סיריל שטיין
לידה |
20 בפברואר 1928 לונדון, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
15 בפברואר 2011 (בגיל 82) ירושלים |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
סיריל שטיין (באנגלית: Cyril Stein, 20 בפברואר 1928 – 15 בפברואר 2011) היה סוכן הימורים, איש עסקים ונדבן יהודי בריטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטיין נולד באזור האיסט אנד של לונדון למשפחה של יהודים מהגרים מרוסיה. אביו, שכונה "ג'ק הישר", הקים את "סוכנות הידיעות הספורטיבית הלונדונית והמחוזית", שהעבירה מידע בין סוכני הימורים מחוץ לתוך מתחמי מרוצי סוסים. שטיין למד בבית תיכון בשכונת וסטהאם[1].
שטיין ניהל משרד קטן משלו להימורים באשראי בווסט אנד של לונדון כאשר ב-1956 (בגיל 28) יחד עם דודו מארק שטיין, רכש את חברת ההימורים הוותיקה אך הכושלת "לאדברוקס" (Ladbrokes), שנוסדה בשנת 1886, תמורת סכום של 100,000 ליש"ט[1]. פריצת הדרך של החברה הגיעה בשנת 1961, אז אישרה ממשלת בריטניה לראשונה פתיחה של חנויות הימורים, בהם הותר לראשונה להמר על מרוצי סוסים ללא צורך להיות נוכח במרוץ עצמו (בהמשך הותרו הימורים על אירועי ספורט אחרים). "לאדברוקס" תחת ניהולו של שטיין פתחה מאות חנויות הימורים ברחבי הממלכה המאוחדת, רכשה ופתחה גם בתי קזינו, בעיקר בלונדון[2]. אך בשנת 1979 "לאדברוקס" איבדה את רישיונות הקזינו שלה, לאחר ששטיין הואשם כי ארגן הונאה כדי לפתות מהמרים בעלי הכנסה גבוה ממועדונים יריבים, באמצעות נערות לווי[3][4]. החברה גם החלה לפעול בענף מלונאות ותכננה להקים מלונות גם בחיפה ובאילת[5][6].
שטיין מונה ליו"ר לדברוקס ב-1966 ושנה אחר כך החברה הונפקה בהצלחה בבורסה לניירות ערך בלונדון לפי שווי שוק של מיליון ליש"ט. סיריל סטיין נשאר יו"ר עד שפרש בסוף 1993 (בגיל 65), אז החברה הייתה בעלת שווי שוק של יותר מ-2 מיליארד ליש"ט[1].
בשנת 1987 רכש את פעילות רשת מלונות הילטון מחוץ לארצות הברית, תמורת 645 מיליון ליש"ט[7]. היא נמכרה חזרה לתאגיד הילטון ב-2005, תמורת 3.6 מיליארד ליש"ט[8]. בישראל גם רכש את הבעלות על מבנה מלון הילטון ירושלים[9], אך מיד אחר כך פרץ סכסוך בין שטיין לאיש העסקים מרכוס כץ, שטען ששטיין הבטיח לו שותפות במלון[10]. שטיין הסתכסך גם עם עורך דין יעקב נאמן שייצג אותו בעסקה[11], אך לבסוף הסכים למכור את מחצית הבעלות לכץ[12]. באותה תקופה גם רכש את מלון "קלאב אין" באילת[13] ומגרש בהרצליה פיתוח עליו הוקם פרויקט "הרצליה ביזנס פארק"[14]. לאחר פרישתו של שטיין מהחברה מכרה "לאדברוקס" את כל פעילותה בישראל[15].
פרויקט ממילא
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1988 השתתפה חברת "לאדברוקס" במכרז שערכה החברה הממשלתית " קרתא - חברה לפיתוח מרכז ירושלים" לשיקום ופיתוח אזור שכונת ממילא וסביבתו[16]. לאחר שכל המתחרים האחרים במכרז למעט אחד פרשו, נבחרה חברת "לאדברוקס" של שטיין כזוכה[17], והחל משא ומתן על פרטי החוזה[18]. הפרויקט כלל פיתוח של ארבעה מתחמים אזור מסחרי, אזור למגורים, מתחם מלונות וחניון רב קומות הכולל שטח ציבורי פתוח. במהלך המשא ומתן שטיין הודיע שהוא מסרב לקחת על עצמו חלקים לא רווחים בפרויקט כולל פיתוח החניון והשטח הפתוח, זאת אף על פי שהמכרז היה על פיתוח המתחם כולו כמקשה אחת, דבר שהביא לעיכוב בחתימת החוזה עמו[19]. בנוסף, במהלך המשא ומתן פרצה האינתיפאדה הראשונה[20]. לאחר יותר משנה של משא ומתן הוסכם כי הוא לא יהיה אחראי לבניית החניון והשטחים הציבוריים (שנבנו מתקציב המדינה)[21], בנוסף קיבל את הזכות להקים במתחם מלון של רשת הילטון שבבעלותו[22], והגדיל את השטח המוגדש למגורים (החלק הרווחי ביותר בפרויקט) על חשבון הקמת שטחי משרדים[23].
שטיין החל בהקמת מתחם המגורים בפרויקט, ששווק תחת השם "כפר דוד", כמתחם יוקרה בעיקר לתושבי חוץ[24]. בשנת 1993 הכניס את היזם אלפרד אקירוב כשותף לפרויקט, והחל בהקמת מלון הילטון (שקיבל אחר כך את השם מלון מצודת דוד)[25]. בדצמבר 1996 מכרה "לאדברוקס" את יתרת הזכויות שהחזיקה בפרויקט לחברת אלרוב נדל"ן ומלונאות של אקירוב[26].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטיין היה שומר מצוות ועשה כמיטב יכולתו להתנער מפרסום ואמר שאחת הדאגות העיקריות שלו הייתה לשמור על משפחתו מחוץ לאור הזרקורים. הוא התחתן עם בטי יאנג ב-1949. הוא הותיר אחריו את אשתו בניו יונתן ודניאל ואת בתו מריון, וכמה נכדים.
שטיין היה ציוני מסור לאורך חייו[4]. בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון ובירושלים לסירוגין, וב-2009 החליט שטיין לעשות עלייה בעקבות הטבות המס של חוק מילצ'ן[27]. בירושלים הוא התגורר בדירה בפרויקט "כפר דוד" שהקים בשעונת ממילא[28].
נדבנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים תרם שטיין לארגונים יהודיים וישראלים. בשנת 1963 מימן את משלחת ישראל למשחקי סטוק מנדוויל[29]. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 היה שטיין תורם משמעותי של תנועת גוש אמונים[30]. בין השאר מימן את הניסיונות הראשונים של "גרעין אלון מורה" להתיישב בשומרון[31], ורכישת קרקע סמוך למאחז מגרון[28].
שטיין היה מממן של ארגון ידידי ישראל במפלגת הלייבור יחד עם טרבור צ'ין.
במשך השנים שטיין שימש בתפקידים הבאים:
- סגן הנשיא של המגבית המאוחדת לישראל בבריטניה[32]
- תומך הקרן הקיימת לישראל (קק"ל), כולל
- יו"ר פרויקט שיקום הנגב של קק"ל
- נאמן הקרן לפיתוח חינוך יהודי
- נאמן ויו"ר הנהלת כרמל קולג', וולינגפורד, אוקספורדשייר
- יו"ר מועצת בנק המזרחי בלונדון[33]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Michael Freedland, Cyril Stein obituary, The Guardian, 6 March 2011
- ^ שמואל רוזנבלום, המכורים לרולטה, חדשות, 7 באפריל 1989
- ^ סיריל סטיין איבד את רשיונות ההימורים שלו, "העולם הזה", גיליון 2208 מ-26 בדצמבר 1979, עמוד 14
- ^ 1 2 יורם פרי, כאן לונדון - המיליארדים של סיריל, דבר, 13 בדצמבר 1979
- ^ ארבע בתי־מלון הדשים יוקמו בחיפה, למרחב, 24 בספטמבר 1969
ההכרעה על הרחבת שדה־התעופה בחיפה ־ בעוד עשרה ימים, דבר, 29 באפריל 1969 - ^ גבי קסלר, חברה מאנגליה מקימה כפר נופש באילת, מעריב, 19 בפברואר 1981
- ^ אלעזר לוין, ויקטור לוי (לונדון), שטיין רוכש את הילטון במיליארד $, חדשות, 6 בספטמבר 1987
אלעזר לוין, סיריל שטיין היה כאן – ולא בהילטון, חדשות, 20 באוקטובר 1987
י. פנקלסטון, 'מר הילטון' לא חושש מהחרם הערבי, מעריב, 6 בספטמבר 1987 - ^ רויטרס, לדברוקס, רשת ההימורים הבריטית של הילטון, עשויה להימכר ב-7 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2005
- ^ אלכזר לוין, כרטיס חזרה לישראל, חדשות, 3 במאי 1989
שמואל רוזנבלום, השתלטות - סיריל שטיין רכש עוד 7.22% בהילטון ירושלים, חדשות, 19 ביולי 1989 - ^ שמואל רוזנבלום, גורם זר תובע מסיריל שטיין חלק מהילטון י-ם, חדשות, 13 ביוני 1989
שמואל רוזנבלום, נסיעות פישור בין סיריל שטיין למרכוס כץ, חדשות, 22 באוקטובר 1989
איה אורן, מרכוס כץ: סיריל סטיין חייב לי 60 אחוז ממניות הילטון, מעריב, 16 ביוני 1989 - ^ עינת ברקוביץ, מקסוול אומר, נאמן עושה, חדשות, 10 באוגוסט 1990
יותם נבין, פרקליטם של שני אדונים - יזם ממילא סיריל שטיין הסתכסך עם פרקליטו, עו"ד יעקב נאמן, והחליף אותו ביהודה רווה, כל העיר, 20 באוקטובר 1989 - ^ נווית זומר, איש עסקים רכש 50% ממניות מלונות הירדן, חדשות, 9 בספטמבר 1992
- ^ "קלאב אין" אילת - המקום שכדאי "לאבד בו את הראש", מעריב, 5 ביוני 1985
מקייטרינג למלונאות, חדשות, 3 במאי 1989 - ^ סיריל שטיין יקנה את קרקעות מפעל אדרת, חדשות, 10 באפריל 1989
קבוצת בל"ל ולאדברוק השכירו 6,100 מ"ר מסחרי בהרצליה ביזנס פארק, באתר גלובס, 3 בפברואר 1997 - ^ אלעזר לוין, משקיע אחד פחות, באתר גלובס, 11 בדצמבר 1997
- ^ שחר אילן, ממילא: אין הכרעה, כל העיר, 20 במאי 1988
- ^ שחר אילן, שטיין יבנה את ממילא, כל העיר, 3 ביוני 1988
- ^ שחר אילן, לוי מנהל מו"מ על ממילא, כל העיר, 10 ביוני 1988
- ^ יותם נבין, סיריל שטיין מחפש כסף קל, כל העיר, 4 בנובמבר 1988
שחר אילן, סטיין ואבולוף מתגוששים, כל העיר, 2 בספטמבר 1988 - ^ אבי פוזן, מנכ"ל קרתא: שטיין עלול לברוח, כל העיר, 3 בנובמבר 1989
- ^ יותם יבין, לאדבורק מתחמקת מבניית חניון ממילא, כל העיר, 15 בספטמבר 1989
יותם יבין, קרתא תבנה את חניון ממילא, כל העיר, 29 בספטמבר 1989 - ^ אבי פוזן, הילטון־ממילא יזורז, כל העיר, 8 בספטמבר 1989
- ^ יותם נבין, ממילא: מגורים במקום משרדים, כל העיר, 2 ביוני 1989
1,700 מ"ר נוספים, כל העיר, 2 ביוני 1989 - ^ אסתר גולדברשט, פרויקט ממילא. בעיות מעל האדמה וגם מתחת, מעריב, 29 במרץ 1991
- ^ בני מרי, שי שלו, אחד העם - 54 אלקנית ולדברוק רכשו את פרויקט ממילא, חדשות, 6 ביולי 1993
- ^ אלעזר לוין ואביבה קרול, אלרוב רכשה את חלקה של לאדברוק במרכז המסחרי במיתחם ממילא בי-ם, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1996
- ^ רון גרנות, גולן חזני והדר קנה, בלעדי לכלכליסט - איל הון נוסף נוטש את לונדון: גם סמי עופר חוזר לישראל, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2009
- ^ 1 2 חיים לוינסון, שיטת מגרון, באתר הארץ, 30 במרץ 2012
- ^ ישראלים - משחקי סטוק מנדוויל, הארץ, 14 ביולי 1963
- ^ נעמי לויצקי, האיש שעבד על הרצוג, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986
ויקטור לוי (לונדון), סיריל שטיין: "גם גוש אמונים היה ביו אלה שנהנו מנדיבותו", חדשות, 7 בספטמבר 1987
כספי השייכים הערבים ממנים את צעירי המפד"ל, "העולם הזה", גיליון 2071 מ-11 במאי 1977, עמוד 21 - ^ אורי מילשטיין, כך נכבש השומרון כנגד כל הסיכויים: בני קצובר משקיף על מפעל חייו, באתר מעריב אונליין, 22 בספטמבר 2018
- ^ מארק סגל, הערבים - אחרוני הפזרנים הגדולים, דבר, 15 בדצמבר 1975
- ^ אלעזר לוין, נשבר החרם הערבי: הממשלה לקחה הלוואה מבנקים בעולם, חדשות, 22 בינואר 1989