עמי רדיאן
 | |
| לידה |
14 בנובמבר 1934 משמר השרון, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה | 7 באפריל 2021 (בגיל 86) |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1953–1976 (כ־23 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
מבצע שומרון מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| עיטורים | |
 עיטור העוז | |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש אגף תשתיות בקרן קיימת לישראל | |
  | |
עמי רדיאן (14 בנובמבר 1934 – 7 באפריל 2021) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף[1]. פיקד על חטיבה 14. מעוטר עיטור העוז.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רדיאן נולד וגדל במשמר השרון, התגייס לצה"ל בשנת 1953 ושובץ בנח"ל. הוא עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים וקורס קציני חי"ר והוצב ביחידת סיור של הנח"ל, שאבטחה שיירות לאילת. בשנת 1954 הותקף הרכב בו נסע יחד עם נהג ושני אזרחים בידי פעילי פדאיון, נהג הרכב נפצע מאש המחבלים. רדיאן בלם את המחבלים לבדו עד אשר הגיעה תגבורת. בשל כך עוטר בצל"ש הרמטכ"ל שהומר לעיטור העוז[2].
לאחר שחרורו שירת במילואים ביחידת סיור ובהמשך עבר לחיל השריון ושב לשירות קבע. הוא שימש כמפקד פלוגה, סמג"ד וכמפקד גדוד 89 - גדוד שריון במילואים, שהשתייך לחטיבה 8. רדיאן פיקד על גדודו במלחמת ששת הימים בחזית הדרום[3]. לאחר מכן מונה למפקד קורס קציני שריון, אך באוקטובר 1968 נפצע באורח קשה לאחר שרכבו עלה על מוקש בקרבת בארותיים.
בהמשך שימש כראש תורת חיל השריון בגייסות השריון[4] ובמלחמת יום הכיפורים שימש כראש מטה עוצבת הפלדה[5]. בשנים 1974–1975 פיקד על חטיבה 14. רדיאן נשפט והורשע בעקבות תלונה על "שימוש בציוד צבאי לצרכים פרטיים" שהגיש נגדו קצין האג"ם שלו, רמי מתן[6].
נפטר ב-7 באפריל 2021.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הטבה ניכרת במצבו של תת־אלוף רדיאן, מעריב, 9 בנובמבר 1976.
- ^ מרדכי גילת, אני רוצה לחיות בזכות עצמי!, על המשמר, 31 באוקטובר 1969.
- ^ המשך כתבתו של גילת.
- ^ ד"ר אורי מילשטיין, יעקב ירושלמי, שבנה את גשר הצנע במחתרת: "העזרה לצה"ל היא הפרס שלי", באתר מעריב אונליין, 6 באוקטובר 2018.
- ^ עמירם אזוב, "צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973", הוצאת דביר, 2011, עמוד 78.
- ^ אביחי בקר. צילום: איל טואג, האיש והאגדה, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2002.