סיילנט היל 2 (משחק וידאו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיילנט היל 2
Silent Hill 2
כרזת המשחק
כרזת המשחק
כללי
תאריך הוצאה 25 בספטמבר 2001
סוגה משחק הישרדות-אימה
פיתוח Konami
הוצאה לאור Konami
ארץ מקור יפן
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה סיילנט היל
דרישות תוכנה
מצבי משחק משחק וידאו לשחקן יחיד
פלטפורמות פלייסטיישן 2
Xbox
המחשב האישי
המשחק הקודם סיילנט היל
המשחק הבא סיילנט היל 3
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיילנט היל 2אנגלית: Silent Hill 2) הוא משחק וידאו מסוגת ההישרדות אימה שפותח על ידי Team Silent (אנ'), יחידה בתוך אולפני Konami וגם הופץ על ידם. המשחק הופץ בין החודשים ספטמבר לנובמבר 2001 לקונסולת הפלייסטיישן 2. המשחק הוא המשחק השני בסדרת משחקי "סיילנט היל (אנ')". עלילת המשחק עוקבת אחר ג'יימס סאנדרלנד, אלמן שמגיע לעיירה "סיילנט היל" בעקבות מכתב שקיבל מאשתו המנוחה. גרסה מורחבת של המשחק כוללת בתוכה סיפור צדדי בשם "נולדה ממשאלה" וכן תוספות נוספות והופצה לקונסולת ה-Xbox בדצמבר של אותה השנה. בשנת 2002, המשחק הופץ גם למחשב האישי וכן יצא בגרסה מורחבת לפלייסטיישן 2 בשם "Greatest Hits". גרסה זו כוללת את הבונוסים מגרסת ה-Xbox. גרסה משופרת של המשחק שתמכה ברזולוציית HD יצאה לקונסולת הפלייסטיישן 3 וה-Xbox 360 בשנת 2012 כחלק מקולקציית "Silent Hill HD Collection (אנ')".

פיתוח המשחק החל ביוני 1999, מעט לאחר הפצת המשחק הראשון בסדרה (אנ'). עלילת המשחק הושפעה מהספר "החטא ועונשו" מאת פיודור דוסטויבסקי. גרפיקת המשחק והאמנות שבו הושפעו מעבודותיהם של דייוויד לינץ' ושל אדריאן לין (אנ') (במיוחד מהסרט "סולם יעקב (1999) (אנ')") וכן מציוריהם של פרנסיס בייקון ואנדרו וייאת'. במהלך המשחק ניתן למצוא אזכורים שונים לאירועים היסטוריים, סרטים וספרות לעבודתם של האחרונים. בניגוד למשחק הראשון, שהתמה המרכזית בו הייתה הכת הקיימת בעיירה, המשחק מתרכז בנרטיב הפסיכוטי של הדמות המשוחקת.

המשחק קיבל ביקורות מהללות. במהלך חודשים בודדים משחרורו בצפון אמריקה, יפן ואירופה, נמכרו מעל למליון יחידות. המשחק קיבל שבחים על אלמנט האימה פסיכולוגית (אנ') בעלילה וכן על שימשו בסימבוליות וטאבו בעלילה, האטמוספירה שלו, הגרפיקה, עיצוב המפלצות והפסקול שבו.[1][2][3] המשחק נחשב לאחד ממשחקי הוידאו הכי טובים אי פעם (אנ'), במיוחד בסוגת האימה ונחשב לדוגמה מובהקת למשחק וידאו שנחשב ליצירת אמנות (אנ').[דרוש מקור] משחק המשך בשם סיילנט היל 3 (אנ') יצא בשנת 2003. גרסת רימייק (אנ') למשחק הוכרזה באוקטובר 2022.[4]

סרט בשם "החזרה לסיילנט היל" נמצא כעת בפיתוח ועלילתו מבוססת על עלילת המשחק.[5]

משחקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המשחק היא לנווט את דמות הפרוטגוניסט, ג'יימס סאנדרלנד ברחבי העיירה "סיילנט היל", המוקפת במפלצות, בחיפוש אחר אשתו. השחקן שולט בדמותו של ג'יימס מנקודת מבט שלישית (השחקן רואה את הדמות מאחורי גבה) בשימוש מספר זוויות מצלמה.[6] המשחק אינו מציג לשחקן את מד החיים של ג'יימס, המיקום בו הוא נמצא וכן את החפצים ברשותו. על מנת לראותם, על השחקן להיכנס לתפריט במהלך המשחק.[7] במהלך שיטוטו בעיירה, ג'יימס יכול לאסוף מפות, אותן הוא יכול לקרוא במידה והוא עומד סמוך למקור אור או כאשר הפנס שברשותו דולק. במהלך מסעו, ג'יימס מעדכן את המפות שברשותו ומציג בהן דלתות נעולות, רמזים ומחסומים שעליו לעבור. ג'יימס יכול למצוא מסמכים שונים בעיירה ולרשום לעצמו את תוכנם לשימוש עתידי.

רוב המשחק עוסק בחקירת העיירה ובמציאת מפתחות וחפצים שונים שיתנו לג'יימס גישה לדלתות נעולות ויכולת לעבור מכשולים שונים. הריגת מפלצות קיימת במשחק, אך היא לא העיקר.[7] כמו כן, השחקן נדרש לפתור חידות שונות במטרה להתקדם בעלילה. רמת הקושי של החידות והמפלצות נקבעת על ידי השחקן בתפריט לפני תחילת המשחק. ג'יימס מחזיק על עצמו מכשיר רדיו ובעזרת הרעש הסטטי הבוקע ממנו, הוא מוזהר מראש מפני מפלצות (גם כאשר ג'יימס נמצא בחלק מאוד מעורפל בעיירה ומתקשה לראות מסביבו). כמו כן, הדמות מטה את ראשה לכיוון מפלצת שמתקרבת או חפץ חשוב. לשחקן ישנם שלוש נשקים חמים ושלוש נשקים קרים, כששני נשקים קרים נוספים ניתנים לאחר שהשחקן מתחיל את המשחק מחדש. חפצים שמרפאים את ג'יימס וכן תחמושת יכולים להימצא ברחבי עולם המשחק.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהמשחק לא עוסק בדמויות ובאירועים מהמשחק הראשון, מקום ההתרחשות נשאר זהה: העיירה "סיילנט היל" שנמצאת במיין.[8] עלילת המשחק מתרכזת בחלק שונה בעיר,[9] ועוסקת בסיפור המקור שלה.[8] מראה העיירה מושפע ממצבם הנפשי של המבקרים בה וכן מציגה לשחקנים גרסה אפלה אלטרנטיבית שמשתנה בהתאם למצבה של הדמות. הקונספט מאחורי העיירה היה "עיירה קטנה ונידחת באמריקה"; כדי להפוך את העיירה ליותר ריאליסטית, חלק מהמבנים והחדרים ריקים מריהוט.[10]

עלילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת המשחק הראשית עוקבת אחר דמותו של ג'יימס סאנדרלנד. עלילה נוספת שהוצגה בגרסה המשופרת של המשחק, נקראת בשם "נולדה ממשאלה" ועוסקת בדמותה של מריה. סיפורו של ג'יימס נקרא "מכתב מגן העדן השקט".

מכתב מגן העדן השקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יימס סאנדרלנד מגיע לסיילנט היל לאחר שקיבל מכתב ממרי, אשתו שסבלה ממחלה סופנית ומתה שנים ספורות טרם תחילת העלילה. במהלך שיטוטו בעיירה, ג'יימס נתקל באנג'לה אורוסקו, נערה שמחפשת את אמה בעיירה, באדי דומברווסקי, נער נוסף וכן בלורה, ילדה בת 8 שטוענת שהיא חברה של מרי ומאשימה את ג'יימס שלא באמת אהב את מרי.[11] במהלך חיפושיו בפארק העירוני, ג'יימס נתקל במריה, אישה הדומה למרי, אך בעלת אישיות אסרטיבית יותר. מריה טוענת שהיא מעולם לא פגשה במרי ומכיוון שהיא מפוחדת מהמפלצות בעיירה, היא מתלווה לג'יימס במסעו. השניים מגיעים למתחם כדורת, שם נמצאים לורה ואדי, אך לורה בורחת.

ג'יימס ומריה רודפים אחרי לורה לבית החולים בעיירה. בהגיעם, הם מותקפים על ידי ראש פרמידה (אנ') (Pyramid Head) שהורג את מריה ואילו ג'יימס מצליח לברוח. בהמשך, ג'יימס מנסה למצוא את בית המלון בו הוא ומרי שהו במהלך חופשתם. בדרכו, ג'יימס מוצא את מריה בתוך חדר נעול, אך היא אינה זוכרת את המפגש הקודם בין השניים ומספרת על אירועים מחייהם של ג'יימס ומרי שרק מרי יודעת. ג'יימס מחפש דרך לשחרר את מריה מהחדר הנעול, אך מגלה שהיא מתה בשנית. בהמשך, ג'יימס מחלץ את אנג'לה ממפלצת והאחרונה מספרת לו שבעבר היא הותקפה מינית על ידי אביה, ובידה גזיר עיתון הרומז שהיא הרגה את אביה וברחה לסיילנט היל. כשאדי תוקף את ג'יימס, האחרון הורג אותו מתוך הגנה עצמית.

בבית המלון, ג'יימס מוצא קלטת וידאו ובה הוא מבצע המתת חסד באשתו החולה בעזרת חניקתה עם כרית. בחדר אחר, ג'יימס חוזה באנג'לה מתאבדת לאחר שלא יכלה לשאת עוד בטראומה. ג'יימס נתקל בשני ראשי פרמידה ובמריה, שנהרגת פעם נוספת. ג'יימס מבין שראש פרמידה נוצר מכיוון שהוא היה צריך מישהו שיעניש אותו על חטאו ושהמפלצות בעיירה הן התגשמות פיזית של הפסיכוזה שלו. המעטפה ממרי נעלמת ושני ראשי הפרמידה מתאבדים. ג'יימס עולה לגג בית המלון, ובהתאם לבחירות השחקנים במהלך המשחק, הוא יכול לפגוש בהתגשמות גשמית של מרי או במריה שמחופשת אליה.

המשחק מציג שישה סופים אפשריים, וחברת Konami לא חשפה איזה סוף נחשב לסוף הקאנוני (אנ'):

  • לעזוב - בסוף זה, ג'יימס פוגש במרי בפעם האחרונה, קורא את מכתבה ועוזב את העיירה ביחד עם לורה.
  • במים - ג'יימס מתאבד בדרדור רכבו לתוך המים כשגופתה של מרי איתו ברכב.
  • מריה - ג'יימס נאלץ להילחם במריה על הגג כדרך לגרום לו להשלים עם חטאיו. לאחר שהשחקן מנצח את מריה, ג'יימס עוזב את העיירה ביחד עם מריה החיה. לפתע, מריה מתחילה להשתעל, אירוע הרומז שהמחלה הסופנית תתקוף אותה בקרוב והמעגל יחזור על עצמו.

ניתן לפתוח את שלושת הסופים הנוספים לאחר שהשחקן מתחיל את המשחק מחדש:

  • לידה מחדש - סוף בו ג'יימס מתכנן להחיות את מרי המתה בעזרת חפצים עתיקים שהוא אסף ברחבי מסעו בעיירה.
  • כלב - סוף הומוריסטי בו ג'יימס מגלה שכלב שלט על כל אירועי המשחק.
  • חייזרים - סוף הומוריסטי בו ג'יימס נחטף מהעיירה על ידי ספינת חלל בעזרתו של הארי מייסון, הפרוטגוניסט של המשחק הראשון.

נולדה ממשאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרחבה זו, השחקן שולט בדמותה של מריה רגעים לפני פגישתה הראשונה עם ג'יימס. לאחר שמריה מתעוררת בעיירה, שרק אקדח ברשותה, היא מסיקה שהיא ניסתה להתאבד קודם לכן ומחפשת אחר סיוע בעיירה. מריה מגיעה לאחוזה בעיירה, בה היא שומעת את קולו של בעליה, ארנסט בלדווין. ארנסט מסרב לתת למריה להיכנס לחדר בו הוא נמצא ומסכים לתקשר איתה מעבר לדלת הנעולה. לאחר שמריה משלימה מספר מטלות עבור ארנסט, האחרון מזהיר אותה לגבי ג'יימס וטוען שהוא "אדם רע". מריה מצליחה לפתוח את דלת החדר, אך מגלה שהחדר ריק. לאחר מכן, היא עוזבת את האחוזה. בסיכומה של העלילה, מריה שוקלת להתאבד בשנית, אך מחליטה במקום זאת לחפש את ג'יימס. ההרחבה מסתיימת בקריינות של ג'יימס, שפוגש את מריה לראשונה בפארק כחלק מהעלילה הקודמת.

תמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהתמות שמוצגות במשחק עוסקות באבלות, אשם ועונש. תמה נוספת שבולטת במשחק עוסקת בחולי נפשי,[12] תשוקה, אהבה והתעללות.[1] המשחק עוסק בדרך בה אנשים מתמודדים עם נרטיבים אלו.[3]

הפוקוס במשחק עוסק בדרך בה המפלצות מוצגות, בהתאם למצבו הנפשי של ג'יימס ולתחושת האשם שלו. לדוגמה, מראהו של ראש פרמידה משקף גבר שרירי, גבוה וחסר פנים, כשלראשו פרמידה מברזל המציגה את התמודדותו של ג'יימס עם אשמה. ראש פרמידה מחזיק בידו בלהב ארוך שמפלח את הרצפה עליה ג'יימס עומד. הלהב לא נועד רק כדי להפחיד את השחקנים, אלא גם כדי להמחיש את הכאב של הדמות הראשית. על פי יוצר המשחק, מאסאהירו איטו (אנ'), ראש פרמידה מייצגת בנוסף את הרצון של ג'יימס לשלם על חטאו (רצח אשתו מרי) וכן את חוסר המשיכה המינית שהייתה לו כלפיה כשהייתה בחיים וסבלה ממחלה סופנית.[13]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח המשחק החל בשנת 1999, מעט לאחר הפצ המשחק הראשון.[14] המשחק נוצר על ידי Team Silent (אנ'), יחידה בתוך אולפני Konami. עלילת המשחק הוגתה על ידי אמן האפקטים המיוחדים, טאקאשי סאטו, שביסס את העלילה הכללית על הספר "החטא ועונשו". המשחק נכתב על ידי הירויוקי אווקו וסאטו, שכתב את הדיאלוגים עבור הדמות הנשית.[15] במהלך פיתוח המשחק, התקציב על פי סאטו עמד על בין 7 ל-10 מיליון דולר. למרות זאת, צוות הפיתוח לא ייחס חשיבות לתקציב מפאת ההצלחה הכלכלית של המשחק הראשון וכמוהו גם תהליך היצירתיות, שהושלם עוד במשחק הקודם.[9] צוות הפיתוח קיבל זמן קצר להחליט לאיזו פלטפורמה המשחק יפותח, מכיוון שלא היה ברשותם מידע אודות ה-Xbox או הגיימקיוב שעתידים לצאת, הצוות בחר לפתח את המשחק לקונסולת הפלייסטיישן 2. המפיק אקיהירו אימאמורה ציין ש-"הרעיון לפתח את המשחק לפלייסטיישן 2 נבע מהמחלקה העסקית בחברה, מכיוון שהקונסולה הייתה מאוד פופולרית בזמנו".[דרוש מקור] אימאמורה קרא את כל הביקורות על המשחק הראשון ולקח אותן בחשבון בזמן העבודה על המשחק השני.[9] סך אנשי הצוות שעבדו על המשחק עמד על 50 אנשים, 20 מתוכם עבדו על המשחק הקודם וה-30 הנותרים היו אנשי צוות חדשים שהגיעו מהאולפנים בטוקיו.[9] הגרסה לפלייסטיישן 2 והגרסה המורחבת ל-Xbox פותחו באותו הזמן וזכו שתיהם לביקורות מהללות.[16][17]

המשחק גם הוא היה בעל אטמוספירה אפלולית ומאיימת בדומה למשחק הראשון.[9] מכיוון שלמפתחים כבר היה מושג איך העיירה צריכה להיראות (לאחר העבודה על המשחק הקודם), הם עסקו קודם בפיתוח העלילה, בניגוד לעבודה על המשחק הקודם.[10] החומרה של הפלייסטיישן 2 נתנה למפתחים אפשרות ליצור אפקטי ערפל וצל יותר משופרים מאשר במשחק הקודם. לדוגמה, כאשר מפלצת מתקרבת, הצל שלה נראה על הקירות בהתאם למקור האור במשחק או בהתאם לנקודה אליה הפנס של ג'יימס מאיר.[18] כאשר צוות הפיתוח התמודד עם יצירת זוויות המצלמה, הם החליטו לבסוף להיצמד לזוויות מהמשחק הראשון כדי לא להפוך את המשחקיות למעיקה.[18] אלמנטים פסיכולוגיים כגון המכתב של מרי שנעלם שולבו במשחק תוך ציון שדמותו של ג'יימס משמשת כמקור "הרוע", בניגוד לדמות של הארי מייסון מהמשחק הקודם.[18]

בהתייחס לסגנון האמנותי של המשחק, צוות הפיתוח שאב השראה מעבודותיהם של דייוויד קרוננברג, דייוויד פינצ'ר, דייוויד לינץ' ואלפרד היצ'קוק. בנוסף, צוות הפיתוח שאב השראה מהסרט "סולם יעקב (1999) (אנ')" וכן מעבודותיהם של האמנים אדריאן לין (אנ'), פרנסיס בייקון, רמברנדט ואנדרו וייאת'.[10] בתחילת הפיתוח, הצוות למד על תהליך יצירת המשחק "טומב ריידר" משנת 1996 שהציג סביבה תלת־ממדית.[10] השראות נוספות הגיעו מהמשחקים "Alone in the Dark (אנ')", המשחק הראשון ומאנגה שנוצרה על ידי דאג'ירו מורוהושי (אנ') וג'ונג'י איטו (אנ').[10] במהלך יצירת הדמות הראשית, סאטו וצוותו שרטטו פנים אנושיות וכן הבעות שונות. כדי להבין טוב יותר את מבנה הדמויות, הצוות שרטט גוף אנושי בשלל זוויות, לאחר מכן יצרו את הדמויות בהנפשה ממוחשבת והוסיפה להן טקסטורות.[10] כדי להמחיש את תזוזת הדמויות, נעשה שימוש בלכידת תנועה ולאחר מכן בתכנות מידול כדי להנפיש את הדמויות.[10] מאסאהירו איטו עיצב את המפלצות במשחק כשקונספט של עור עמד מאחורי יצירתן.[10] המפלצות נועדו להציג מעין "אלמנט זוועתי של האישיות".[9] ברוב הזמן, המפלצות נועדו לשקף את מצבה הפסיכוטי של הדמות הראשית. לדוגמה, המפלצת ראש פרמידה נועדה לשקף מעין מוציא להורג מההיסטוריה הקדומה של העיירה ובכך היא מהווה "עונש" עבור ג'יימס. מלבד אלו, ישנן שתי דוגמאות שלא קשורות באופן ישיר לג'יימס: המפלצת "Abstract Daddy" שקשורה לטראומה הנפשית של אנג'לה וכן הקריפרס שהופיעו עוד במשחק הראשון.

המשחק משלב בתוכו אירועים שקרו במציאות. בתרחיש הראשוני, דמויותיהם של ג'יימס ומריה נועדו להוות ניגוד מובהק אחת לשנייה, מריה מבוססת על מרי ג'יין קלי (אנ'), הקורבן האחרון של ג'ק המרטש ואילו שמו של ג'יימס נועד להיות "ג'וזף", כשמו של אחד האנשים החשודים כג'ק המרטש. שמו של אדי דומברווסקי הושאל משמו של הקומיקאי אדי מרפי בתחילת הפיתוח מכיוון שהצוות רצה ליצור עבור הדמות אישיות קומית ואופטימית. שמה של אנג'לה אורוסקו מזכיר את שמה של אנג'לה בנט, גיבורת הסרט "הרשת (1995) (אנ')" ושל לורה מהנובלה "No Language But a Cry" משנת 1970 מאת ריצ'רד ד'אמברוסיו. המפתחים ציינו את הקלות בה ניתן להשיג נשק בארצות הברית דרך דמותו של ג'יימס, שמוצא נשק בעגלת סופר. נוף העיירה מעוצב בחלקו על פי העיר סאן ברונו (אנ') שבקליפורניה.[19]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיילנט היל 2 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Polygon Staff, The 500 best games of all time: 500-401, Polygon, ‏2017-11-27 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ The 100 Greatest Games Of All Time| Speedball 2: Brutal Deluxe | Empire | www.empireonline.com, web.archive.org, ‏2011-05-15
  3. ^ 1 2 Top 100 Video Games of All Time - IGN.com (באנגלית), נבדק ב-2024-01-12
  4. ^ Michael McWhertor, Silent Hill 2 remake coming to PS5, PC, Polygon, ‏2022-10-19 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Mike Wilson, ‘Return to Silent Hill’ – Plot, Preliminary Casting Revealed for New Movie, Bloody Disgusting!, ‏2023-03-01 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ IGN: Silent Hill 2 Review, web.archive.org, ‏2007-05-24
  7. ^ 1 2 Ivan Sulic, Silent Hill 2 Review, IGN, ‏2002-12-03 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 I. G. N. Staff, E3 2001: Silent Hill 2 Interview, IGN, ‏2001-05-17 (באנגלית)
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 IGN Xbox Interviews Silent Hill 2 Producer Akihiro Imamura - Xbox Feature at IGN, web.archive.org, ‏2011-09-11
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 I. G. N. Staff, Interview with Silent Hill 2's Artist Takayoshi Sato, IGN, ‏2001-08-17 (באנגלית)
  11. ^ I. G. N. Staff, Meet the Characters and Monsters of Silent Hill 2, IGN, ‏2001-08-15 (באנגלית)
  12. ^ 'Silent Hill 2' Combines Horror and Mental Illness Well, Inverse, ‏2017-02-10 (באנגלית)
  13. ^ Sam Woodrick, The Symbolism Behind Silent Hill's Pyramid Head, Game Rant, ‏2020-05-29 (באנגלית)
  14. ^ my resume, web.archive.org, ‏2011-07-16
  15. ^ Core Gamers - Interview with Takayoshi Sato, web.archive.org, ‏2011-08-31
  16. ^ IGN: TGS 2001: Silent Hill 2 Xbox Impressions, web.archive.org, ‏2006-12-30
  17. ^ I. G. N. Staff, TGS 2001: Silent Hill 2 Impressions, IGN, ‏2001-03-30 (באנגלית)
  18. ^ 1 2 3 I. G. N. Staff, Silent Hill 2's Producer Akihito Imamura Not So Silent, IGN, ‏2001-08-17 (באנגלית)
  19. ^ IGN: Silent Hill: Too Close to Home?, web.archive.org, ‏2007-05-26