1978–1980
1980–1983
אלמאס רומא
רומא
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1981–1996
1996–1997
1997–1998
1998–1999
סך הכול:
רומא
שטורם גראץ
נאפולי
לצ'ה
318 (49)
16 (2)
4 (0)
47 (4)
385 (55)
נבחרת לאומית כשחקן
1986–1991 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 47 (6)
קבוצות כמאמן
2004–2005
2005–2006
2006
2007–2008
2008–2010
2010
2011
2013–2015
2017
2017
פוג'ה
סמבנדטסה
ארג'ש פיטשט
מאסזה
גליפולי
הלאס ורונה
גרוסטו
נבחרת לבנון
לאטינה (מנהל מחלקת הנוער)
ראסינג פונדי
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ג'וזפה ג'אניניאיטלקית: Giuseppe Giannini; נולד ב-20 באוגוסט 1964 ברומא) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן כדורגל.

ג'אניני שיחק לאורך הקריירה בעיקר בקבוצת רומא. הוא ערך מעל ל-400 הופעות רשמיות במדי הקבוצה, בה שיחק לאורך 15 עונות, מתוכן תשע כקפטן. הוא זכה עם רומא שלוש פעמים בקופה איטליה. בהמשך שיחק גם בשטורם גראץ, נאפולי ולצ'ה. ג'אניני, שתפקד כקשר התקפי וכעושה משחק, שותף 47 פעמים במדי נבחרת איטליה. הוא היה ממצטייני טורניר יורו 1988, שם הגיע עם נבחרתו לחצי הגמר, וכן ייצג את נבחרתו במונדיאל 1990 הביתי.

לאחר פרישתו פנה לקריירת אימון. הוא הוביל מספר קבוצות איטלקיות מהסרייה ב' ועד לליגה הרביעית, וכן אימן תקופה קצרה בליגת העל הרומנית ובנבחרת לבנון.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אניני החל את הקריירה בקבוצת הנוער של אלמאס רומא, מעיר הולדתו. הפוטנציאל הגבוה שלו בלט כבר בגילאים הצעירים, והוא חוזר על ידי מספר מועדוני צמרת באיטליה, בהם לאציו ומילאן, אך לבסוף הצטרף לאקדמיית הנוער של רומא בשנת 1980, כשהיה בן 16.

במקביל להופעותיו בקבוצה הצעירה של המועדון, הבחין בו מאמן הקבוצה הבוגרת נילס לידהולם, והעניק לו את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ב-31 בינואר 1982, במהלכה של עונת 1981/1982, בהפסד 1–0 לצ'זנה. ג'אניני לא שותף כלל בעונה הבאה, בה זכתה רומא באליפות איטליה, אך עונה לאחר מכן היה שותף לזכייתה של הקבוצה בקופה איטליה, עם שלוש הופעות במפעל, כולל הופעה כמחליף במשחק הגומלין של הגמר בין רומא להלאס ורונה, בו ניצחה קבוצתו 2–1 בסיכום.

הפריצה של ג'אניני הגיעה בעונת 1984/1985. בעונה שלאחר עזיבת לידהולם, עם המאמן סוון-יוראן אריקסון, לא הצליחה רומא לעמוד ביעדיה הקבוצתיים וסיימה רק במקום השביעי. עם זאת, ג'אניני רשם עונה אישית טובה מאוד, עם ארבעה שערי ליגה ב-26 הופעות. עונה לאחר מכן זכה עם קבוצתו בגביע האיטלקי בפעם השנייה, אך הפעם כשחקן הרכב משמעותי. הוא כבש שלושה שערים ב-13 הופעות במפעל באותה העונה, כולל צמד הופעות בגמר מול סמפדוריה, שם הפכה רומא הפסד 2–1 במשחק הראשון עם ניצחון 2–0 בגומלין בדרך לזכייה.

לקראת עונת 1987/1988, עם עזיבתו של הקפטן קרלו אנצ'לוטי למילאן וחזרתו של המאמן לידהולם במקומו של אריקסון, התמנה ג'אניני לקפטן הקבוצה, תפקיד אותו נשא במשך תשע עונות, עד לעזיבתו ב-1996. באותה העונה קבע שיא קריירה של 11 שערי ליגה, והוביל את טבלת הכובשים של הקבוצה באותה העונה.

בעונת 1990/1991 סיימה הקבוצה במקום התשיעי בליגה, הנמוך ביותר שלה מאז החל ג'אניני לשחק בקבוצה הבוגרת, אך במפעלים האחרים רשמה הקבוצה הצלחה גדולה. היא זכתה בגביע האיטלקי (השלישי של ג'אניני), שוב מול סמפדוריה, כאשר ג'אניני פותח בצמד משחקי הגמר (הוחלף בשניהם). בגביע אופ"א הגיעה הקבוצה עד לשלב הגמר. ג'אניני כבש פעמיים בעשר הופעות במפעל (בסיבוב הראשון מול בנפיקה ליסבון ובסיבוב השני מול ולנסיה), ופתח כקפטן בצמד משחקי הגמר מול אינטר מילאנו, שהסתיימו בניצחון 2–1 לאינטר בסיכום.

ג'אניני רשם הישג מרשים בגמר הגביע האיטלקי ב-1993. רומא פגשה את טורינו, ובמשחק הגומלין כבש ג'אניני שלושער (כולם בפנדלים). הוא אחד משני השחקנים היחידים שכבשו שלושער בגמר הגביע האיטלקי. עם זאת, רומא נוצחה 6–5 בסיכום ולא זכתה בתואר באותה העונה.

דרכו של ג'אניני ברומא הסתיימה בקיץ 1996, עם הגעתו של המאמן הארגנטינאי קרלוס ביאנצ'י. ג'אניני בן ה-32 סיים את דרכו לאחר 15 עונות בקבוצה הבוגרת של רומא, בהן כבש 49 שערי ליגה ב-318 הופעות במדי הקבוצה, ו-75 שערים ב-437 הופעות בכל המסגרות.

ג'אניני הצטרף לשטורם גראץ, אך שיחק בה לאורך חצי עונה בלבד. הוא חזר לאיטליה לקראת עונת 1997/1998, אז חתם בשורות נאפולי, אך לאחר חצי עונה בלבד, בה רשם ארבע הופעות ליגה ולא הצליח להותיר חותם, עזב ליריבתה לתחתית הסרייה א', לצ'ה. הוא נשר עם הקבוצה לסרייה ב', אך המשיך לעונה נוספת, הראשונה שלו בליגת המשנה, בה כבש ארבעה שערים ב-33 הופעות. ב-1999, בסיום העונה, פרש ממשחק פעיל בגיל 35.

נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אניני החל את דרכו הבינלאומית בנבחרת איטליה הצעירה, וייצג אותה באליפות אירופה עד גיל 21 שנערכה בשנת 1986. תחת המאמן אזליו ויצ'יני, הגיעה איטליה עד לגמר הטורניר מול נבחרת ספרד. במשחק הראשון שנערך ברומא חזרה איטליה מפיגור לניצחון 2–1, כאשר ג'אניני כובש את שער הניצחון. בגומלין בוויאדוליד גברה ספרד בתוצאה זהה על האיטלקים, והמשחק הוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין. ג'אניני החמיץ את הבעיטה הראשונה של איטליה, וכבר לאחר שלוש בעיטות הכריעה ספרד את ההתמודדות בתוצאה 3–0 בדו-קרב.

פחות מחודשיים לאחר תום הטורניר, ב-6 בדצמבר 1986, העניק ויצ'יני, שהחל מאותו הקיץ אימן את נבחרת איטליה הבוגרת, את הופעת הבכורה לג'אניני. הקשר בן ה-22 פתח בהרכב בניצחון החוץ 2–0 על מלטה במסגרת מוקדמות יורו 1988. ג'אניני תפס מקום קבוע בהרכב של ויצ'יני, ערך שבע הופעות במסגרת טורניר המוקדמות, וב-5 בדצמבר 1987 - שנה פחות יום מהופעת הבכורה שלו - כבש את שער הבכורה שלו בנבחרת, באותו קמפיין המוקדמות, בניצחון 3–0 על פורטוגל.

ג'אניני זומן על ידי ויצ'יני לסגל איטליה לקראת משחקי יורו 1988 בגרמניה המערבית. ג'אניני פתח ושיחק לאורך כל משחקי שלב הבתים, בהם סיימה איטליה במקום השני בבית ללא הפסד, עם ניקוד זהה ופער שערים נחות מזה של המארחת, גרמניה המערבית. ג'אניני פתח בהרכב בהפסד 2–0 לברית המועצות בחצי הגמר, שסיים את דרכה של איטליה בטורניר. ג'אניני היה לאחד מארבעה איטלקים שנכללו בנבחרת המצטיינים של הטורניר.

לאחר טורניר היורו, התכוננה איטליה לאירוח משחקי מונדיאל 1990. ג'אניני, שהיה לחלק משמעותי מהרכב הנבחרת בשנתיים עד למונדיאל, זומן לסגל הנבחרת של ויצ'יני לטורניר. ג'אניני פתח בהרכב ושיחק לאורך כל משחקי שלב הבתים. בניצחון 1–0 על ארצות הברית במשחק השני, כבש ג'אניני את שער הניצחון כבר בדקה ה-11, לאחר שקיבל את הכדור בין שלושה שחקנים על סף הרחבה וכבש בבעיטה חדה לפינה הקרובה. במשחק השלישי, בו ניצחה איטליה 2–0 את צ'כוסלובקיה, בישל ג'אניני את שני השערים. איטליה העפילה לשמינית הגמר, שם פתח ג'אניני בהרכב ובישל את השער השני בניצחון 2–0 על אורוגוואי. ברבע הגמר גברה איטליה 1–0 על אירלנד, ג'אניני שפתח בהרכב הוחלף לאחר כשעה. איטליה נעצרה בחצי הגמר מול ארגנטינה, עם הפסד בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר שוויון 1–1 בסיום. ג'אניני הוחלף בדקה ה-73, ולא לקח חלק בדו-קרב. ג'אניני ואיטליה סיימו לבסוף את הטורניר הביתי במקום השלישי. ג'אניני רשם הופעה שביעית בהרכב, והוחלף בתוספת הזמן בניצחון 2–1 על אנגליה במשחק על המקום השלישי.

ג'אניני שיחק במדי הנבחרת רק תחת המאמן ויצ'יני. משחקו האחרון של המאמן היה גם משחקו האחרון של ג'אניני בנבחרת, בשוויון 0–0 מול ברית המועצות במסגרת מוקדמות יורו 1992, ב-12 באוקטובר 1991. מאז שהוחלף ויצ'יני באריגו סאקי, לא חזר ג'אניני לשחק במדי הנבחרת, וסיים את דרכו הבינלאומית עם שישה שערים ב-47 הופעות.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק שימש כפרשן מטעם רשת RAI. בעונת 2003/2004 עשה את צעדיו הראשונים כמאמן, בקבוצת הנוער של רומא.

לקראת עונת 2004/2005 התמנה לתפקיד מאמן פוג'ה מהסרייה C1 (כיום סרייה ג'). הוא פוטר מתפקידו ב-12 בינואר 2005, לאחר שהשיג ארבעה ניצחונות ליגה בלבד ב-17 משחקים. לאחר כשנה מחוץ למגרשים התמנה לתפקיד מאמן סמבנדטסה, גם היא מהליגה השלישית, והיה למאמנה החמישי באותה העונה. בפברואר 2006, לאחר שישה משחקים בלבד, בהם נחל שני הפסדים וללא ניצחון, פוטר מתפקידו.

ג'אניני אימן לראשונה מחוץ לאיטליה בעונת 2006/2007, כאשר התמנה לתפקיד מאמן ארג'ש פיטשט מליגת העל הרומנית. העונה נפתחה בניצחון של קבוצתו, אך בעקבותיו הגיעו תשעה הפסדים רצופים שחרצו את גורלו של המאמן, שפוטר ב-4 באוקטובר 2006. בספטמבר 2007, לאחר שנה נוספת ללא קבוצה, חזר לליגה השלישית באיטליה כמאמנה של מאסזה, אך שוב פוטר עוד בטרם הסתיימה העונה.

לקראת עונת 2008/2009 התמנה לתפקיד מאמן גליפולי מהליגה השלישית. בעונתו הראשונה על הקווים הוביל ג'אניני את הקבוצה למקום הראשון ולהעפלה היסטורית לסרייה ב', לראשונה בתולדות המועדון. בקיץ הודיעו הצדדים על פרידה בעקבוד המשבר הכלכלי הקשה במועדון וההתעניינות הגוברת בג'אניני במועדונים אחרים, אך לבסוף עם כניסתו של בעלים חדש לתפקיד, חזר ג'אניני לעמדת המאמן. על אף המשבר הכלכלי המחמיר, הצליח להוביל ג'אניני את הקבוצה להצלחה יחסית בחצי העונה הראשונה של 2009/2010, וקבוצתו נחשבה לאחת ההפתעות של העונה בליגת המשנה. עם זאת, הגיש ג'אניני את התפטרותו ב-8 בפברואר 2010, לאחר שוויון 2–2 מול גרוסטו, משחק בו עצרו שחקני הקבוצה לארבעים שניות והפנו מבט ליציעים, כמחאה על ארבעה חודשים בהם לא קיבלו שכר. במחצית המשחק הורחק ג'אניני בעקבות מחאות כלפי צוות השיפוט, עלה ליציע שם התעמת עם בעלי הקבוצה והודיע לו על התפטרותו עם תום המשחק. לאחר כיומיים משך את התפטרותו לאחר שיחת פיוס עם הבעלים. הקבוצה התדרדרה למשבר מקצועי ולאחר שרשרת תוצאות לא טובות, הודיע ג'אניני על התפטרותו הסופית יחד עם צוותו ב-22 במרץ 2010.

ג'אניני חזר לאמן בליגה השלישית כאשר התמנה לתפקיד מאמן הלאס ורונה לקראת עונת 2010/2011, במטרה להעלותה לליגת המשנה. לאחר שהשיג שלושה ניצחונות ליגה בלבד ב-11 מחזורי הפתיחה, פוטר מתפקידו ב-8 בנובמבר 2011, פחות מחצי שנה מאז מונה לתפקיד. ב-30 באוקטובר 2012, לאחר כשנה מחוץ למגרשים, התמנה לתפקיד מאמן גרוסטו מהסרייה ב'. הקדנציה הקצרה של ג'אניני כללה שלושה הפסדים (כולם בבית) ושלושה ניצחונות (כולם בחוץ), ולאחר כחודש אחד ושישה משחקים בלבד בתפקיד, התפטר ג'אניני מתפקידו, כאשר הוא מציין את היחסים הרעועים עם נשיא המועדון כסיבה העיקרית לעזיבתו.

ב-2 ביולי 2013, בתמיכתו של חברו ומאמן מנצ'סטר סיטי דאז, רוברטו מאנצ'יני, התמנה ג'אניני לתפקיד מאמן נבחרת לבנון, תפקיד בו החזיק במשך כשנה וחצי, עד ה-30 באפריל 2015.

בפברואר 2017 התמנה לתפקיד מנהל מחלקת הנוער של לאטינה, וביוני של אותה השנה חזר לתפקיד המאמן הראשי, בקבוצת ראסינג רומא מהליגה הרביעית. מספר ימים לאחר מכן התפרק המועדון ובעלי המועדון נטל את השליטה בקבוצת ראסינג פונדי מהליגה השלישית, וג'אניני קיבל את תפקיד המאמן בקבוצה. לאחר ארבעה מחזורי ליגה בלבד, צברה הקבוצה נקודה בודדת וג'אניני פוטר מתפקידו, כשלושה חודשים לאחר המינוי.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומא
שטורם גראץ
נבחרת איטליה
תארים אישיים

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה בליגה בגביע באירופה אחר סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
1981/1982 רומא איטליהאיטליה סרייה א' 1 0 0 0 - - - - 1 0
1982/1983 0 0 2 0 - - - - 2 0
1983/1984 2 0 3 0 - - - - 5 0
1984/1985 26 4 6 1 5 0 - - 37 5
1985/1986 22 2 13 3 - - - - 35 5
1986/1987 25 3 7 2 2 0 - - 34 5
1987/1988 28 11 7 1 - - - - 35 12
1988/1989 32 6 6 4 6 1 - - 44 11
1989/1990 31 3 5 2 - - - - 36 5
1990/1991 24 3 8 0 10 2 - - 42 5
1991/1992 24 4 3 1 4 0 1 0 32 5
1992/1993 29 9 9 4 8 3 - - 46 16
1993/1994 26 3 3 0 - - - - 29 3
1994/1995 28 1 6 1 - - - - 34 2
1995/1996 20 0 1 0 3 1 - - 24 1
1996/1997 שטורם גראץ אוסטריהאוסטריה הבונדסליגה האוסטרית 16 2 2 1 2 0 1 0 21 3
1997/1998 נאפולי איטליהאיטליה סרייה א' 4 0 1 1 - - - - 5 1
1997/1998 לצ'ה איטליהאיטליה סרייה א' 14 0 - - - - - - 14 0
1998/1999 איטליהאיטליה סרייה ב' 33 4 3 0 - - - - 36 4
סך הכול בקריירה 385 55 85 21 40 7 2 0 512 83

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת איטליה
שנה הופעות שערים
1986 1 0
1987 10 1
1988 11 2
1989 10 0
1990 10 1
1991 5 2
סה"כ 47 6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וזפה ג'אניני בוויקישיתוף


נבחרת איטליהיורו 1988

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קראברו • 5 פרארה • 6 פרי • 7 פראנציני • 8 מלדיני • 9 אנצ'לוטי • 10 דה אגוסטיני • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 פוסי • 14 ג'אניני • 15 רומאנו • 16 אלטובלי • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 ריציטלי • 20 ויאלי • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהמונדיאל 1990 (מקום שלישי)

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבאלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה