ראובן קשאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן קשאני, 2003

ראובן קשאני (נולד בכ"ו בניסן ה'תרפ"ו, 10 באפריל 1926), הוא סופר, חוקר ועיתונאי, נשיא העדה האפגנית ויו"ר המכון לחקר יהדות אפגניסטן. בשנות ה-80 של המאה ה-20 כיהן כיו"ר ועד העדה הספרדית בירושלים. נולד בעיר הראט באפגניסטן. מגיל צעיר היה מעורב בעשייה ציבורית, חברתית וחינוכית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשאני נולד בהראט באפגניסטן, לאביו יעקב קשאני ולאמו רבקה בת יוסף סימן טוב. כשהיה בן 9 עזבה משפחתו את אפגניסטן בדרכה לירושלים, המסע ארך 6 חודשים דרך הודו, עיראק ודמשק. לירושלים הגיעו בז' באדר ב' בשנת ה'תרצ"ה (1935).

ב־1950 נישא קשאני למיכל לבית אהרונוב, ולהם 4 בנות, 10 נכדים ו־11 נינים.

פעילות ציבורית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 יסד ועמד בראש ארגון הנוער האפגני "אגודת צעירי אפגניסטן"- אצ"א, לחינוך וארגון העולים שכלל שיעורי ערב לנשים והרצאות לבני הנוער.

בגיל 17 הצטרף כלוחם וכחבר בתנועת המחתרת האצ"ל. במקביל עבד לפרנסתו במפעל יהלומים שם נעצר על ידי הבולשת הבריטית ולאחר עשרה ימי חקירה שוחרר.

לאחר הקמת מדינת ישראל ופירוק האצ"ל התגייס לצה"ל. עם שחרורו הצטרף לצוות עובדי בנייני האומה בירושלים, גייס תרומות להקמת המוסד ולתערוכת "כיבוש השממה". מאוחר יותר גייס תרומות למפעל "קרן ילדינו" – להצלת ילדי ישראל מהמיסיון. בהמשך עבד בקופת חולים לאומית, שימש מנהל לשכת המס והסנטוריום, כיהן כחבר הנהלת הקופה, חבר במרכז קופת חולים לאומית ובוועד הפועל של הסתדרות העובדים הלאומית.

היה פעיל בתנועת החירות וחבר ההנהלה בירושלים ושימש כציר בוועידות תנועת החרות ולאחר מכן ב"המרכז החופשי". פעל בהנהלת ועד העדה הספרדית בירושלים, בין היתר, לשיקום בתי הכנסת ע"ש ריב"ז ולשיקום הר הזיתים. שימש חבר בפדרציה הספרדית העולמית ובקונגרס היהודי העולמי.

כיהן כמנכ"ל בית החולים משגב לדך בירושלים במשך 26 שנה.

פעילות ספרותית ועיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כל השנים עסק גם בעבודה עיתונאית וספרותית, בעיקר עסק בקורות יהדות אפגניסטן, פרס ובוכרה ובשבטי ישראל בארצות המזרח, בתחום ההיסטורי והפולקלורי ובמנהגי חגים בעדות בישראל.

פרסם מאמרים ורשימות בעיתונים, בשבועונים ובירחונים: "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "רבעון שבט ועם" (בהוצאת הפדרציה העולמית הספרדית), "במערכה" (בטאון הציבור הספרדי), בעתון היומי "חרות", "מחברת - ביטאון כל ישראל חברים", "חזית העובד הלאומי", "בתפוצות הגולה", "מחניים", "פאלק און ציון", "אריאל", "גשר", "קול סיני", "היום", "ג'ואיש כרוניקל" בלונדון, "ג'ואיש אפיירס" בדרום אפריקה, "עולם חדש" בארצות הברית, "היינט" באורוגוואי.

כתב 70 ספרים וספרונים על קהילות ישראל, המורשת היהודית ומנהגי העדות. פעל להכרת הספרות היהודית-פרסית כזרם רביעי לצד היידיש, הלאדינו והערבית. ערך ביטאונים וכתבי יד שונים, בהם הדו-שנתון "משואה" למורשת יהדות אפגניסטן. פעל להצלת המורשת המוזיקלית של העדה שהונצחה על ידי האוניברסיטה העברית, מכון רננות ומכון פרטי לחקר יהדות אפגניסטן.

קיים תערוכות תמונות של יהודי אפגניסטן בארץ ובפינלנד. ערך סרט תיעודי על מנהגי חתונה באפגניסטן עבור הטלוויזיה הישראלית. הקים קרן מלגות לבני העדה האפגנית בשם אפ"ק.

נבחר לכהן כיו"ר ועד העדה הספרדית בירושלים ונשיא העדה האפגנית. התארח במכון ללימודים מתקדמים ביארינטון- אוקספורד- אנגליה. קיבל את פרס יצחק בן-צבי מטעם המועצה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה. עיריית ירושלים העניקה לו את התואר "יקיר ירושלים".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קהילות היהודים בטורקיה, בסיוע ועד עדת הספרדים בירושלים, 1978
  • קהילות היהודים בפרס-איראן, 1980
  • הפלשים: קורות, מסורות ומנהגים
  • יהודי אפגניסטן, 1975
  • יהדות בוכארה, ברית יוצאי בוכארה, 1973
  • קהילות היהודים בהודו, ועדת הספרדים
  • ירושלים: אתרים היסטוריים במקורות ובמסורת הדורות, במערכה, 1968
  • ׳׳׳קורות עמנו׳׳׳ בתמונות ,2010
  • ׳׳׳בתי כנסת, כלי קודש וכתבי-יד נדירים'׳׳ ,2008
  • ׳׳׳שיר השירים אשר לשלמה׳׳׳ שירהי אן שירהאן, 2014
  • ׳׳׳הגדות פסח מעוטרות׳׳׳ תרגום ההגדה מעברית לפרסית-יהודית, מצרים ועתיקותיה, 2016
  • ׳׳׳פרקי חיים׳׳׳, 2016
  • ׳׳׳מראות ירושלים׳׳׳, 2005
  • קורות זמנים ומסעות׳׳׳ הרב מולא מתתיה גרג׳י מאפגניסטן לארץ ישראל בתרנ״ו-1896 ובתרס״ח- 1908, 2013
  • ׳׳׳יהדות פרס ואנושי משהד׳׳׳, 2012
  • ׳׳׳אלבום יהדות בוכרה׳׳׳, 2011
  • ׳׳׳כתר מלכות׳׳׳ תאג׳ פאדשאהת לשלמה אבן- גבירול, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן קשאני בוויקישיתוף