עוצבת הפלדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוגדה 162
Logo-ugda-162.png
סמל היחידה
פרטים
כינוי עוצבת הפלדה
מדינה Flag of Israel.svg  ישראל
שיוך IDF new.png  צה"ל
יחידת אם Logo pakmaz.png  פיקוד המרכז
סוג אוגדת שריון (סדירה)
תאריכים וזמנים
הקמה 1971
מלחמות

מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה

פיקוד
מפקדים מפורט בהמשך הערך

עוצבת הפלדה (אוגדה 162), היא אוגדה סדירה משוריינת הכפופה לפיקוד מרכז של צה"ל.

בראש האוגדה עומד כיום תת-אלוף נדב פדן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוגדה אורגנה בשנת 1971. ערב מלחמת יום הכיפורים שימשה העוצבה כאוגדה סדירה עם השלמות מילואים בפיקודו של אלוף אברהם (ברן) אדן. היא הורכבה אז מחטיבה 500, חטיבת שריון בפיקודו של אלוף משנה אריה קרן, חטיבה 460 (חטיבת בית-הספר לשריון) בפיקודו של אל"ם גבי עמיר, וחטיבה 217 בפיקודו של אל"ם נתן (נתק'ה) ניר, שהועברה אליה כתגבורת מאוגדתו המטכ"לית של מוסה פלד אוגדה 146 עקב העברתה של חטיבה 7 מהדרום לרמת הגולן.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת יום הכיפורים הועברו החטיבות הסדירות של האוגדה לאוגדות אחרות. חטיבה 7 הועברה לרמת הגולן והאוגדה קיבלה כוחות אחרים במקום אלה שנלקחו ממנה וכך הייתה למעשה לאוגדת מילואים.

כוחות האוגדה הגיעו לסיני בלילה שבין ה-7 ל-8 באוקטובר, עם שחר יום ב' ה-8 באוקטובר, פתחו במתקפת נגד על ראשי הגשר של הארמייה השנייה בגזרות המרכזית והצפונית של תעלת סואץ. המתקפה הייתה בבחינת כישלון חרוץ עבור צה"ל כאשר 72 טנקים נפגעו וחיילים מגדודו של אסף יגורי והוא עצמו, נלכדו על ידי כוחות מצרים ונלקחו לשבי. כישלון זה הוא שמנע מצה"ל לנקוט פעולות יזומות מאסיביות כנגד המצרים, כאשר למעשה עד ל-14 באוקטובר הוא עסק בעיקר בשיקום הכוח של שלוש האוגדות כהכנה לבלימת ההתקפה המצרית המתקרבת.

ב-14 באוקטובר פתחו כוחות מצרים במתקפה כוללת על כוחות צה"ל, אבל הללו שהיו מוכנים לקראתם השמידו כ-250 טנקים. לאוגדה 162 היה תפקיד חשוב במהלך זה מפני שזו הייתה האוגדה שבגזרתה המצרים תקפו בכוח הרב ביותר. במהלך מבצע אבירי לב, חצתה האוגדה את התעלה אל הגדה המערבית, שם ניהלה קרבות השמדה מול כוחות הנ"מ והכוחות החיצוניים של הארמייה השנייה והשלישית. יחד עם אוגדת שרון והכוח של קלמן מגן, כיתרו כוחות האוגדה את הארמייה השלישית לאחר שהמצרים הפרו את הפסקת האש של ה-22 באוקטובר. כוחות האוגדה גם ביצעו את ניסיון הכיבוש הכושל של העיר סואץ ב-24 באוקטובר.

לאחר המלחמה שכן בסיס הקבע של האוגדה בביר תמדה, עד לפינוי סיני. אז הועברה למתחם הראשוני הזמני של היאחזות נח"ל גיתית בסמוך למעלה אפרים.

מלחמת לבנון הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון הראשונה נלחמה האוגדה בגזרה המרכזית תחת פיקודו של תת-אלוף מנחם עינן,

ב-6 ביוני אחר הצהריים, נכנסה האוגדה שהייתה עד אז עתודה פיקודית, בעקבות אוגדה 36 והתקדמה דרך גשר עקייה לכיוון גשר חבוש, במהלך ה-7 ביוני התקדמה האוגדה בציר ההר, עד גשרי הבסרי. בבוקר ה-8 ביוני נתקלו כוחות חטיבה 500 בכוח סורי קטן מחטיבה 85 באזור גשר הבסרי, וחיסלו אותו בקרב קצר, באותו יום הוטל על גדוד מחטיבה 500 לכבוש את ג'זין, אך הגדוד נסוג עקב מטח טילי סאגר, והמשימה הוטלה על כוח דני ורדי, בשלב זה הוטל על האוגדה להגיע לכביש ביירות דמשק, אך האוגדה נבלמה בקרב עין זחלתא.

בהמשך ב-21 ביוני התקדמה האוגדה לעבר בחמדון ועאליי. האוגדה צלחה את נהר הדאמור והחלה לטפס על השלוחה הצפונית המוליכה לבחמדון.

בשל העדר אישור מהדרג המדיני למתקפה, האוגדה התנהלה בזחילות תוך קרבות קשים מול אויב נחוש ובשטח טופוגרפי נחות. בנוסף עקב העדר אישור לפתח מאמצים מקבילים, התרכזה כל הארטילריה הסורית כנגד כוחות האוגדה. הלחימה התנהלה בחלקה הראשון כנגד מארבי נ"ט וטנקים סוריים מרחוק, לאחר מכן משעלתה האוגדה על הרכס, מרואייסאת נעמן ועד כביש ביירות דמשק התנהלו קרבות קשים, בעיקר במסולעת מעל מנצוריה ובשקיף מטלון.

ב-25 ביוני, עקב התקדמות אוגדה 96 מביירות לכיוון מזרח, והתקדמות האוגדה שתוגברה בחטיבת גולני לכביש ביירות דמשק מדרום, החלו הסורים להימלט מזרחה, במטרה להימלט מכיתור על ידי כוחות צה"ל. כביש ביירות דמשק מביירות ועד רואייסאת צופר, היה בשליטת כוחות צה"ל.

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת לבנון השנייה נלחמה האוגדה שהועברה לפיקוד צפון, בגזרה המזרחית בפיקודו של תת-אלוף גיא צור‏‏‏[1], האוגדה לחמה בקרב על הסלוקי.

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע צוק איתן לחמה האוגדה, בפיקוד נדב פדן[2], בצפון רצועת עזה בעיירות בית חאנון, ג'באליה ובשכונת אל-עטטרה. האוגדה, אשר כללה את חטיבת הנח"ל, חטיבה 401 ובה"ד 1, פגעה במחבלים רבים, השמידה מנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון החמאס. שבעה מלוחמי האוגדה נהרגו בקרבות‏[3].

הרכב האוגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוגדה מורכבת כיום משילוב של כוחות סדירים וכוחות מילואים, ובהם:

מפקדי האוגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אברהם אדן 1971 - 1973 מפקדה בתקופת מלחמת יום הכיפורים. לימים אלוף פיקוד הדרום
דב תמרי 1973 - 1974
אמנון רשף 1974 - 1976
דן שומרון 1976 - 1978 לימים הרמטכ"ל ה-13
חיים ארז 1978 - 1979 לימים ראש אג"א
דן ורדי 1979 - 1981  
מנחם עינן 1981 - 1982 מפקד האוגדה בזמן מלחמת לבנון. לימים ראש אג"א
אמנון ליפקין-שחק 1982 - 1983 לימים הרמטכ"ל ה-15
דורון רובין 1983 - 1985  
דני יתום 1985 - 1986 לימים ראש המוסד
זאב ליבנה 1986 - 1987 לימים נספח צה"ל בארצות הברית
יצחקי חן
עוזי דיין לימים סגן הרמטכ"ל
שלמה ינאי 1992 - 1993 לימים ראש אגף התכנון
עמוס מלכא 1993 - 1995 לימים ראש אמ"ן
איל בן ראובן 1995 - 1997 לימים מפקד המכללות
יצחק הראל 1998 - 1999 לימים ראש אגף התכנון
אודי אדם 1999 - 2001 לימים אלוף פיקוד הצפון
אודי שני 2001 - 2003 לימים מנכ"ל משרד הביטחון
טל רוסו 2003 - 2005 לימים אלוף פיקוד הדרום
גיא צור 2005 - 2007 בתקופת מלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד זרוע היבשה
עוזי מוסקוביץ' 2007 - 2010 לימים ראש אגף התקשוב
אגאי יחזקאל 2010 - 2012
מוטי ברוך[4] 2012 - 2014
נדב פדן[5] 2014 - מפקדה הנוכחי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Merkava3dKasag001.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.