אופיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוֹפִיר היא ארץ הנזכרת במקרא ובממצא הארכאולוגי, ממנה יובאו לארץ ישראל זהב ואוצרות טבע אחרים.

אזכורים מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר נזכרת במקרא מספר פעמים, בראשונה כאפונים ב"לוח העמים" כבנו של יקטן בן עבר: ”וְיָקְטָן יָלַד אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-שָׁלֶף וְאֶת-חֲצַרְמָוֶת וְאֶת-יָרַח. וְאֶת-הֲדוֹרָם וְאֶת-אוּזָל וְאֶת-דִּקְלָה. וְאֶת-עוֹבָל וְאֶת-אֲבִימָאֵל וְאֶת-שְׁבָא. וְאֶת-אוֹפִר וְאֶת-חֲוִילָה וְאֶת-יוֹבָב כָּל-אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם.” (בראשית, י', כ"ול'), ובדומה לכך גם בקטע המקביל בדברי הימים: ”וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. וְאֶת עֵיבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. וְאֶת אוֹפִיר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.” (דברי הימים א', א', כ'כ"ג) בפעם השנייה והשלישית נזכרת בספר מלכים כמקור ליבוא זהב בימי שלמה המלך, על ידי עבדי שלמה ועבדי חירם מלך צור: ”וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.” (מלכים א', ט', כ"ח), ”וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר-נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹופִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה.” (מלכים א', י', י"א). גרסה דומה מובאת בספרי דברי הימים:”שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים” (דברי הימים א', כ"ט, ד'), ”וַיִּשְׁלַח-לוֹ חוּרָם בְּיַד-עֲבָדָיו אוניות (אֳנִיּוֹת) וַעֲבָדִים יוֹדְעֵי יָם וַיָּבֹאוּ עִם-עַבְדֵי שְׁלֹמֹה אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים כִּכַּר זָהָב וַיָּבִיאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.” (דברי הימים ב', ח', י"ח), ”וְגַם עַבְדֵי חירם [חוּרָם] וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים וְאֶבֶן יְקָרָה.” (דברי הימים ב', ט', י'). בנוסף, מוזכר ניסיון כושל של יהושפט מלך יהודה לקיים מסע ימי לארץ זו: ”יְהוֹשָׁפָט עשר (עָשָׂה) אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי-נשברה (נִשְׁבְּרוּ) אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.” (מלכים א', כ"ב, מ"ט)

בספר ישעיהו, ספר תהילים וספר איוב מוזכר ”כתם אופיר” (כלומר זהב אופיר) כסמל ליוקרה: ”אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר.” (ישעיהו, י"ג, י"ב), ”בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר.” (תהילים, מ"ה, י'), ”לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.” (איוב, כ"ח, ט"ז). יש המפרשים גם את המילה אופיר ב”וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר (איוב, כ"ב, כ"ד) כמילה לזהב.[1]

אזכורים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר נזכרת גם באוסטרקון שנחשף בתל קסילה:[2]

זהב . אפר . לבית . חרן . [...]
ש Ξ

בשורה השנייה, ה"ש"מסמלת קיצור של "שקל", ובכתובת המקורית יש שלושה קווים אופקיים במקום בו הועתקה קסי (Ξ), המסמלים את הספרה 3 בשיטת המספרים הפיניקית. פירוש הכתובת הוא "זהב הבא מאופיר, לבית חורון", כאשר בית חורון יכול להיות שם יישוב או כינוי למקדש חורון, שייתכן שהיה בתל קסילה עצמו.[2]

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהויה של ארץ אופיר אינו וודאי, והועלו כמה הצעות למיקומה.

בספר היובלים, בפרשה על גבולות ארצות שם בן נח, נכתב שארץ זו היא ארץ ערב כלומר ממוקמת בחצי האי ערב:

וירד משם נגבה מול אשדות הים הגדול, ומחה על כתף המים, ועבר מול ארץ ערב אופירה.

ההיסטוריון והבלשן עדיה חורון זיהה את אופר עם ארץ בני ה-Ifren (אנ') האמזיע'ים שחיו באזור פרובינקיה אפריקה הרומית, ונתנו לה את שמה. הוא סבר שבתיווך אותו שבט אמזיע'י הגיע הזהב הטוב מארץ החוילה,[3] אותה זיהה יוסף בן מתתיהו עם גאיטוליה (אנ'),[4] לסוחרים פיניקים, ועל כן גם הסמיכות בין אופיר לחוילה בלוח העמים. ההפלגה לאופיר דרך הים האדום הייתה ניסיון לעקוף מדרום את המתווכים בני האִפרן ולהגיע ישירות לארצות הזהב, בדומה לסוחרים הפיניקים שעקפו במאה ה-7 לפנה"ס את אפריקה בהמרצת פרעה נכו.[5] אמנם סוחרי חירם ושלמה לא הגיעו למקורות הזהב של בני האִפרן, אך הם גילו "אופיר חדשה" העשירה גם היא בזהב, כנראה בקרן אפריקה או בדרום ערב.[6]

עזריה מן האדומים זיהה את אופיר עם פרו, ומסביר שספינות שלמה סבבו את העולם כשם שעשה פרדיננד מגלן. הוא מוכיח זאת מכך שלספינות שלמה לקח המסע שלוש שנים ”כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא” (מלכים א', י', כ"ב) אותו מספר שנים שלקח לספינתו של מגלן.[7]

על פי קהילת בני ישראל ההודית אופיר נמצאת בתת-היבשת ההודית[8] באזורי החוף של הודו ופקיסטן, מזוהה עם פאור או לחלופין עם אוירס.

אחרים מזהים את אופיר בחצי האי ערב או בקרן אפריקה.[דרוש מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. ש. הרטום, משלי, בתוך: "תורה נביאים כתובים: מפורשים פרוש חדש בצירוף מובאות בעריכת מ. ד. קאסוטו", הוצאת יבנה, 1989, עמ' 80-81.
  2. ^ 1 2 שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 156-157
  3. ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוקים י"אי"ב
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 134
  5. ^ הרודוטוס, היסטוריות, ספר 4 פסקה 42 (4.42)
  6. ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 232, 325-326
  7. ^ עזריה מן האדומים, מאור עינים פרק י"א, 146-147, באתר HebrewBooks
  8. ^ נורית גוברין / נוסעת אלמונית – שלומית פלאום: חיים ויצירה