קלוגה (מחוז)
| |||
| קולאז' מחוז קלוגה: בכיוון מחוגי השעון:יצירת האמנות "בובור" (Beaubourg) מאת ניקולאי פוליסקי בפארק האמנות אורגה על יד הכפר ניקולה לניווץ; האנדרטה למרינה צבטייבה בטארוסה; ביזונים אירופים;המוזיאון הממלכתי לתולדות החלל על שם ציולקובסקי בקלוגה; מוזיאון התנור הרוסי בפארק "אתנומיר" בפטרובו; המנזר האורתודוקסי אופטינה פוסטין על יד קוזלסק; ה"מגדלור" מאת ניקולאי פוליסקי בפארק האמנות אורגה. | |||
| מדינה |
| ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי מרכזי | ||
| מושל | ולדיסלב שפשה | ||
| רשות מחוקקת |
האספה המחוקקת של מחוז קלוגה | ||
| בירת האובלסט | קלוגה | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 1944 | ||
| שטח | 29,777 קמ"ר (דירוג: 65) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 1,000,980 (דירוג: 51, 1 בינואר 2021) | ||
| ‑ צפיפות | 35.9 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 54°26′00″N 35°26′00″E / 54.433333333333°N 35.433333333333°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| https://admoblkaluga.ru/main/ | |||

מחוז קלוגה (ברוסית: Калужская область; בתעתיק: קלוז'סקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי, כ-150–200 ק"מ מדרום-מערב למוסקבה.
רוב שטח המחוז מכוסה ביערות.
נכון לינואר 2024 במחוז התגוררו 1,058,410 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המאה ה-5 באזור התחילה התיישבות של עמים סלאבים. בסוף המאה ה-10 תושבי האזור היו תלויים בממלכת הכוזרים ושילמו לממלכה מיסים. לפי מסמכים של המאה ה-12 השטח היה נכלל בנסיכות צ'רניגוב ומספר נסיכים לחמו על השליטה באזור.
בתחילת הכיבוש המונגולי נסיכות צ'רניגוב הוחרבה. העיירה קוזלסק עמדה במצור של כחודשיים ובסוף נהרסה עד היסוד. שטחי הנסיכות חולקו בין הנסיכויות השונות.
במהלך המאה ה-13 האוזר היה במחרכז מחלוקת בין נסיכות מוסקבה לבין הדוכסות הגדולה של ליטא ועבר מצד לצד. בשנת 1408 וסילי הראשון, נסיך מוסקבה הכיר בשליטה של הליטאים באזור. בשנת 1445 ניצחו הליטאים את החיל של נסיכות מוסקבה במלחמה על השליטה באזור. בשטח המחוז הנוכחי בשנת 1480 התרחשה ההתקוממות הגדולה על נהר האוגרה שלמעשה ציינה את סוף של הכיבוש המונגולי. בהדרגה שטחי המחוז הועברו לשליטה של נסיכות מוסקבה.
לאחר איחוד של רוסיה הצארית עם אוקראינה הפסיק האזור להיות אזור ספר והפך לנקודת מסחר חשובה.
בשנת 1719 הוקמה היחידה המנהלית קלוגה כחלק של פלך מוסקבה. בשנת 1796 הוקם פלך קלוגה.
בשנת 1929 הפלך קלוגה בוטל והאזור נכלל בשטחי "חבל המערב" עם מרכזו בסמולנסק ובהמשך ביחידות מנהליות שונות. בשנת 1944 הוקם מחוז קלוגה על ידי איחוד שטחים ממחוז סמולנסק, מחוז טולה ומחוז אוריול.
בשנת 1986 האזור סבל מזיהום כתוצאה מאסון צ'רנוביל. בשנת 2015 מספר היישובים שסבלו מזיהום גרעיני ירד מ-353 ל-300.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות המחוקקת היא "האספה המחוקקת של מחוז קלוגה" שכוללת 40 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. בספטמבר 2020 לתפקיד נבחר ולדיסלב שפשה.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-24 ראיונים ו-2 ערים בעלי חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 1944 במחוז התגוררו 1,058,410 תושבים. כ-75.3% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. העיר הגדולה – קלוגה ובה מתגוררים כ-330 אלף תושבים. בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-84.7% מאוכלוסיית המחוז. טג'יקים שרובם הגיעו לאזור בשנים האחרונות מהווים כ-1.75% (18 אלף), הארמנים 12.5 אלף (1.2%) והאוזבקים 12 אלף (1.2%).האוקראינים שבעבר היוו כ-2% מאוכלוסיית המחוז מהווים כיום פחות מאחוז (8.8 אלף).
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח המחוז ממקומות מפעלי תעשייה מענפים שונים. בין המפעלים הגדולים ניתן לציין מפעל של פולקסווגן ומפעל לבניית טורבינות גז.
עיר אובנינסק מהווה מרכז מחקר כלל-ארצי של טכנולוגיות גרעיניות. בשטחו בשנת 1954 לראשונה הופעלה תחנת כוח גרעינית.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרך המחוז עובר קו מסילת ברזל מוסקבה-קייב. בנוסף לכך מופעלת רשת מסילות ברזל מפותחת.
בין הכבישים בעלי חשיבות ארצית ניתן לציין את M3 מוסקבה-אוקראינה, ו-A130 מוסקבה-בלארוס.
ליד העיר קלוגה פועל נמל תעופה בין-לאומי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קלוגה- קלוגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)




