סימן טוב מלמד
רבי סימן טוב מלמד היה משורר ופילוסוף יהודי-פרסי-אפגני בן המאה ה-18. ידוע גם בשם העט "טוביה".
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סימן טוב מלמד נולד בעיר יזד שבמרכז איראן במחצית הראשונה של המאה ה-18. כנראה בצעירותו עבר להתגורר בעיר הראת שבאפגניסטן, שם שירת כרב ודיין. בהראת חיבר את חיבורו הפילוסופי "חיאת אל-רוח" ("חיי הנפש"). בסביבות שנת 1793 היגר שוב, מהראת למשהד, ושירת במשהד כראש הקהילה היהודית וכמנהיג הרוחני שלה. ידוע שבתקופה זאת הוא נכנס לוויכוחים עם יהודים מומרי דת ומוסלמים, כדי לסכל את נסיונותיהם לשכנע יהודים נוספים להתאסלם. בעודו במשהד פגש את ר' יוסף מאמאן, שד"ר מצפת, וסייע רבות להמשך מסעותיו של ר' מאמאן לכיוון בוכרה. ככל הנראה ר' מלמד נפטר במשהד ונקבר בבית הקברות היהודי המקומי. יש שוני רב בין ההערכות על שנת פטירתו, והן נעות בין השנים 1800-1828.
ר' מלמד נזכר כאחד המשוררים והמלומדים הדתיים החשובים ביותר בקרב הקהילות היהודיות דוברות הפרסית. הוא כתב בעיקר בפרסית יהודית, אך לעיתים גם בעברית וארמית. חיבורו החשוב ביותר הוא החיבור הפילוסופי "חיאת אל-רוח" שנכתב בפרסית יהודית באלפבית עברי. החיבור כתוב ברובו כפרוזה, אך לעיתים מצוטטים פסוקי שירה של מלמד עצמו או של משוררים פרסים קלאסיים. החיבור מוקדש בעיקר לפרשנות על 13 עיקרי האמונה היהודית על פי הרמב"ם. כתיבתו של ר' מלמד הושפעה מהחיבור חובות הלבבות של אבן פקודה (1050–1156), מכתביו של ר' יוסף אלבו (1380-1444) ור' סעדיה גאון (882-942), ובאופן מוצהר גם מהשקפות עולם צופיות.[1] הספר הוא גם חיבור דידקטי, המטיף לבני הקהילה לרכוש ידע ומעשים טובים לשם טיהור הנפש. הספר ראה לראשונה דפוס בירושלים בשנת 1898.
חיבור נוסף של ר' מלמד הוא מאמר תפסיר (פרשנות) בפרסית יהודית על פרקי אבות, שנלמד באופן נפוץ בקרב הקהילות היהודיות דוברות הפרסית. הוא גם חיבר שירה בעברית ובפרסית-יהודית על מגוון נושאים. את חלק משיריו העברים מלמד תרגם בעצמו לפרסית-יהודית, וחלק אחר משיריו היו מורכבים מעברית ופרסית-יהודית משולבות יחדיו. אנתולוגיה אחת של שיריו כללה שירי אזהרות רבים שכתב בשתי השפות.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סימן טוב מלמד, חייאת אל-רוח, ירושלים, תרנ"ח (1898). (בפרסית יהודית)
- סימן טוב מלמד, ספר אזהרות, ירושלים, תרנ"ו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראובן קשאני, הרב סימן טוב מלמד, משורר והוגה דעות במשהד, באורח מדע (תשמ"ו), עמ' 365-371.
- גיורא פוזיילוב, חכמיהם של יהודי פרס ואפגניסטן, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשנ"ו, עמ' 37-49.
- Moreen, Vera Basch. In Queen Esther’s Garden: An Anthology of Judeo-Persian Literature, New Haven and London: Yale University Press, 2000, pp. 260–265.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנון נצר, סימן טוב מלמד - מלומד פרסי-אפגאני וספרו חיאת אלרוח, פעמים 79, אביב תשנ"ט 1999, עמ' 95-56
- אמנון נצר, הספרות של יהודי פרס, פעמים 13, תשמ"ב 1982, עמ' 19-5
- מידע על סימן טוב מלמד בקטלוג הספרייה הלאומית
- David Yeroushalmi. "Melammed, Siman Ṭov." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ David Yeroushalmi. "Melammed, Siman Ṭov." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013.
| רבני פרס ואיראן | ||
|---|---|---|
| טהרן | • הרב חיים אלעזר מזרחי • הרב חיים מורה • הרב אוריאל דוידי • הרב יוסף המדאני כהן • הרב יהודה גראמי • הרב שלמה כהן-צדק • הרב עזיזאלה נעים | |
| שיראז | הרב רחמים מלמד כהן • הרב עזרא ציון מלמד • יעקב מלמד-כהן • הרב משה כהן שאולי • הרב גדעון כהן שאולי | |
| יזד | מולא אור שרגא • רבי יחזקאל הכהן • רבי ישמעאל בן פנחס הכהן • הרב יוסף שרגא • הרב ברוך שרגא • הרב מאיר רפאלי | |
| משהד | מולא סימן טוב מלמד • מולא מרדכי אקלר • רבי מתתיה גרג'י • רבי רפאל אקלר • רבי שלמה משיח • הרב מיכאל חי זירקיוף | |
| כאשאן | • באבאי בן לוטף • רבי אלישע בן שמואל • באבאי בן פרהאד • רבי בנימין בן מישאל • רבי יהודה בן אלעזר • הרב בנימין זאב בן אליהו | |
| המדאן | רבי מנחם שמואל הלוי • הרב עזרא שושני • הרב דוד ששון רבן • הרב יהושע נתנאלי | |
| אחר | הרב בן ציון אבא שאול (לאר) • הרב משה חי אהרוני (כרמאנשאה) • הרב אברהם חכם (כרמאנשאה) הרב ידידיה שופט (איספהאן) | |