לדלג לתוכן

סיריל שטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיריל שטיין
Cyril Stein
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 בפברואר 1928
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 2011 (בגיל 82)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיריל שטייןאנגלית: Cyril Stein, ‏ 20 בפברואר 192815 בפברואר 2011) היה סוכן הימורים, איש עסקים ונדבן יהודי בריטי.

שטיין נולד באזור האיסט אנד של לונדון למשפחה של יהודים מהגרים מרוסיה. אביו, שכונה "ג'ק הישר", הקים את "סוכנות הידיעות הספורטיבית הלונדונית והמחוזית", שהעבירה מידע בין סוכני הימורים מחוץ לתוך מתחמי מרוצי סוסים. שטיין למד בבית תיכון בשכונת וסטהאם[1].

שטיין ניהל משרד קטן משלו להימורים באשראי בווסט אנד של לונדון כאשר ב-1956 (בגיל 28) יחד עם דודו מארק שטיין, רכש את חברת ההימורים הוותיקה אך הכושלת "לאדברוקס" (Ladbrokes), שנוסדה בשנת 1886, תמורת סכום של 100,000 ליש"ט[1]. פריצת הדרך של החברה הגיעה בשנת 1961, אז אישרה ממשלת בריטניה לראשונה פתיחה של חנויות הימורים, בהם הותר לראשונה להמר על מרוצי סוסים ללא צורך להיות נוכח במרוץ עצמו (בהמשך הותרו הימורים על אירועי ספורט אחרים). "לאדברוקס" תחת ניהולו של שטיין פתחה מאות חנויות הימורים ברחבי הממלכה המאוחדת, רכשה ופתחה גם בתי קזינו, בעיקר בלונדון[2]. אך בשנת 1979 "לאדברוקס" איבדה את רישיונות הקזינו שלה, לאחר ששטיין הואשם כי ארגן הונאה כדי לפתות מהמרים בעלי הכנסה גבוה ממועדונים יריבים, באמצעות נערות לווי[3][4]. החברה גם החלה לפעול בענף מלונאות ותכננה להקים מלונות גם בחיפה ובאילת[5][6].

שטיין מונה ליו"ר לדברוקס ב-1966 ושנה אחר כך החברה הונפקה בהצלחה בבורסה לניירות ערך בלונדון לפי שווי שוק של מיליון ליש"ט. סיריל סטיין נשאר יו"ר עד שפרש בסוף 1993 (בגיל 65), אז החברה הייתה בעלת שווי שוק של יותר מ-2 מיליארד ליש"ט[1].

בשנת 1987 רכש את פעילות רשת מלונות הילטון מחוץ לארצות הברית, תמורת 645 מיליון ליש"ט[7]. היא נמכרה חזרה לתאגיד הילטון ב-2005, תמורת 3.6 מיליארד ליש"ט[8]. בישראל גם רכש את הבעלות על מבנה מלון הילטון ירושלים[9], אך מיד אחר כך פרץ סכסוך בין שטיין לאיש העסקים מרכוס כץ, שטען ששטיין הבטיח לו שותפות במלון[10]. שטיין הסתכסך גם עם עורך דין יעקב נאמן שייצג אותו בעסקה[11], אך לבסוף הסכים למכור את מחצית הבעלות לכץ[12]. באותה תקופה גם רכש את מלון "קלאב אין" באילת[13] ומגרש בהרצליה פיתוח עליו הוקם פרויקט "הרצליה ביזנס פארק"[14]. לאחר פרישתו של שטיין מהחברה מכרה "לאדברוקס" את כל פעילותה בישראל[15].

פרויקט ממילא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1988 השתתפה חברת "לאדברוקס" במכרז שערכה החברה הממשלתית " קרתא - חברה לפיתוח מרכז ירושלים" לשיקום ופיתוח אזור שכונת ממילא וסביבתו[16]. לאחר שכל המתחרים האחרים במכרז למעט אחד פרשו, נבחרה חברת "לאדברוקס" של שטיין כזוכה[17], והחל משא ומתן על פרטי החוזה[18]. הפרויקט כלל פיתוח של ארבעה מתחמים אזור מסחרי, אזור למגורים, מתחם מלונות וחניון רב קומות הכולל שטח ציבורי פתוח. במהלך המשא ומתן שטיין הודיע שהוא מסרב לקחת על עצמו חלקים לא רווחים בפרויקט כולל פיתוח החניון והשטח הפתוח, זאת אף על פי שהמכרז היה על פיתוח המתחם כולו כמקשה אחת, דבר שהביא לעיכוב בחתימת החוזה עמו[19]. בנוסף, במהלך המשא ומתן פרצה האינתיפאדה הראשונה[20]. לאחר יותר משנה של משא ומתן הוסכם כי הוא לא יהיה אחראי לבניית החניון והשטחים הציבוריים (שנבנו מתקציב המדינה)[21], בנוסף קיבל את הזכות להקים במתחם מלון של רשת הילטון שבבעלותו[22], והגדיל את השטח המוגדש למגורים (החלק הרווחי ביותר בפרויקט) על חשבון הקמת שטחי משרדים[23].

שטיין החל בהקמת מתחם המגורים בפרויקט, ששווק תחת השם "כפר דוד", כמתחם יוקרה בעיקר לתושבי חוץ[24]. בשנת 1993 הכניס את היזם אלפרד אקירוב כשותף לפרויקט, והחל בהקמת מלון הילטון (שקיבל אחר כך את השם מלון מצודת דוד)[25]. בדצמבר 1996 מכרה "לאדברוקס" את יתרת הזכויות שהחזיקה בפרויקט לחברת אלרוב נדל"ן ומלונאות של אקירוב[26].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיין היה שומר מצוות ועשה כמיטב יכולתו להתנער מפרסום ואמר שאחת הדאגות העיקריות שלו הייתה לשמור על משפחתו מחוץ לאור הזרקורים. הוא התחתן עם בטי יאנג ב-1949. הוא הותיר אחריו את אשתו בניו יונתן ודניאל ואת בתו מריון, וכמה נכדים.

שטיין היה ציוני מסור לאורך חייו[4]. בשנותיו האחרונות התגורר בלונדון ובירושלים לסירוגין, וב-2009 החליט שטיין לעשות עלייה בעקבות הטבות המס של חוק מילצ'ן[27]. בירושלים הוא התגורר בדירה בפרויקט "כפר דוד" שהקים בשעונת ממילא[28].

במשך השנים תרם שטיין לארגונים יהודיים וישראלים. בשנת 1963 מימן את משלחת ישראל למשחקי סטוק מנדוויל[29]. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 היה שטיין תורם משמעותי של תנועת גוש אמונים[30]. בין השאר מימן את הניסיונות הראשונים של "גרעין אלון מורה" להתיישב בשומרון[31], ורכישת קרקע סמוך למאחז מגרון[28].

שטיין היה מממן של ארגון ידידי ישראל במפלגת הלייבור יחד עם טרבור צ'ין.

במשך השנים שטיין שימש בתפקידים הבאים:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Michael Freedland, Cyril Stein obituary, The Guardian, ‏6 March 2011
  2. ^ שמואל רוזנבלום, המכורים לרולטה, חדשות, 7 באפריל 1989
  3. ^ סיריל סטיין איבד את רשיונות ההימורים שלו, "העולם הזה", גיליון 2208 מ-26 בדצמבר 1979, עמוד 14
  4. ^ 1 2 יורם פרי, כאן לונדון - המיליארדים של סיריל, דבר, 13 בדצמבר 1979
  5. ^ ארבע בתי־מלון הדשים יוקמו בחיפה, למרחב, 24 בספטמבר 1969
    ההכרעה על הרחבת שדה־התעופה בחיפה ־ בעוד עשרה ימים, דבר, 29 באפריל 1969
  6. ^ גבי קסלר, חברה מאנגליה מקימה כפר נופש באילת, מעריב, 19 בפברואר 1981
  7. ^ אלעזר לוין, ויקטור לוי (לונדון), שטיין רוכש את הילטון במיליארד $, חדשות, 6 בספטמבר 1987
    אלעזר לוין, סיריל שטיין היה כאן – ולא בהילטון, חדשות, 20 באוקטובר 1987
    י. פנקלסטון, 'מר הילטון' לא חושש מהחרם הערבי, מעריב, 6 בספטמבר 1987
  8. ^ רויטרס, לדברוקס, רשת ההימורים הבריטית של הילטון, עשויה להימכר ב-7 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2005
  9. ^ אלכזר לוין, כרטיס חזרה לישראל, חדשות, 3 במאי 1989
    שמואל רוזנבלום, השתלטות - סיריל שטיין רכש עוד 7.22% בהילטון ירושלים, חדשות, 19 ביולי 1989
  10. ^ שמואל רוזנבלום, גורם זר תובע מסיריל שטיין חלק מהילטון י-ם, חדשות, 13 ביוני 1989
    שמואל רוזנבלום, נסיעות פישור בין סיריל שטיין למרכוס כץ, חדשות, 22 באוקטובר 1989
    איה אורן, מרכוס כץ: סיריל סטיין חייב לי 60 אחוז ממניות הילטון, מעריב, 16 ביוני 1989
  11. ^ עינת ברקוביץ, מקסוול אומר, נאמן עושה, חדשות, 10 באוגוסט 1990
    יותם נבין, פרקליטם של שני אדונים - יזם ממילא סיריל שטיין הסתכסך עם פרקליטו, עו"ד יעקב נאמן, והחליף אותו ביהודה רווה, כל העיר, 20 באוקטובר 1989
  12. ^ נווית זומר, איש עסקים רכש 50% ממניות מלונות הירדן, חדשות, 9 בספטמבר 1992
  13. ^ "קלאב אין" אילת - המקום שכדאי "לאבד בו את הראש", מעריב, 5 ביוני 1985
    מקייטרינג למלונאות, חדשות, 3 במאי 1989
  14. ^ סיריל שטיין יקנה את קרקעות מפעל אדרת, חדשות, 10 באפריל 1989
    קבוצת בל"ל ולאדברוק השכירו 6,100 מ"ר מסחרי בהרצליה ביזנס פארק, באתר גלובס, 3 בפברואר 1997
  15. ^ אלעזר לוין, ‏משקיע אחד פחות, באתר גלובס, 11 בדצמבר 1997
  16. ^ שחר אילן, ממילא: אין הכרעה, כל העיר, 20 במאי 1988
  17. ^ שחר אילן, שטיין יבנה את ממילא, כל העיר, 3 ביוני 1988
  18. ^ שחר אילן, לוי מנהל מו"מ על ממילא, כל העיר, 10 ביוני 1988
  19. ^ יותם נבין, סיריל שטיין מחפש כסף קל, כל העיר, 4 בנובמבר 1988
    שחר אילן, סטיין ואבולוף מתגוששים, כל העיר, 2 בספטמבר 1988
  20. ^ אבי פוזן, מנכ"ל קרתא: שטיין עלול לברוח, כל העיר, 3 בנובמבר 1989
  21. ^ יותם יבין, לאדבורק מתחמקת מבניית חניון ממילא, כל העיר, 15 בספטמבר 1989
    יותם יבין, קרתא תבנה את חניון ממילא, כל העיר, 29 בספטמבר 1989
  22. ^ אבי פוזן, הילטון־ממילא יזורז, כל העיר, 8 בספטמבר 1989
  23. ^ יותם נבין, ממילא: מגורים במקום משרדים, כל העיר, 2 ביוני 1989
    1,700 מ"ר נוספים, כל העיר, 2 ביוני 1989
  24. ^ אסתר גולדברשט, פרויקט ממילא. בעיות מעל האדמה וגם מתחת, מעריב, 29 במרץ 1991
  25. ^ בני מרי, שי שלו, אחד העם - 54 אלקנית ולדברוק רכשו את פרויקט ממילא, חדשות, 6 ביולי 1993
  26. ^ אלעזר לוין ואביבה קרול, ‏אלרוב רכשה את חלקה של לאדברוק במרכז המסחרי במיתחם ממילא בי-ם, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1996
  27. ^ רון גרנות, גולן חזני והדר קנה, בלעדי לכלכליסט - איל הון נוסף נוטש את לונדון: גם סמי עופר חוזר לישראל, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2009
  28. ^ 1 2 חיים לוינסון, שיטת מגרון, באתר הארץ, 30 במרץ 2012
  29. ^ ישראלים - משחקי סטוק מנדוויל, הארץ, 14 ביולי 1963
  30. ^ נעמי לויצקי, האיש שעבד על הרצוג, כותרת ראשית, 2 ביולי 1986
    ויקטור לוי (לונדון), סיריל שטיין: "גם גוש אמונים היה ביו אלה שנהנו מנדיבותו", חדשות, 7 בספטמבר 1987
    כספי השייכים הערבים ממנים את צעירי המפד"ל, "העולם הזה", גיליון 2071 מ-11 במאי 1977, עמוד 21
  31. ^ אורי מילשטיין, ‏כך נכבש השומרון כנגד כל הסיכויים: בני קצובר משקיף על מפעל חייו, באתר מעריב אונליין, 22 בספטמבר 2018
  32. ^ מארק סגל, הערבים - אחרוני הפזרנים הגדולים, דבר, 15 בדצמבר 1975
  33. ^ אלעזר לוין, נשבר החרם הערבי: הממשלה לקחה הלוואה מבנקים בעולם, חדשות, 22 בינואר 1989