אילנה רובינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילנה רובינא
Ilana Rovina (1963).jpg
לידה 10 בפברואר 1934
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוקטובר 2020 (בגיל 86)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אלמה קוגן (מימין) עם אילנה רובינא (משמאל) בחנות משכית בתל אביב, 1963

אילנה רובינא (10 בפברואר 193418 באוקטובר 2020) הייתה זמרת, שחקנית ודוגמנית ישראלית, שהייתה פעילה בעיקר בשנות ה-60 ושנות ה-70 של המאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנה רובינא הייתה בתם של שחקנית התיאטרון חנה רובינא והמשורר אלכסנדר פן. אביה לא גר עם אמה לאחר לידתה ואמה התקשתה בטיפול בה. שמה ניתן לה מפני שנולדה[1] בסמוך לט"ו בשבט (מועד). בילדותה התגוררה רובינא כמה שנים אצל משפחה אומנת בירושלים וכ"ילדת חוץ" בקיבוץ גבע. בשירותה הצבאי שירתה כקצינה וכרל"שית אלוף[2].

רובינא שהתה כשלוש שנים במילאנו שבאיטליה, שם, על פי עצת אמה, למדה שירה קלאסית[3], ובשנתה השלישית התפרנסה מדוגמנות[4].

ב-30 בספטמבר 1956 נישאה במילאנו לביל סטוארט[5]. לאחר גירושיה ממנו חזרה לישראל המשיכה לעסוק בדוגמנות, והחלה להופיע במועדון התיאטרון. באותה עת יצא לאור להיטה הראשון, "שיר הדרך" ואחריו, "שיר הפילפל" ו"איריסים". היא הצטרפה לתוכניתה הרביעית של להקת "בצל ירוק" ושרה עם שמעון ישראלי את הביצוע המקורי ל"כשאנחנו נצא ביחד" ("השמלה הסגולה"). היא נישאה לאורי זוהר, במאי התוכנית, אך הם נפרדו כעבור שנתיים[6]. טרם פרידתם הספיקו להקליט מספר שירים ביחד. בין היתר, הפזמון "החופש בבית הבראה", שהוקלט לתוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת"[7]. בעקבות הצלחתו של השיר הוא צולם לקליפ שבו מופיע בין היתר שמואל רודנסקי שנזכר בפזמון כבדרן שהופיע באותו בית הבראה. באותה תקופה הפכה אילנה רובינא לזמרת פופולרית. בין השירים שהקליטה אז היה להיט נוסף, "ביקשתי אש".

מנישואיה השלישיים לגוריון וייסמן, בנו של יעקב ויסמן, נולדה לה בת, מאיה. באותה תקופה היא שהתה ארבע שנים בצרפת.

בשנת 1960 שיחקה רובינא בסרט "איי לייק מייק" המבוסס על המחזה, לצידם של גאולה נוני, חיים טופול ועוד[8].

בשנת 1963 הגיעה רובינא למקום השני בפסטיבל הזמר הבינלאומי (Konkurs Sopot Festival 1963) שנערך בגדנסק שבפולין, בפסטיבל השתתפו 39 זמרים מ-24 מדינות, ורובינא שרה את השיר "לילה ועשן"[9].

בשנת 1970 שבה רובינא לישראל והגיעה למקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי השני עם השיר "יברכך" שאת לחנו כתב דוד וינקרנץ. באותה שנה הופיעה גם בפסטיבל שירי הילדים הראשון, עם השיר "לילך רוצה לקטוף את הירח" למילותיו של יוסי גמזו . ב-1971 יצא בחברת "פונדור" אלבומה הראשון "שני הצדדים" שכלל את הלהיט "לך איתה". שירי האלבום, שעובדו על ידי דוד קריבושי, אלכס וייס ואלברט פיאמנטה, כללו גם שלושה לחנים של צביקה פיק לשירים: "אהבה של אבא ואמא" "רק אל לך תלך מהר" והדואט "שבועה" שבוצע עימו. עוד בשנת 1971 הנחתה בקול ישראל ברשת ב' תוכנית בשם "שירי ואני"[10].

בפסטיבל הזמר באפריל 1972 ביצעה את שירה של תרצה אתר ללחן של סשה ארגוב, "בלדה על נערי שגדל" (באותו יום נפטר אביה, אלכסנדר פן, אולם הדבר נודע לה רק למחרת)[11]. עוד באותה שנה הוזמנה להקליט שיר חדש ל"תקליט הזהב 72' של להיטון" ובו שרה את "ספני שלמה המלך" למילותיו של נתן אלתרמן וללחן של נעמי שמר. כמו כן שרה בדואט עם יוסי בנאי גרסה עברית של "הגבירה בחום" - שירו של ז'ורז' מוסטקי.

רובינא הופיעה בפני לוחמים במלחמת יום הכיפורים, במסגרת צוות הווי יחד עם מתי כספי, אושיק לוי, פופיק ארנון ואף לאונרד כהן. לאחר המלחמה מיעטה להשתתף במופעים והקלטות, עד שפרשה לחלוטין מעולם הבידור. מאז אמצע שנות השבעים התגוררה בלונדון.

ביולי 2006, לאחר שעברה סדרת משברים, ובהם התאבדותו של בעלה הרביעי, רפי וייזר, והתמודדות עם חובות כספיים גדולים, חזרה רובינא לישראל[2]. זמן קצר אחר כך הקליטה את השיר "ציור ירושלמי" שכתבו חיים קינן ומשה וילנסקי. השיר, שמעולם לא הוקלט לפני כן, נכלל באלבום אוסף משולש משירי וילנסקי, "כלניות וזמר", שיצא בינואר 2007. בדצמבר 2006 יצאה אילנה רובינא במופע משותף עם שחקן התיאטרון שלמה בר-שביט.

ב-1993 התפרסם הרומן "נשף חברים" מאת הסופר והאמן עמוס אריכא, המתבסס על פרשת האהבים של חנה רובינא ואלכסנדר פן. דמות הבת ברומן, אלכסנדרה, עוצבה בדמותה של אילנה רובינא.

ב-18 באוקטובר 2020 נפטרה רובינא ממחלת הקורונה[12], לאחר התמודדות ממושכת עם מחלת הסרטן.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילנה רובינא שרה שירי אהבה - ישראפון 1960
  • שני הצדדים - 1971
  • שרה שירי אהבה - הליקון 2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילנה רובינא, נוסטלגיה אונליין
  2. ^ 1 2 אביבה לוריאוי אילנה, באתר הארץ, 25 בינואר 2007
  3. ^ על פי ריאיון עם רובינא בתוכנית הרדיו "כל ההתחלות", מראיין אלי לפיד, שודר ברשת ג', 21 במאי 2010
  4. ^ יוסף לפיד, אילנה - בצילו של אילן, מעריב, 14 באוקטובר 1959
  5. ^ כוס לנישואי אילנה רובינא, מעריב, 13 בנובמבר 1956
  6. ^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות"
  7. ^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות", לדברי רובינא, השיר הוקלט לפני נישואיהם
  8. ^ דוד גרינברג, סרטי השבוע, על המשמר, 20 בדצמבר 1960
  9. ^ אילנה רובינא זכתה במקום שני בפסטיבל זמר בפולין, דבר, 26 באוגוסט 1963
  10. ^ תוכניות הרדיו, מעריב, 8 בינואר 1971
  11. ^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות", לדברי רובינא, הטענה כי נודע לה על מות אביה בזמן ההופעה איננה נכונה
  12. ^ ניצן פינקו, הזמרת אילנה רובינא מתה מקורונה בגיל 86, באתר הארץ