עיסא נח'לה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עיסא נח'לה
عيسى نخله
אין תמונה חופשית
לידה 1915
בית סחור
פטירה 2003 (בגיל 88 בערך)
עיסוק פוליטיקאי, נציג הליגה הערבית בארגנטינה, מנהל המשלחת הפלסטינית-ערבית לאו"ם, יועץ משפטי לקונגרס האסלאמי העולמי, נציג קבוע של הוועד הערבי העליון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עיסא נח'להערבית: عيسى نخله;[1]19152003) היה ערבי-פלסטיני, שכיהן כנציג הליגה הערבית בארגנטינה, מנהל המשלחת הפלסטינית-ערבית לאו"ם ויועץ משפטי לקונגרס האסלאמי העולמי.[2][3] ממקורבי המופתי אמין אל-חוסייני.[4] נציג קבוע של הוועד הערבי העליון.[5][6]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארץ ישראל למשפחה נוצרית. למד באוניברסיטת לונדון והוסמך בלונדון כעורך דין.

פעיל בתסיסה של שנאה אנטי-יהודית והאדרת גרמניה הנאצית בארגנטינה בשנות החמישים, כמו באמצעות פרסום גליונו "אמריקה והמזרח" (בספרדית America y Oriente).[7][8][9] בקשרים הדוקים עם עורך 'העולם הערבי'[10] (Mundo Arabe) שבצ'ילה, שנאסר על ידי בעלות הברית במהלך המלחמה והודיעו שייאסר שוב בשנת 1949[11] על ידי כלי תקשורת מובילים שם עקב הסתה.

תחת פעילותו ב"משלחת הפלסטינית", קו הדואר שלה שימש לדואר חומר לפרסום נאו-נאצי שנשא קודם לכן את הכותרת: "אדולף היטלר, ג'ורג' וושינגטון של אירופה".[12]

עיסא יצר קשרים עם קבוצות גזעניות בארצות הברית: מדיווח הליגה נגד השמצה ב-1965, עיסא נח'לה נאם בפני קבוצות אנטישמיות.[13] בשנת 1967, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הוא נסע לנאום באירוע של גזענים לבנים בארצות הברית.[14] במאי 1970 הוא פרסם מאמר בכתב עת אנטישמי בשם common sens שחזר לרעיונות שהופצו על ידי הנאצים כי מלחמת העולם השנייה היא קונספירציה יהודית והאשים את היהודים במלחמה.[15]

לאחר רצח רוברט קנדי ב-1968 על ידי סירחאן סירחאן, ערבי נוצרי יליד ירושלים, היה יועץ לעורך דינו של סירחאן, אמיל זולא ברמן, וישב לצידו במשך שלושה שבועות במשפט. הוא ניסה להפוך את המשפט לבמה להצגת בעיית הפליטים הפלסטינים, אך פרקליטו של סירחאן התנגד.[16]

בנאום באו"ם בנובמבר 1972 הכחיש את השואה ומות היהודים בכלל.[17][18][19]

בשנות השמונים נאם בכינוס של מכחישי השואה מטעם הקונגרס המוסלמי ופרסם מאמר הכחשה בפרסום שלהם; כתב עבור קבוצות גזעניות שונות.[20][21][22][23][24]

בכנס של פדרציית האגודות האיסלמיות של ארצות הברית וקנדה שנערך באוגוסט 1984 בדטרויט נשא נאום ובו שיבח את האנטישמי האב צ'ארלס קוגלין, (Charles Coughlin 1891-1979) שפעל באזור כמו גם את דברי התעמולה האנטישמית שהנרי פורד הפיץ משם וספרו האנטישמי "היהודי הבינלאומי".[25] הוא הצביע על מיעוט המשתתפים בכנס והיעדר חברי קונגרס לעומת המתרחש בכנסים של תומכי ישראל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהיותו בדרום אמריקה אויית שם משפחתו Najle, ובארצות הברית: Nakhleh.
  2. ^ The American Spectator, Vol. 19, p. 20, Saturday Evening Club, Publisher, American Spectator, 1986
  3. ^ Yohanan Manor, Anti-Zionism, Department of Information, World Zionist Organization, 1984. (באנגלית), Heritage, 31 December 1982.
  4. ^ David G. Dalin, John F. Rothmann, Icon of Evil: Hitler's Mufti and the Rise of Radical Islam, Random House Publishing Group, 2008-06-24, ISBN 978-1-58836-703-7. (באנגלית)
  5. ^ David Dalin, Icon of Evil: Hitler's Mufti and the Rise of Radical Islam, Routledge, 2017-07-12, ISBN 978-1-351-51396-8. (באנגלית)
  6. ^ Facts, Anti-defamation League of B'nai B'rith., 1968. (באנגלית) עמ' 482
  7. ^ Anti-Jewish Activities, Arabs in Argentina, DAIA, 1958, pp.18-19, chapter 5 - The Arab League in Argentina. עיסא נח'לה החל את פעילותו בבואנוס איירס מספר שנים קודם לכן בתור עיתונות עיתונות לשגרירות מצרים, לימים היה מייסד ועורך כתב העת "America y Oriente", הידוע בקמפיין השיטתי האנטי-יהודי ובאדרתו של משטרים טוטליטריים, במיוחד של גרמניה הנאצית.
  8. ^ "The Wiener Library Bulletin", Volume 10, Wiener Library, 1956, p.42
  9. ^ Raanan Rein, Amanda H. Podany, Argentina, Israel, and the Jews: Perón, the Eichmann Capture and After, University Press of Maryland, 2002, ISBN 978-1-883053-72-7. (באנגלית)
  10. ^ Mundo Árabe / 31 ene 1952, p.10; Mundo Árabe / 25 jun 1954 p.7; Mundo Árabe / 14 sep 1955;Mundo Árabe - viernes 24 agosto 1956 p.10
  11. ^ 'Popular Chilean Newspaper Charges Arab Publication with Incitement Against Jews.' Jewish Telegraphic Agency. August 1, 1949.
  12. ^ United States Congress, Congressional Record: Proceedings and Debates of the ... Congress, U.S. Government Printing Office, 1967. (באנגלית) עמ' 22718 [1]
  13. ^ Facts, Anti-Defamation League of B'nai B'rith, 1965. (באנגלית) עמ' 425
  14. ^ Extremism on the Right: A Handbook,' 1983, p.49
  15. ^ "Anti‐Zionists" and antisemites Journal - Patterns of Prejudice, Volume 4, 1970 - Issue 4, p.28 Taylor & Francis journals
  16. ^ Shadow Play: The Unsolved Murder of Robert F. Kennedy By William Klaber, Philip Melanson
  17. ^ 'Arab Says Hitler Didn't Kill Jews,' (UPI), The Times from San Mateo, California, November 14, 1972, p.10
  18. ^ Jewish Observer and Middle East Review, Volume 21, p.7.
  19. ^ L. Kagan: 'National Lampoon,' Page lviii, New York Times 1973,
  20. ^ The American Spectator, Vol. 19, p. 20, Saturday Evening Club, Publisher, American Spectator, 1986
  21. ^ Propaganda Spurs Invitation to Join 'White Army'. Ian Barnes The Jewish Floridian, October 29, 1982
  22. ^ The Holocaust denial: antisemitism, racism & the new right, p.28, Gill Seidel, 1986
  23. ^ Icon of Evil Hitler's Mufti and the Rise of Radical Islam,
  24. ^ Shofar FTP Archives: orgs/american/ihr//nakhleh, www.nizkor.com
  25. ^ Lifting the Veil. Detroit Jewish News, Aug. 3, 1984, p.14