עאליי
 | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | הר הלבנון |
| נפה | נפת עאליי |
| שטח | 8.54 קמ"ר |
| גובה | כ-950 מטרים |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 1,000 |
| ‑ הנקודה הנמוכה | 913 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 130,000 (2017) |
| ‑ צפיפות | 14,000 נפש לקמ"ר (2017) |
| קואורדינטות | 33°48′29″N 35°36′45″E / 33.8080555555556°N 35.6125°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
עאליי (בערבית: عاليه, תעתיק מדויק: עאליה) היא עיירת נופש בנפת עאליי בהר הלבנון בלבנון. העיירה שוכנת ברום 913 עד 1,000 מטרים מעל פני הים, כ-17 קילומטר דרומית-מזרחית לביירות ולא הרחק מבחמדון. מקור השם עאליי בשפה הארמית ופירושו "מקום גבוה", היות שהעיירה יושבת בנוף הררי.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיירה שורר אקלים ים תיכוני ומזג האוויר הוא כבשאר הכפרים והעיירות בהר הלבנון; החורף מושלג וגשום (כמות המשקעים השנתית הממוצעת בהר הלבנון היא כ-1,500 מ"מ) ואילו בקיץ מזג האוויר חמים ונוח, לכן יש ועאליי מכונה "כלת הקיץ".
אוכלוסייתה של עאליי מורכבת מדרוזים ומנוצרים מרונים ואורתודוקסים. עשירים רבים מהעולם הערבי, ובעיקר ממדינות המפרץ הפרסי, מחזיקים בבתי קיץ בעיירה, ומספר התושבים בה משתנה לקראת הקיץ, אם כי הנהירה ההמונית של עשירים מוסלמים לעיירה בקיץ אינה משפיעה דמוגרפית על הרכב האוכלוסייה. בעבר התקיימה בעאליי קהילה יהודית, שעברה עם הדרוזים מדיר אל-קמר לאחר שאלו החלו נוטשים את העיירה בשנת 1860 בעקבות הטבח בנוצריי הר הלבנון והתערבות צרפת בסכסוך הדרוזי-נוצרי באזור.
בתקופת השלטון העות'מאני על לבנון הייתה עאליי תחנת מעבר לרכבת שפעלה בהר הלבנון בין השנים 1892–1895 וקישרה את ביירות ודמשק. כמו כן, שכן בעיירה בית הקיץ של המושל העות'מאני בהר הלבנון.
עאליי נחשבת לאחד ממוקדי התיירות הפופולריים בלבנון ובמזרח התיכון כולו, ומושכת אליה המוני תיירים מדי שנה. במקום שפע של מלונות, מסעדות, אתרי קניות ואטרקציות תיירותיות. בנוסף לכך, במזרח העיר קזינו ומספר רב של פאבים, מועדונים, וחיי לילה משגשגים. הפרנסה העיקרית של תושבי העיירה היא מהתיירות.
מאז שנת 2001 מתבצעות בעיירה פעולות לשחזור ושימור אתריה העתיקים, ביניהם שדרת השוק הערבי העתיק, הרחוב הראשי בעיירה.
