עין פרת - המדרשה באלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסמליל של עין פרת - המדרשה באלון

בית פרת - מדרשה ישראלית (עד 2019 נקרא עין פרת - המדרשה באלון) הוא בית מדרש ישראלי לבוגרי צבא ושירות לאומי ולסטודנטים. במדרשה מתקיימות מספר תוכניות לאורך השנה העוסקות בעיקר ביהדות ובתרבות ישראלית השואבת את מקורותיה מן המזרח ומן המערב. מלבד קורסים אלו, הנמשכים לאורך כל תקופת הלימודים, משולבים קורסים קצרים יותר, בהם כאלה העוסקים באסלאם, בנצרות, בספרות המערב, ועוד. במהלך כל תקופת הלימודים מתקיימות סדנאות כתיבה יוצרת, יוגה, מדיטציה ועוד. המדרשה שוכנת בהתנחלות אלון, ובראשה עומד ד"ר מיכה גודמן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרשה החלה את דרכה בשנת 2001 כמכינה קדם-צבאית המשלבת דתיים וחילונים. בשנת 2003 הוקמה במכינה תוכנית ״מדרשה גבוהה - שנה ב'״ לחניכי המכינה המבקשים להאריך את לימודיהם בחצי שנה נוספת. התוכנית התקיימה בקמפוס נפרד ביישוב אלון שהיה סמוך למקום המכינה. לימים הפכה התוכנית הנפרדת למוסד העומד בפני עצמו וקיבלה את השם 'עין פרת - המדרשה באלון'. בשנת 2006 החלה המדרשה לקיים תוכניות עצמאיות במרחב המדרשה ביישוב אלון ומאוחר יותר התרחבה פעילות המדרשה גם לקמפוסים נוספים ברחבי הארץ(בין השאר גם בנתיב הל"ה וביער ירושלים).

פעילות המדרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרשה מתקיימות שתי תוכניות ליבה:

  • תוכנית 'מבוע' - תוכנית אינטנסיבית בת 16 שבועות אליה מגיעים צעירות וצעירים, דתיים וחילונים, בגילאי 20–30 בוגרי צבא, שירות לאומי וסטודנטים.
  • תוכנית 'אלול' - תוכנית המתקיימת מראש חודש אלול ועד ליום הכיפורים. בתוכנית לוקחים חלק כ־200 צעירות וצעירים מדי שנה. תוכנית 'אלול' החלה לפעול בשנת 2007, ומאז זוכה לביקוש הולך וגובר ומספר הלומדים גדל מדי שנה.

קהילת בוגרות ובוגרי המדרשה: בשנת 2017 מונה קהילת בוגרות ובוגרי המדרשה למעלה מ-2,000 חברים. הבוגרים מארגנים יוזמות שונות: קבוצות לימוד, כתב העת 'דעת פרת', להקת הפאונטיינהדס וגיבוש קהילות חיים.

בתי המדרש: מדי שנה מצטרפים אל קהילת הבוגרים כ-300 יוצאי תוכניות המדרשה ואחרים. הם חלקם לוקחים חלק פעיל ב 'בתי פרת' - בתי מדרש קהילתיים לבוגרים. כיום קיימים שלושה בתי מדרש במוקדים שונים בארץ: ירושלים, תל אביב ובאר שבע.

עשרת ימי תודה: מיזם 'עשרת ימי תודה' שאוב מתוך המסורת של עשרת ימי תשובה, ומבקש להכניס ללוח השנה העברי מסורת ישראלית חדשה בעשרת הימים שבין יום השואה ליום העצמאות. מטרתם של עשרת ימי תודה היא להציע את מונח התודה על היבטיו השונים כמענה תוכני ורעיוני לזמנים הטעונים מבחינה לאומית - הימים שבין יום השואה ליום העצמאות. 'עשרת ימי תודה' מציעה להפוך את התודה לפעולה ממשית ומקובלת בשגרת היומיום, ליחיד ולחברה, ומציעה עשרה ימים של פרספקטיבה חיובית. במסגרת עשרה ימים אלו מתקיימים מפגשי לימוד ושיח במוקדים השונים של המדרשה, ברחובות ובערים השונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]