סכר איליסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המתקן ההידרואלקטרי איליסו
Ilısu Barajı ve Hidroelektrik Santrali
אין תמונה חופשית
מיקום נפת מרדין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג סכר סוללה, תחנת כוח הידרואלקטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכר את חידקל עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 1,820 מטר
גובה 135 מטרים
ייצור חשמל 1,200 מגה-ואט
תקופת הבנייה ? – 2006
קואורדינטות 37°32′N 41°51′E / 37.53°N 41.85°E / 37.53; 41.85
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סכר איליסוטורקית: Ilısu Barajı ve Hidroelektrik Santrali) הוא סכר הידרואלקטרי בטורקיה, על גדות נהר חידקל כ-65 ק"מ מגבולה עם סוריה ועיראק.

הסכר הוקם כחלק של פרויקט פרויקט דרום-מזרח אנטוליה במסגרתו מתוכנן להקים כ-20 סכרים על נהרי חידקל ופרת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית הסכר החלה בשנת 2006. לאור בעיות סביבתיות קשות, צורך בפינוי תושבי האזור רבים והצפת שטחים נרחבים, גופים מאירופה עזבו את הפרויקט והוא מומן מתקציב המדינה. במהלך חפירות הצלה באזור התגלה בין היתר אתר ארכאולוגי בונצ'וקלו טרלה.

במהלך הפרויקט באזור נבנו 52 ק"מ כבישים, גשר זמני באורך 110 מ' וגשר קבוע באורך 250 מ'. גובה הסכר היא 135 מטר. כל העבודות היו מתוכננות להסתיים בשנת 2015, אך הפרויקט לא עמד ביעד.

מילוי מאגר מים שמתוכנן לכלול 10 מיליארד מטר מעוקב של מים החל בשנת 2019 ויחידות לייצור חשמל החלו לפעול במהלך שנת 2020. בסך הכל בתחנת כוח הותקנו שש יחידות ייצור חשמל בהספק של 200 מגוו"ט כ"א. זה הופך את תחנת כוח זה לאחד הגדולות בטורקיה.

בעקבות הפעלת הסכר החלו בעיות בסכר מוסול שבעיראק וממשלת עיראק פנתה לטורקים בדרישה להפסיק את בנייה אך ללא הצלחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סכר איליסו בוויקישיתוף