מוחמד חוסיין פדלאללה

אייתוללה עליון סייד מוחמד חוסיין פדלאללה (ערבית: السيد محمد حسين فضل الله, תעתיק מדויק: סיד מֻחמד חֻסַין פצֿלאללה; 16 בנובמבר 1935 - 4 ביולי 2010) היה מנהיג מוסלמי דתי שיעי בלבנון. לעיתים קרובות התייחסו אליו כאל הסמכות ההלכתית של חזבאללה, והוא ממניחי התשתית הרעיונית להקמתו. השפעתו על מאמיני האסלאם השיעי, בכלל זה בעיראק, רבה ביותר. כתב עשרות ספרים בנושאי דת, ייסד מספר בתי ספר דתיים ונאם לעיתים תכופות בפני קהל מאמיניו. בדרשותיו נהג לקרוא לאסלאמיזם ולהתנגדות מזוינת נגד ישראל, שהוגדרה בפיו כ"גורם אימפריאליסטי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד פדלאללה נולד בעיר הקדושה לשיעים, נג'ף אשר בעיראק, ב-16 בנובמבר 1935. אביו, סייד עבד א-ראוף פדלאללה, היגר אל המקום מן הכפר הדרום לבנוני עינאתא (הסמוך לבינת ג'בייל) בשנת 1928 לשם לימודים דתיים. ב-1953, בגיל 16, ביקר פדלאללה בלבנון כדי לנכוח בטקס שיעי. פדלאללה הצעיר הרשים את באי האירוע בלבושו ובדברי שירה שנשא. בשיר שנשא התאבל על מותו של המשורר הלבנוני סייד מוחסן אל-אמין, אולם השיר עסק גם בענייני חברה ופוליטיקה רלוונטיים לאותה תקופה, ובכלל זה הקולוניאליזם הצרפתי, האחדות האיסלאמית, אבטלה ועוד. גם בשנים הבאות המשיך לכתוב בזמנו הפנוי שירה, המתרכזת כמעט כולה בענייני דת האסלאם.

בתחילה למד פדלאללה בבית ספר מסורתי (כותאב), שם למד קוראן וכישורי כתיבה וקריאה בסיסיים. לאחר מכן עבר אל בית ספר מודרני. כבר בגיל צעיר התחיל לקרוא בכתבים אסלאמיים. בקיאותו והבנתו המעמיקה הביאו אותו ללמוד אצל מורי הדת הטובים ביותר באזורו.

פועלו בלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 21 שנות לימוד תחת מורי הדת של נג'ף, סיים פדלאללה את לימודיו ב-1966 ושב אל לבנון, הפעם כמורה. בשנה זו קיבל הזמנה מקבוצת מאמינים בשם "אוסרת אתאחי" (משפחת האחווה) לבוא ולחיות עמם בפרבר נבעה במזרח ביירות. פדלאללה היה למנהיג הדתי של הקהילה, מנהל התפילה בציבור ודרשנה.

בנבעה החל פדלאללה בארגון סמינרים תרבותיים ודתיים. בדרשותיו התייחס גם לנושאים חברתיים. את עיקר זמנו הקדיש לפיתוח לימוד הדת, ובין היתר הקים בית ספר דתי בשם "מכון השריעה האיסלאמית". אחד מתלמידי המוסד היה השייח' רג'ב חרב, ממניחי היסודות הרוחניים להקמת החזבאללה. את היותו מלומד דתי שילב פדלאללה עם מעורבות גבוהה בחיי הקהילה בה חי. בזמן מלחמת האזרחים בלבנון נחטף פדלאללה בידי ארגונים לבנוניים נוצריים. לאחר מכן עבר לפרבריה הדרומיים של ביירות (חארת חרייק וביר אל-עבד). בזמן המלחמה הרבה להשתמש במסגדו הן לקיום תפילות והן להעברת שיעורים לגבי פירושי הקוראן כמו גם נשיאת נאומים דתיים. הוא קרא לנקיטת פעולות כנגד מה שכינה "כוחות האימפריאליזם המערבי" המבקשים להכניע את העולם המוסלמי. כמו כן צידד בהידברות בין המוסלמים השיעים והסונים. במשך השנים הוציא עשרות של ספרים וכתבים בנושאי דת ושירה.

פדלאללה נחשב לליברלי יחסית באופן השקפותיו בנוגע למעמד האישה. לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים פרסם פדלאללה פתווה המאשרת לאישה מוכה להכות את בעלה במסגרת ההגנה העצמית וכן למנוע מבעלה לאנוס אותה, כפי שהאסלאם מתיר לגבר לסרב לקיים יחסי מין עם אשתו כדרך "לחנכה". על פתווה זו, ספג פדלאללה ביקורת רבה מחכמי דת מוסלמים אחרים, אשר טענו כי האישה נחותה מהגבר ורק לו הזכות לנהוג כלפיה באלימות ולא להפך. חכמי דת אחרים טענו כי פתווה זו "הורסת בתים ונכנעת למערב".

בסיוע תרומות שגייס במשך השנים, פדלאללה עסק והיה שותף להקמתה של רשת סוציאלית מסייעת ובה מוסדות רבים בתחום שירותי הרפואה, החינוך והרווחה אשר צרכניה מונים עשרות אלפי אנשים.

במרץ 1985 ניצל מאחד מניסיונות ההתנקשות בחייו. ניסיון התנקשות זה בוצע על ידי התפוצצות של מכונית תופת בביירות. ישנן טענות כי אירוע זה אורגן על ידי ה-CIA.

מת בביירות ב-2010, בגיל 75, לאחר שסבל בשנותיו האחרונות מבריאות רופפת.

יחסו לטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פדלאללה, בעל השפעה רעיונית רבה על העולם המוסלמי השיעי, שלל את זכות הקיום של מדינת ישראל ונהג לקרוא להתנגדות מזוינת נגדה. בנוסף תמך ברעיונות המהפכה האיראנית, קרא לאסלאמיזם בלבנון כחלק ממהלך כולל להקמתה של מדינה מוסלמית רחבת היקף, במקום המדינות הנפרדות כיום, ובכלל זה לבנון.

פדלאללה היה ממייסדי החזבאללה, אשר הוכר במדינות מערביות כארגון טרור. תמיכתו בארגון נמשכה אף שלא מילא תפקיד רשמי בו. בד בבד גינה את פיגועי 11 בספטמבר ואף פרסם פתווה (פסק הלכה), בעקבות הפיגועים במרוקו, כנגד פיגועי התאבדות הפוגעים באוכלוסייה אזרחית. הוא גם פרסם פתווה האוסרת על כל מוסלמי לסייע לארצות הברית בפעולותיה לכבוש כל מדינה מוסלמית. ברם בנוסף התבטא כי התאבדות, כמו גם פיגועי התאבדות, במסגרת של ג'יהאד, היא לא מותרת.

פדלאללה התבטא כי פירוק חזבאללה מנשקו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כחלק מיישומה של החלטה 1559, הוא בגדר "מעשה בגידה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מוחמד חוסיין פדלאללה בוויקישיתוף

האתר הרשמי של פדלאללה
היותך בן חורין: קינה לסייד חוסיין פדלאללה - תאמר מסאלחה, באתר העוקץ
מוחמד חוסיין פדלאללה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)