בארותיים
 הכניסה לבארותיים בשנת 1951. על קו האופק, טולכרם.
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 35 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,152 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,100 תושבי ישראל |
(למפת נתניה רגילה)   בארותיים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.beerotaim.co.il | |
בְּאֵרוֹתַיִם הוא מושב עובדים בשרון הנמצא בעמק חפר קרוב לנחל אלכסנדר, ממוקם על כביש 57, סמוך למחלף ניצני עוז של כביש 6, ומשתייך לתנועת המושבים. שטחו - 3,500 דונם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב נוסד ב-18 באוקטובר 1949 על ידי עולים מסלובקיה והונגריה שהתארגנו להתיישבות בברטיסלאבה עוד לפני עלייתם[3]. השם בארותיים ניתן לפי השם הערבי ביר בורין, של חורבה סמוכה ובה בארות עתיקות[4]. מתיישבי בארותיים באו היישר ממחנה"בית העולים בבית ליד[5]".
לוי אשכול, אז מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, הציע להם להתיישב על חורבות הכפר הערבי הנטוש קאקון.[6] או ביר בורין- ליג הגבול הירדני[7]. 15 גברים, ניצולי שואה מהונגריה וצ'כסלובקיה נענו לאתגר ויבחרו בביר בורין בגלל קרבתו לכביש לנתניה. הם יצאו במשאית לערוץ נחל אלכסנדר, בין בורגתא ובארותיים , נתקלו בגשרון מפוצץ, אלתרו גשר זמני מאדני הרכבת שעברה שם ,עד שהגיעו ליעד. משאית הציוד ובה אהלים, נשק ומזון, לא הגיעה, והם נאלצו להעביר את הלילה במבנה נטוש של באר מים .המשאית הגיעה למחרת עם האהלים והציוד.
רוב המתיישבים היו סוחרים, בעלי מלאכה, פקידים ובעלי מקצועות חפשיים, ניצולי מחנות השמדה. מסירותם וחריצותם הביאו אותם ,תוך שנים מספר, לביסוס כלכלי מלא.
המתיישבים הגיעו ללא הכשרה מוקדמת, אולם היו מגובשים חברתית, היות שרובם עבר יחד את דרך הנדודים ממחנות ההשמדה דרך מחנות העקורים, עד הגיעם לארץ.הקבלן אברמסקי מהסוכנות היהודית הגיע מצויד בתכניות, והעביר לבחורים קורס בניה מזורז בן יומיים.כל יומייםבנו בית אחד, וכך, תוך חודשיים, בנו בתים בגודל 24 מטר מרובע.[7]
ביולי 1956, לאחר שהמנהיג התוניסאי חביב בורגיבה שחרר את תוניסיה מהכיבוש הצרפתי, עלו עשר משפחות יהודיות מתוניס על סיפון אניה, כשעל הציוד שלהם רשום "בארותיים, ישראל". במשך ימי ההפלגה הם שרו "בארותיים היא ביתנו". בנמל חיפה הם הועלו על משאית להובלת כדי חלב. "ישבתי על ריצפת המשאית , ראיתי שדות, ארץ ישראל שלי, כולם יהודים... וליבי שר בתוכי "(דינה בשירי, ספר בארותיים).[6][7]
לכל משפחה במושב הוקצו 25 דונם, 10 לגידול ירקות ו-15 למטעים. אולם מחסור במים פגע בשנים הראשונות במושב[8].
בספטמבר 1954הוקם, כנסיון, בית ספר בבורגתא, אליו היו מוסעים ילדי בארותיים.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נקלע המושב לקשיים כלכליים ולקח חלק בהסדר חובות המושבים. בשל חובות רבים פורקה השותפות של מסגרת האגודה.
בסמוך למושב, פעל בשנות ה-90 אתר הקרוואנים "חצר בארותיים", ששמש מקום זמני לעולי עדת אתיופיה. הילדים שבו למדו בבית הספר הניסויי אביחיל. אתר המגורים הזמני נסגר באופן סופי בשנת 2002[9].
תאונת דרכים קשה בשנת 2004 השאירה את חותמה על היישוב, והיתה הזרז להקמת בית ספר קדם, המשמש גם כמרכז קהילתי אזורי.[6]
במושב הוקם גן זיכרון לזכר דקל, לוטם ואביב, שלושת הילדים שנהרגו בתאונת דרכים ביום האחרון ללימודים , בשנת 2004.[6]
בשנת 1997 החלה ה"הרחבה" של המושב, על בסיס החלטה 737 של מינהל מקרקעי ישראל, שהגיעה לדיון בבית המשפט המחוזי בנושא "סמכות ההמלצה" של האגודות השיתופיות, כלומר הסמכות להמליץ למינהל מקרקעי ישראל על המשתכנים. הדבר איפשר לאגודות לגבות מן המשתכנים סכומי כסף ניכרים כתשלום נוסף, וזאת עבור "ההמלצה". למשתכנים היה עניין בתשלום עבור ההמלצה, לנוכח הפער שבין מחיר השוק של המיגרשים לבין המחיר המופחת שגבה עבורם המינהל. הסמכתן של האגודות השיתופיות להמליץ על מועמדים עוררה מחלוקת משפטית. מועמדים שבקשותיהם להשתכן נדחו על ידי האגודה השיתופית במושב בארותיים ערערו על סמכות זו. הם טענו בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי החלטה 737 מאצילה מסמכות הניהול של מינהל מקרקעי ישראל לאגודה השיתופית שלא כדין. בבית המשפט המחוזי נתקבלה טענתם, כי סמכות ההמלצה אינה חוקית[10][11]. ואילו בית המשפט העליון דחה את הטענה, וקבע כי אין בהחלטה 737 האצלת סמכות, מאחר שמדובר בסמכות המלצה בלבד[12]. נקבע, עם זאת, כי על המינהל להפעיל באופן ראוי את סמכותו, ולפקח בקפידה על הקריטריונים שלפיהם מתבצעת ההמלצה[13].
אופי היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]התושבים מתפרנסים מענפי חקלאות: רפת, לול, גידולי שדה, פרחים, ירקות וחיטה חורפית.
במושב גני ילדים, מרפאה הכוללת מרכז שיקום, בית כנסת חדיש, צרכניה, סניף דואר מקומי, תחנת דלק, מועדון לחבר עם חוגים, מכולת, ספריה (הקשורה לספריה של המועצה האזורית), בריכת שחייה, מגרש ספורט/כדורסל מקורה, פעילויות תנועת נוער בשיתוף עם עולש- "עולותיים", פאב המופעל על ידי מתנדבים, עגלת קפה, בית חם המשותף גם הוא עם עולש, וגני שעשועים.[7]
מוסדות חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]במושב בארותיים פועלים 4 גני ילדים הממוקמים באשכול הגנים.
בית ספר יסודי "קדם" הממוקם בשדות המושב. [14].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בארותיים- בארותיים, באתר המועצה האזורית עמק חפר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מושב בארותים חוגג את יום השנה לעלייתו, דבר, 10 באוקטובר 1950
- ^ באורתיים (ביר בורין), דבר, 16 בדצמבר 1949
- ^ אהרן גרץ, עמק חפר, מ.א. עמק חפר: לא צויין, 1956, עמ' 194
- ^ 1 2 3 4 ד"ר מיכאל אסף, עמק חפר- סיפורו של מקום, מ.א. עמק חפר: לא צוין, 2018, עמ' 114- 115
- ^ 1 2 3 4 אלון ויוכי שפיגל, בארותיים 1949-1999, בארותיים: לא צוין, 1999
- ^ ד. גלעדי, בארותיים - עם בארות שיבשו, מעריב, 29 במאי 1951
- ^ מאת יאיר שלג, שני אתרי קרוואנים נוספים של עולי אתיופיה ייסגרו החודש, באתר הארץ, 15 באפריל 2002
- ^ ס"ד של השופט ד"ר קלינג בבית המשפט המחוזי בת"א ה.פ. 3496 מאי 1997
- ^ קלינג היכה שנית, באתר גלובס, 22 בפברואר 1999
- ^ פסיקת בית המשפט העליון ע/א 3962/977 באוקטובר 1998
- ^ עו"ד חגי שבתאי, עלייתה ונפילתה של החלטה 737, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2000
- ^ מועצה אזורית עמק חפר, מחלקת החינוך, באתר http://www.hefer.org.il/hinuch
| ||||||||||||||
