אילנה רובינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילנה רובינא
Ilana Rovina (1963).jpg
לידה 10 בפברואר 1934 (בת 84)
עיסוק זמרת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אלמה קוגן (מימין) עם אילנה רובינא (משמאל) בחנות משכית בתל אביב, 1963

אילנה רובינא (נולדה ב-10 בפברואר 1934) היא זמרת, שחקנית ודוגמנית ישראלית, שהייתה פעילה בעיקר בשנות השישים והשבעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנה רובינא היא בתם של שחקנית התיאטרון חנה רובינא והמשורר אלכסנדר פן. אביה לא גר עם אמה לאחר לידתה ואמה התקשתה בטיפול בה. בילדותה התגוררה רובינא כמה שנים אצל משפחה אומנת בירושלים וכ"ילדת חוץ" בקיבוץ גבע. בשירותה הצבאי שירתה כקצינה שניהלה לשכת אלוף[1].

רובינא שהתה כשלוש שנים במילאנו שבאיטליה, שם, על פי עצת אמה, למדה שירה קלאסית[2], ובשנתה השלישית התפרנסה מדוגמנות[3].

ב-30 בספטמבר 1956 נישאה במילאנו לביל סטוארט[4], והתגרשה. לאחר גירושיה, חזרה לישראל המשיכה לעסוק בדוגמנות, ואף החלה להופיע במועדון התיאטרון. באותה עת יצא לאור להיטה הראשון, "שיר הדרך" ואחריו, "שיר הפילפל" ו"איריסים". היא הצטרפה לתוכניתה הרביעית של להקת "בצל ירוק", "ו...". בתוכנית היא שרה יחד עם שמעון ישראלי את הביצוע המקורי ל"כשאנחנו נצא ביחד" ("השמלה הסגולה"). היא נישאה לאורי זוהר, במאי התוכנית, אולם הם נפרדו לאחר שנתיים[5]. הם אף הקליטו מספר שירים ביחד. בין היתר, הפזמון "החופש בבית הבראה", שהוקלט לתוכנית הרדיו שלושה בסירה אחת[6]. בעקבות הצלחתו של השיר הוא צולם לקליפ שבו מופיע בין היתר שמואל רודנסקי שנזכר בפזמון כבדרן שהופיע באותו בית הבראה ("רודנסקי הציג כאן, לא רע..."). באותה תקופה הפכה אילנה רובינא לזמרת פופולרית. בין השירים שהקליטה אז היה להיט נוסף, "ביקשתי אש".

מנישואיה השלישיים לגוריון וייסמן, בנו של יעקב ויסמן, נולדה לה בת, מאיה. באותה תקופה היא שהתה ארבע שנים בצרפת.

בשנת 1960 שיחקה רובינא בסרט "איי לייק מייק" המבוסס על המחזה, לצידם של גאולה נוני, חיים טופול ועוד[7].

בשנת 1963 זכתה רובינא במקום השני בפסטיבל הזמר הבינלאומי (Konkurs Sopot Festival 1963) שנערך בגדנסק שבפולין, בפסטיבל השתתפו 39 זמרים מ-24 מדינות, ורובינא שרה את השיר "לילה ועשן"[8].

בשנת 1970 שבה רובינא לישראל וזכתה במקום הראשון בפסטיבל הזמר החסידי השני עם השיר "יברכך" שאת לחנו כתב דוד וינקרנץ. באותה שנה הופיעה גם בפסטיבל שירי הילדים הראשון, עם השיר "לילך רוצה לקטוף את הירח" למילותיו של יוסי גמזו שזכה במקום הלפני אחרון. בשנת 1971 הנחתה בקול ישראל ברשת ב' תוכנית בשם "שירי ואני"[9].

בפסטיבל הזמר ב-1972 היא ביצעה את שירה של תרצה אתר ללחן של סשה ארגוב, "בלדה על נערי שגדל" שהגיע למקום האחרון (באותו יום נפטר אביה, אלכסנדר פן, אולם הדבר נודע לה רק למחרת)[10]. באותה שנה יצא אלבומה הראשון "שני הצדדים" שכלל את הלהיט "לך איתה". בעקבות הצלחת האלבום היא הוזמנה להקליט שיר חדש ל"תקליט הזהב 72' של להיטון" ובו שרה את "ספני שלמה המלך" למילותיו של נתן אלתרמן וללחן של נעמי שמר. כמו כן שרה בדואט עם יוסי בנאי גרסה עברית של "הגבירה בחום" - שירו של ז'ורז' מוסטקי.

רובינא הופיעה בפני לוחמים במלחמת יום הכיפורים, במסגרת צוות הווי יחד עם מתי כספי, אושיק לוי, פופיק ארנון ואף לאונרד כהן. לאחר המלחמה מיעטה להשתתף במופעים והקלטות, עד שפרשה לחלוטין מעולם הבידור. מאז אמצע שנות השבעים התגוררה בלונדון.

ביולי 2006, לאחר שעברה סדרת משברים, ובהם התאבדותו של בעלה הרביעי, רפי וייזר, והתמודדות עם חובות כספיים גדולים, חזרה רובינא לישראל[11]. זמן קצר אחר כך הקליטה את השיר "ציור ירושלמי" שכתבו חיים קינן ומשה וילנסקי. השיר, שמעולם לא הוקלט לפני כן, נכלל באלבום אוסף משולש משירי וילנסקי, "כלניות וזמר", שיצא בינואר 2007. בדצמבר 2006 יצאה אילנה רובינא במופע משותף עם שחקן התיאטרון שלמה בר-שביט.

ב-1993 התפרסם הרומן "נשף חברים" מאת הסופר והאמן עמוס אריכא, המתבסס על פרשת האהבים של חנה רובינא ואלכסנדר פן. דמות הבת ברומן, אלכסנדרה, עוצבה בדמותה של אילנה רובינא.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילנה רובינא שרה שירי אהבה - ישראפון 1960
  • שני הצדדים - 1972
  • שרה שירי אהבה - הליקון 2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביבה לוריאוי אילנה, באתר הארץ, 25.1.2007
  2. ^ על פי ראיון עם רובינא בתוכנית הרדיו "כל ההתחלות", מראיין אלי לפיד, שודר ברשת ג', 21 במאי 2010
  3. ^ יוסף לפידאילנה - בצילו של אילן, מעריב, 14 באוקטובר 1959
  4. ^ כוס לנישואי אילנה רובינא, מעריב, 13 בנובמבר 1956
  5. ^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות"
  6. ^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות", לדברי רובינא, השיר הוקלט לפני נישואיהם
  7. ^ דוד גרינברגסרטי השבוע, על המשמר, 20 בדצמבר 1960
  8. ^ אילנה רובינא זכתה במקום שני בפסטיבל זמר בפולין, דבר, 26 באוגוסט 1963
  9. ^ תוכניות הרדיו, מעריב, 8 בינואר 1971
  10. ^ על פי ראיון ב"כל ההתחלות", לדברי רובינא, הטענה כי נודע לה על מות אביה בזמן ההופעה איננה נכונה
  11. ^ אביבה לוריאוי אילנה, באתר הארץ, 25.1.2007