רוברטו דונאדוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברטו דונאדוני
Roberto Donadoni
מידע אישי
לידה 9 בספטמבר 1963 (בן 60)
ברגמו שבאיטליה
גובה 1.73
עמדה קשר, קיצוני
מועדוני נוער
1981–1982 אטאלנטה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1982–1986
1986–1996
1996–1997
1997–1999
1999–2001
סה"כ
אטלנטה
מילאן
NY/NJ מטרו סטארס
מילאן
אל-איתיחאד
96 (5)
261 (18)
49 (6)
24 (0)
15 (0)
445 (29)
נבחרת לאומית כשחקן
1986–1996 נבחרת איטליה בכדורגל איטליה 63 (5)
קבוצות כמאמן
2001–2002
2002–2003
2003
2004–2006
2006–2008
2009
2010–2011
2012–2015
2015–2018
2019–
לצ'ו
ליבורנו
גנואה
ליבורנו
נבחרת איטליה
נאפולי
קליארי
פארמה
בולוניה
שנג'ן
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוברטו דונאדוני (נולד ב-9 בספטמבר 1963 בפרובינציית ברגמו) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדות הקישור, וכיום משמש כמאמנה של שנג'ן.

דונאדוני שיחק בעמדות הקשר ההתקפי והקיצוני, ונודע בשל טכניקת המשחק הטובה שלו. הוא היה חלק חשוב מקבוצת מילאן החזקה בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, ואחד מראשוני השחקנים בליגת ה-MLS האמריקאית, שם שיחק במשך שתי עונות בקבוצת ניו יורק/ניו ג'רזי מטרו סטארס. לאחר פרישתו ממשחק פעיל, שימש דונאדוני מאמנה של נבחרת איטליה בכדורגל, והצעיד אותה בטורניר יורו 2008.

קריירה ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דונאדוני החל את הקריירה שלו בקבוצת אטאלנטה האיטלקית ב-1982. הוא עבר למילאן בשנת 1986, והפך לשחקן מוביל בקבוצה. דונאדוני שיחק לרוב בצד הימני של חוליית הקישור, והיה חלק חשוב בזכייה בחמישה תוארי אליפות הסרייה א', שלושה גביעי אירופה, שלושה סופר קאפ אירופיים ושני גביעים ביניבשתיים. כשחקן של נבחרת איטליה בכדורגל, הוא השתתף בגביעי העולם של 1990 ו-1994, וסייע לנבחרת לסיים במקומות השלישי והשני בטורנירים אלה בהתאמה. הוא החמיץ את אחת מבעיטות העונשין במהלך דו-קרב בעיטות העונשין בחצי הגמר ב-1990 נגד ארגנטינה, מה שהוביל להפסדה של הנבחרת האיטלקית.

ב-1996 דונאדוני הוחתם על ידי קבוצת ניו יורק/ניו ג'רזי מטרו סטארס מליגת ה-MLS האמריקאית. הוא שיחק בשתי העונות הרשמיות הראשונות של ליגת ה-MLS, וקבוצתו החדשה בנתה עליו כשחקן מוביל. זמן קצר לאחר מעברו לארצות הברית הוא זומן לסגל נבחרת איטליה ליורו 1996, ואכזב עמה בטורניר זה. בשתי עונותיו ב-MLS הציג דונאדוני יכולת טובה, ונכלל בנבחרת העונה של הליגה בעונתו הראשונה. עם זאת, הוא לא הצליח להוביל את המטרו סטארס לאף הישג משמעותי מבחינה קבוצתית.

הוא חזר למילאן לאחר עונת ה-MLS של 1997, ומיד סייע לקבוצה לזכות באליפות נוספת של הסרייה א', שהייתה תואר האליפות השישי שלו. הוא סיים את קריירת המשחק שלו לאחר ששיחק זמן קצר במדי קבוצת אל-איתיחאד מערב הסעודית.

דונאדוני הבקיע 18 שערים עבור מילאן ושישה שערים עבור המטרו סטארס. הוא כבש גם חמישה שערים במדי נבחרת איטליה, ב-63 משחקים ששיחק.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק, דונאדוני עבר לקריירת אימון. ב-2001 הוא מונה למאמנה של קבוצת לצ'ו מהליגות הנמוכות באיטליה, וכעבור שנה הוא עבר לאמן את ליבורנו מהסרייה ב' והמשיך לקבוצת גנואה. ב-2005 קיבל דונאדוני לראשונה הזדמנות לאמן בקבוצת סרייה א', כאשר חזר לליבורנו, שעלתה בעונה שלפני כן לליגה העליונה. הוא הצטרף לקבוצה באמצע העונה, והצעיד אותה במפתיע למקום התשיעי בליגה בעונה זו ולמקום השישי ב-2006. עם זאת, הוא עמד תחת ביקורת של נשיא המועדון, אלדו ספינלי.

ביולי 2006 מונה דונאדוני על ידי התאחדות הכדורגל האיטלקית למאמנה של נבחרת איטליה, במקומו של המאמן המצליח מרצ'לו ליפי שזכה עם הנבחרת במונדיאל 2006. הטורניר החשוב הראשון של דונאדוני בתפקידו הנחשק היה מוקדמות יורו 2008. בשני המשחקים הראשונים בקמפיין איטליה כשלה, וסיימה בתיקו 1-1 מול ליטא והפסידה 3-1 לצרפת. אף על פי כן, דונאדוני הוביל את איטליה לחמישה ניצחונות רצופים מאוחר יותר, ולהעפלה לטורניר היורו לאחר קמפיין מוצלח. איטליה סיימה את הקמפיין עם ניצחון 1-2 על סקוטלנד, וזכתה במקום הראשון בבית, מעל נבחרת צרפת. דונאדוני קיבל ביקורת על כך שלא זימן לסגל הנבחרת את שני השחקנים המובילים אלסנדרו דל פיירו ופרנצ'סקו טוטי.

בטורניר היורו עצמו דונאדוני לא זכה להצלחה עם הנבחרת. איטליה הובסה במשחק הראשון של הטורניר, 3-0 מול נבחרת הולנד, ובמשחק השני סיימה רק בתיקו עם נבחרת רומניה הנחותה ממנה. לאחר ניצחון 0-2 על צרפת היא העפילה לרבע הגמר, שם פגשה את ספרד. לאחר תיקו 0-0 בתום המשחק, הפסידה איטליה 4-2 בדו-קרב בעיטות עונשין, והודחה מהטורניר על ידי הספרדים שהמשיכו עד לזכייה. בשל ההופעה המאכזבת ביורו הוא קיבל ביקורת בתקשורת, ופוטר מתפקיד מאמן הנבחרת על ידי ההתאחדות.[1]

לאחר תקופה ארוכה שבה לא אימן אף קבוצה, מונה דונאדוני למאמנה של נאפולי בתחילת שנת 2009. עם זאת, בעקבות פתיחה חלשה של עונת 2009/2010, הוא פוטר מהמועדון.[2]

ב-16 בנובמבר 2010 מונה דונאדוני למאמן קליארי.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברטו דונאדוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת איטליהיורו 1988

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 קראברו • 5 פרארה • 6 פרי • 7 פראנציני • 8 מלדיני • 9 אנצ'לוטי • 10 דה אגוסטיני • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 פוסי • 14 ג'אניני • 15 רומאנו • 16 אלטובלי • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 ריציטלי • 20 ויאלי • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהמונדיאל 1990 (מקום שלישי)

1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבאלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהמונדיאל 1994 (מקום שני)

1 פליוקה • 2 אפולוני • 3 בנאריבו • 4 קוסטקורטה • 5 מלדיני • 6 בארזי • 7 מינוטי • 8 מוסי • 9 טאסוטי • 10 ר' באג'ו • 11 אלברטיני • 12 מרקג'אני • 13 ד' באג'ו • 14 ברטי • 15 קונטה • 16 דונאדוני • 17 אבאני • 18 קזיראגי • 19 מסארו • 20 סיניורי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 1996

1 פרוצי • 2 אפולוני • 3 מלדיני • 4 קרבוני • 5 קוסטקורטה • 6 נסטה • 7 דונאדוני • 8 מוסי • 9 טוריצ'לי • 10 אלברטיני • 11 באג'ו • 12 טולדו • 13 רוסיטו • 14 דל פיירו • 15 די ליוויו • 16 די מטאו • 17 פוזר • 18 קזיראגי • 19 קייזה • 20 ראבנלי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי

איטליהאיטליה
נבחרת איטליהיורו 2008

1 בופון • 2 פאנוצ'י • 3 גרוסו • 4 קייליני • 5 גאמבריני • 6 ברצאלי • 7 דל פיירו • 8 גאטוזו • 9 טוני • 10 דה רוסי • 11 די נטאלה • 12 בוריילו • 13 אמברוזיני • 14 אמליה • 15 קוואליארלה • 16 קאמורנזי • 17 דה סאנטיס • 18 קסאנו • 19 זמברוטה • 20 פרוטה • 21 פירלו • 22 אקווילני • 23 מטראצי • מאמן: דונאדוני

איטליהאיטליה