עמוס שפירא (משפטן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

עמוס שפירא הוא דיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי כרמל בחיפה, פרופסור אמריטוס ודיקן לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1980 - 1985).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירא למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית (תואר ראשון ושני) והוסמך כעורך דין בשנת 1961[1]. הוא עשה תואר שני נוסף בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה, וקיבל דוקטורט מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל בשנת 1968. לאחר סיום לימודיו הצטרף כחבר סגל לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. במשך השנים לימד בשורה ארוכה של מוסדות בחו"ל. מאז שובו לישראל הופיע רבות בתקשורת במאמרים שכתב בעיתונים, והופעות בנושאים שונים ברדיו.

שפירא נחשב למומחה בתחומי הביואתיקה, המשפט הבינלאומי הפרטי וחוקר גם בתחומי המשפט הציבורי. שפירא טען לפני מלחמת יום כיפור שישראל אינה עושה די כדי להגיע לשלום עם מדינות ערב[2] וקרא לחקיקת חוקה לישראל[3].

הוא חבר במועצת הוועדה הלאומית לניסויים גנטיים, במועצה הלאומית לביואתיקה, ובוועדה לביואתיקה של האקדמיה הישראלית למדעים, ובעבר מילא תפקידים בארגונים ציבוריים ובהם נציג ציבור במועצת העיתונות, סגן נשיא ארגון המשפטנים ישראל-גרמניה, וחבר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

בתו היא הזמרת לימור שפירא. אחיו הוא שדרן הרדיו מולי שפירא ואחיינו הוא השחקן דן שפירא.

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.