לדלג לתוכן

סימאון, נסיך מוסקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימאון "הגאה", נסיך מוסקבה
Симеон Гордый
לידה 7 בספטמבר 1317
מוסקבה, נסיכות מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באפריל 1353 (בגיל 35)
מוסקבה
מדינה נסיכות ולדימיר
מקום קבורה קתדרלת המלאך מיכאל
בת זוג היה נשוי 3 פעמים
שושלת רוריק
אב איוואן הראשון, נסיך מוסקבה
אם מריה
צאצאים היו לו 12 ילדים
נסיך ולדימיר
13401353
(כ־13 שנים)
נסיך מוסקבה
13401353
(כ־13 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סימאון איוואנוביץ' "הגאה", נסיך מוסקבהרוסית: Симеон Иванович Гордый; ‏ 1317 - 27 באפריל 1353) בנו של איוואן הראשון, נסיך מוסקבה היה נסיך ולדימיר ונסיך מוסקבה. המשיך את מדיניות אביו בשמירת יחסים טובים עם אורדת הזהב וחיזוק נסיכות מוסקבה מול הנסיכויות האחרות ובמיוחד רפובליקת נובגורוד.

בשנת 1333, לאחר מערכה נגד נובגורוד, איוואן הראשון, נסיך מוסקבה כרת ברית עם נסיך ליטא ואור לך וחיתן את בנו סימאון עם בתו של נסיך ליטא. מיד לאחר פטירת איוואן הראשון יצאו מספר נסיכים רוסים לחצר החאן באורדת הזהב במטרה לקבל מינוי כשליט נסיכות ולדימיר. במהלך כהונתו פגע איוואן הראשון ברוב הנסיכים וכתגובה התאגדו הנסיכים סביב נסיך סוזדל וביקשו מהחאן שהוא ימנה את נסיך סוזדל כשליט ולדימיר. לאחר מספר חודשים החאן מינה את סימאון לנסיך ולדימיר. סימאון ערך הסכם עם האחים שלו על תמיכה הדדית וחזר למוסקבה. מיד עם חזרתו למוסקבה הוא התארגן להמשך פעילות צבאית נגד נובגורוד. המערכה הייתה מוצלחת מבחינתו ובשנת 1346 הוא התמנה לנסיך נובגורוד.

נסיכי ליטא פחדו מחיזוק נסיכות מוסקבה וניסו לשכנע את החאן של אורדת הזהב להפסיק את תמיכתו בנסיכות מוסקבה. ניסיונות אלו לא עלו יפה והחאן אף הסגיר את האח של נסיך ליטא לידיו של סימאון.

סימאון, אחיו ושני בניו נפטרו בשנת 1353 כתוצאה ממחלת הדבר ונטמנו בקתדרלת המלאך מיכאל במוסקבה.

היה נשוי 3 פעמים, כל ילדיו נפטרו בגיל צעיר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימאון, נסיך מוסקבה בוויקישיתוף