ססיל ברני
.jpg) | |
| לידה |
15 במאי 1858 סנט גואל, ג'רזי, אנגליה, הממלכה המאוחדת   |
|---|---|
| פטירה |
5 ביוני 1929 (בגיל 71) אופאם, המפשייר, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
בית הקברות ברוקווד |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| בן או בת זוג |
Lucinda Marion Burnett (10 בספטמבר 1884–ערך בלתי־ידוע) |
| צאצאים |
Sybil Neville Rolfe, Dennistoun Burney, Violet Hazel Burney |
| השתייכות |
 הצי המלכותי הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1871–1925 (כ־54 שנים) |
| דרגה |
 אדמירל הצי |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אדמירל הצי סר ססיל ברני, הברון הראשון, GCB, GCMG (באנגלית: Sir Cecil Burney, 1st Baronet; 15 במאי 1858 – 5 ביוני 1929) היה קצין בצי המלכותי. לאחר שהשתתף כקצין זוטר בחטיבות ימיות הן במהלך המלחמה האנגלו-מצרית והן במהלך המלחמה המהדיסטית, הוא פיקד על סיירת בשירות מבצעי במהלך מלחמת הבורים השנייה. כקצין דגל הוא פיקד על פלגת פלימות' של צי הבית, שייטת הסיירות החמישית, הצי האטלנטי ולאחר מכן על שייטת אוניות המערכה השלישית.
באפריל 1913 השתלטה מונטנגרו על סקוטארי בסבב הלחימה האחרון בין האימפריה העות'מאנית למונטנגרו בשלבי הסיום של מלחמת הבלקן הראשונה. באפריל 1913 נשלח ברני כמפקד זמני של צי הים התיכון לאנטיווארי שעל חופי מונטנגרו כדי לקבל פיקוד על הכוח הימי הבינלאומי שנשלח לטפל במצב זה. בהגיעו חסם את אנטיווארי ולאחר מכן פיקד גם על הכוח הבינלאומי שכבש את סקוטארי כחלק מהמעבר שלה לשליטה אלבנית. הוא זכה בכבוד רב על הצלחת המשימה הזו.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הפך ברני לתת אדמירל המפקד על צי התעלה. בתפקיד זה הוא דאג למעבר בטוח של חיל המשלוח הבריטי לצרפת. לאחר מכן הוא מונה למפקד שייטת אוניות המערכה הראשונה ופיקד על השייטת בקרב יוטלנד במאי 1916, שם אוניית הדגל שלו אה"מ מרלבורו הייתה האונייה הראשונה שהעסיקה את הגרמנים אך לאחר מכן טורפדה. הוא מונה ללורד הים השני, בנובמבר 1916, אך הודח על רקע גילו בספטמבר 1917 ומונה במקום זאת למפקד העליון, חוף סקוטלנד. הוא המשיך להיות המפקד העליון בפורטסמות' לאחר המלחמה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברני נולד ב-15 במאי 1858 בסנט גואל, ג'רזי, והיה בנם של קפטן צ'ארלס ברני וקתרין אליזבת' ברני (לבית ג'ונס), הוא התחנך באקדמיה המלכותית הימית של ברני, גוספורט ולאחר מכן הצטרף לצי המלכותי כצוער בספינת ההדרכה אה"מ בריטניה ביולי 1871. הוא הועלה לדרגת פרח קצונה באוקטובר 1873, והוצב באוניית המערכה אה"מ ריפאלס, ספינת הדגל של תחנת האוקיינוס השקט ולאחר קידום לתת-לוטננט ב-18 באוקטובר 1877, הוא עבר לספינת הכוחות אה"מ סרפיס בינואר 1879.[1] הוא הצטרף ליאכטה המלכותית יה"מ ויקטוריה ואלברט ביוני 1879 והועלה לדרגת לוטננט ב-30 באוגוסט 1879.
ברני הצטרף לקורבטה אה"מ קריספור בצי הים התיכון בספטמבר 1880. הוא שירת בחוף בפיקוד על צוות תותחי גאטלינג כחלק מחטיבה ימית והשתתפף בקרב תל אל-מחוטה באוגוסט 1882 ובקרב קססין גם באוגוסט 1882 במהלך המלחמה האנגלו-מצרית.[1] לאחר מכן הוא גם ליווה את משלחתו של סר צ'ארלס וורן במרדף אחר רוצחיהם של פרופסור אדוארד פאלמר ומקורביו.[1] הוא המשיך לשרת במבצעים נגד אוסמאן דיגנה שאיים על סואקין באביב 1884 במהלך המלחמה המהדית.[1]
ברני חזר לפורטסמות' כדי ללמוד בבית הספר לתותחנות אה"מ אקסלנט בספטמבר 1884 ולאחר מכן הצטרף לצוות בספינת האימונים אה"מ קיימברידג' בדבונפורט ביוני 1886.[1] הוא הפך לקצין תותחים ראשון בספינת הקרב אה"מ בלרופון בתחנת צפון אמריקה והודו המערבית באוגוסט 1887, ולאחר מכן בסיירת אה"מ קומוס באותה עמדה באפריל 1889 ולבסוף בסיירת המשוריינת אה"מ אימורטאליט בשייטת התעלה בינואר 1892.[1] הוא הועלה לדרגת קומנדר ב-1 בינואר 1893, הוא הפך לקצין בפועל בסיירת אה"מ הוק בצי הים התיכון במאי 1893.[1] בינואר 1896 הוא מונה למפקד מוסד ההכשרה בפורטלנד, תחילה בספינת ההדרכה אה"מ בוסקאוון ולאחר מכן בספינת האימונים אה"מ מינוטאור וקודם לדרגת קפטן ב-1 בינואר 1898.
בספטמבר 1899 קיבל ברני את הפיקוד על ספינתו הישנה אה"מ האוק ובשנת 1900 הפך לקפטן הסיירת אה"מ סאפו, בתחילה בתחנת צפון אמריקה, אך עד מהרה הועבר לתחנת כף התקווה הטובה לשירות מבצעי במלחמת הבורים השנייה.[1] אה"מ סאפו פגעה בשרטון בדרבן ב-3 במאי 1901, למרות שהיא הייתה בפיקודו של נתב באותה עת וברני לא היה אשם, וחזרה לבריטניה לצורך תיקונים.[1] ב-27 במאי 1902 הוא מונה למפקד על אוניית המערכה הפרה-דרדנוט אה"מ רזולושן, כקפטן הדגל לאדמירל משנה ג'ורג' אטקינסון-ווילס, מפקד צי הבית, במהלך סקירת ההכתרה למלך אדוארד השביעי. בחודש שלאחר מכן, הוא מונה ב-16 בספטמבר לפיקוד על אה"מ אמפרס אוף אינדיה באותו תפקיד, והוא נשאר עם יורשו של אטקינסון-וילס אדמירל משנה אדמונד פו עד יוני 1904. הוא הפך למפקד אוניית המערכה אה"מ ויקטורי בצי הבית ביוני 1904 ומפקד מוסד האימונים אה"מ אימפרנאבל כקפטן בודק של ספינות אימונים ביולי 1905.[2] ב-17 באוקטובר 1906 הוא לשלישו של המלך.
הוא הועלה לדרגת אדמירל משנה ב-10 באוקטובר 1907, וקיבל את הפיקוד על פלגת פלימות' של צי הבית. הוא הפך למפקד שייטת הסיירות החמישית בצי האטלנטי, עם דגלו בסיירת המשוריינת אה"מ גוד הופ, בפברואר 1911. הוא הועלה לדרגת תת-אדמירל בפועל ומונה למפקד הצי האטלנטי עם דגלו באוניית המערכה אה"מ פרינס אוף ויילס בספטמבר 1911.[2] הוא עבר לפיקוד על שייטת אוניות המערכה השלישית בצי הים התיכון, עם דגלו באוניית המערכה אה"מ קינג אדוארד השביעי, באפריל 1912 והועלה לדרגה קבועה של תת-אדמירל ב-20 בספטמבר 1912.
מלחמת הבלקן הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1913 השתלטה מונטנגרו על סקוטארי בסבב הלחימה האחרון בין האימפריה העות'מאנית למונטנגרו בשלבי הסיום של מלחמת הבלקן הראשונה. הדעה שננקטה בוועידת לונדון הייתה שיש למסור את סקוטארי לאלבניה. באפריל 1913 נשלח ברני כמפקד זמני של צי הים התיכון, והניף את דגלו בסיירת אה"מ דבלין, לאנטיווארי על חוף מונטנגרו כדי לקבל פיקוד על הכוח הימי הבינלאומי שנשלח להתמודד עם המצב הזה. בהגיעו חסם את אנטיווארי ולאחר מכן, ממאי עד נובמבר 1913, פיקד גם על הכוח הבינלאומי שכבש את סקוטארי כחלק מהמעבר שלו לשליטה אלבנית.[2] על טיפולו המוצלח מאוד במצב זה הוא מונה לאביר מפקד מסדר האמבט (KCB) ב-3 ביוני 1913 ומונה לאביר מפקד מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (KCMG) ב-27 באוקטובר 1913.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ברני חזר לאנגליה וקיבל את הפיקוד על הצי השני והצי השלישי, עם דגלו באוניית המערכה אה"מ קווין בדצמבר 1913 ולאחר מכן באוניית המערכה אה"מ לורד נלסון ביולי 1914.[2] עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 שולבו ציים אלו בצי התעלה כשברני מונה למפקדו.[2] בתפקיד זה הוא דאג למעבר בטוח של חיל המשלוח הבריטי לצרפת באוקטובר 1914.[2] לאחר מכן הוא מונה למפקד שייטת אוניות המערכה הראשונה וסגן מפקד הצי הגדול עם דגלו באוניית המערכה אה"מ מרלבורו בדצמבר 1914.[2] הוא פיקד על השייטת בקרב יוטלנד במאי 1916, שם אוניית הדגל שלו אה"מ מרלבורו הייתה האונייה הראשונה שירתה בגרמנים, אך לאחר מכן טורפדה, מה שחייב את העברת דגלו לאוניית המערכה אה"מ רוונג'.[2] הוא הועלה לדרגת אדמירל מלא ב-9 ביוני 1916, הוא מונה לאביר הצלב הגדול של מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (GCMG) ב-15 בספטמבר 1916.
.jpg)
ברני מונה ללורד הים השני, בנובמבר 1916. עם זאת, בספטמבר 1917 הוא הודח, למרות התנגדותו של לורד הים הראשון סר ג'ון ג'ליקו, על פי התעקשותם של ראש הממשלה דייוויד לויד ג'ורג' והלורד הראשון של האדמירליות אריק גדס, שרצה איש צעיר יותר בתפקיד. ברני הפך למפקד העליון, חוף סקוטלנד במקום זאת באוקטובר 1917.[3]
קריירה לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברני הפך למפקד העליון בפורטסמות' במרץ 1919.[3] הוא הפך לסגן לוטננט של סאות'המפטון ב-5 במאי 1920. הוא גם הועלה לדרגת אדמירל הצי ב-24 בנובמבר 1920, קיבל את התואר ברונט בטקס לכבוד השנה החדשה ב-1921, ומונה לאביר הצלב הגדול של מסדר האמבט (GCB) בטקס לכבוד השנה החדשה ב-1922. הוא פרש רשמית ב-24 בנובמבר 1925, מת בביתו באופאם בהמפשייר ב-5 ביוני 1929 ונקבר בבית הקברות ברוקווד.[3]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1884 נישא ברני ללוסינדה ברנט; נולדו להם שתי בנות ובן.[1] בנו דניסטון בורני הפך למהנדס ימי ואווירונאוטיקה, ובתו סיביל קתרין נוויל-רולף הייתה מייסדת האגודה לאאוגניקה.
