עדי עציון-זק
 | |
| לידה |
16 באוגוסט 1936 (בת 88) ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| בן או בת זוג |
יונתן זק |
| צאצאים |
עלמה זק, יורם זק |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
עדי עציון-זק (נולדה ב-16 באוגוסט 1936) היא שחקנית וזמרת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עציון-זק נולדה בקיבוץ יגור להורים יוצאי גרמניה. היא למדה מוזיקה במדרשה למוזיקה בתל אביב, בקונסרבטוריון של פריז ובבית ספר למוזיקה בפרייבורג. היא הופיעה והקליטה מוזיקה במספר מדינות.
היא הופיעה במסגרת האנסמבל בקאמרי. היא העלתה את המונודרמות "קברט קורט וייל", "המלאך הכחול" ו"קפקא נגד קפקא".
ב-1982 העלתה, יחד עם השחקנית־כוריאוגרפית גבי אלדור, את המופע "מלים ללא צל", בסיוע מכון גתה. גבי אלדור קראה בעברית ובגרמנית שירים של אלזה לסקר-שילר ועדי עציון העלתה שלושה מיצגים[1].
ב-1984 השתתפה במופע "טרמולו בצול וחצי", שיצרה אשרה אלקיים רונן[2]. המופע גם עלה אחר כך בפסטיבל הבין לאומי סרבנטינו שבמקסיקו[3].
ב-1985 שיחקה בפסטיבל עכו במחזה "שמפרחת" שכתב עמוס קינן, בבימוי של יגאל עזרתי. ההצגה זכתה לשבחים ולביקורות נלהבות[4].
ב-1991 שיחקה בפרק של הסדרה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת". ב-1995 שיחקה בסרט "הכוכב הכחול". ב-1998 הופיעה בסדרת הטלוויזיה "ארץ קטנה איש גדול".
ב-2000 העלתה את המופע "קברט קורט וייל", מופע יחיד הבנוי ממחרוזת שירים של ברטולד ברכט וקורט וייל, שהועלה במלאת מאה שנה להולדתו של ברכט וחמישים להולדתו של וייל[5].
ב-2007 כתבה ושיחקה, במסגרת פסטיבל אשה בחולון, את ההצגה "שופיניאנה", דרמה קונצרטנטית המגלמת את דמותן של ארבע נשים משמעותיות בחייו של המלחין פרדריק שופן[6]. באותה שנה גם כתבה, ערכה, עיצבה ושיחקה בהצגת היחיד "קולו של גורל - מאריה קאלאס, טרגדיה יוונית"[7]
ב-2009, ערכה, עיצבה ושיחקה בהצגת היחיד "סודה של ג'ולי הרצל", על פי הרומן "אשתו המנודה" של אידה צורית-מגד[8]
היא עובדת כשחקנית וכמדריכה קולית בתיאטרון גשר.
עציון-זק זכתה במספר פרסים על עבודתה, ובהם פרס המועצה לתרבות ואמנות.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייתה נשואה ליונתן זק עד מותו ב-2024, ולהם שלושה ילדים: דויד (דודי) זק, השחקנית עלמה זק, והבמאי יורם זק[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדי עציון-זק, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עדי עציון-זק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- עדי עציון-זק, בארכיון הבימה
- עדי עציון - זמרת־שחקנית־יוצרת, מעריב, 18 בספטמבר 1985
עדי עציון-זק, דף שער בספרייה הלאומית- דורון בראונשטיין, עדי עציון-זק: התגלמותה המזוקקת של מהות המונודרמה או: "אני לא רוצה שהסוף יתחיל בכלל. אני עסוקה בלהיות כאן.", בבלוג חי תרבות, 30 באפריל 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שוש אביגל, הנייטיבס זה אנחנו, כותרת ראשית, 22 ביוני 1983
- ^ ביקורות:
משולשים אנושיים, מעריב, 29 באוקטובר 1984
שוש אביגל, ביקורת - תיאטרון - הזוג המוזר והאדם השלישי, כותרת ראשית, 29 באוגוסט 1984 - ^ המקסיקאים שיבחו אח אלקיים, חדשות, 4 בדצמבר 1986
- ^ ביקורות:
שוש אביגל, האחר הממוסד ביותר, כותרת ראשית, 9 באוקטובר 1985
אליקים ירון, תנ"ך עכשיו, מעריב, 2 באוקטובר 1985
צביה גרנות, עדי עציון ־־ אלף נשמות ופרצופים, מעריב, 9 באוקטובר 1985 - ^ נילי ברקן, כאילו נועז, כאילו רב-משמעי, באתר גלובס, 15 במאי 2000
- ^ ציפי שוחט, פסטיבל אשה ייפתח היום בחולון, באתר הארץ, 17 בפברואר 2007
- ^ מיכאל הנדלזלץ, ידה בקול, באתר הארץ, 1 ביולי 2007
- ^ נתי אורנן, מה עבר על אשתו של הרצל?, באתר הארץ, 19 במרץ 2009
- ^ רותה קופפר, הדלתות נפתחות לי מעצמן, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2005