עמוס כרמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוס כרמל, 2007

ד"ר עמוס כרמל (31 באוקטובר 1940 - 3 באוגוסט 2011) היה עיתונאי, סופר, עורך ומתרגם ישראלי. זוכה פרס נשיא המדינה לספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בארץ ישראל ללוטה ולוי כרמל (ויניק), איש העלייה השנייה שעלה לארץ ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה[1]. שירת בצה"ל כצנחן בנח"ל המוצנח ונפצע במהלך מלחמת ששת הימים.

כרמל היה בעל תואר בוגר בכימיה ובביוכימיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותוארי מוסמך (1968) ודוקטור בכימיה פיזיקלית מטעם מכון ויצמן למדע ברחובות.

את עבודתו כעיתונאי החל ב-1959 כעורך בעיתון הנוער העובד והלומד "במעלה" (1959-60). בשנת 1974 החל לכתוב ב"דבר" וב-1979 הצטרף ל"ידיעות אחרונות". לעתים השתמש בשם העט "אבי טנא".

תרגם וערך ספרים רבים, מרביתם בתחומי המדע הפופולרי, והיסטוריה פוליטית של ישראל.

בשנת 1977 זכה בפרס אהרון קציר לכתבה מדעית פופולרית[2]. לאחר מכן, זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת 1999, בפרס ביקורת התקשורת לשנת 2004[3], עבור מדור הדעות בידיעות אחרונות, וכן בפרס נשיא המדינה עבור הנצחת זכרו של אפרים קציר.

כרמל היה נשוי לנעמי ואב לשלושה. בנו הוא העיתונאי אסף כרמל. התגורר ברחובות. נפטר ב-2011, בגיל 71.

בין ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תחנת בגדד אינה עונה
  • הכול פוליטי – לקסיקון הפוליטיקה הישראלית
  • אלוף הניצחון – אסף שמחוני
  • מלון אורחים
  • פוספט הוא לחם
  • כל הארץ חזית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוי כרמל (ויניק), דבר, נקרולוג, 10 בנובמבר 1963
  2. ^ פרס על-שם אהרן קציר – לד"ר עמוס כרמל, דבר, 8 ביולי 1977. הכתבה שזיכתה אותו בפרס: ד"ר עמוס כרמל, הקרב הגדול על הרֶקומבינציה, דבר, "דבר השבוע", 4 במרץ 1977, המשך
  3. ^ האגודה לזכות הציבור לדעת