פורטל:רכבת ישראל/תחנות הרכבת
תחנת נוסעים היא סוג של תחנת רכבת שבו עוצרות רכבות נוסעים ומתאפשרת עלייה של נוסעים לרכבת וירידה ממנה. התחנות ממוקמות לצד מסילת רכבת (תחנות הממוקמות בקצה המסילה נקראות "תחנת קצה"). מיקום טוב של תחנת רכבת ותדירות גבוהה של רכבות העוצרות בתחנה הופכות את סביבת התחנה לנגישה יותר ומאיצות את הפעילות הכלכלית שבה. לרוב, תחנות רכבת מהוות חלק ממכלול תחבורה ציבורית הכולל גם תחנת מוניות ותחנת אוטובוס ולעיתים אפילו נמל תעופה או נמל ים.
בתחנה נמצאים מתקנים שונים לנוחיות הנוסעים ברכבת (קופות כרטיסים, כרטיסומטים, מודיעין, סככות המתנה, ספסלי ישיבה) המרוכזים באולם נוסעים או מפוזרים ברחבי התחנה. תחנת נוסעים כוללת רציפים (שגובהם כגובה מפתן דלתות הרכבת) המקלים על הכניסה לרכבת והיציאה ממנה. בין הרציפים מחבר מעבר עילי (גשר) או מעבר תחתי (מנהרה) המאפשרים מעבר בטיחותי בין הרציפים (הולכי הרגל לא נאלצים לחצות את מפלס מסילת הרכבת). לרוב, ברציפים שונים עוצרות רכבות ליעדים שונים, ולכן הם מובחנים ביניהם באמצעות מִספור. הרציפים מחולקים לסוגים שונים לפי תצורתם:
- רציף אי (אי רציפים) – רציף שמשני צדדיו יש מסילות ברזל. נקרא "אי" משום שמיקומו בין המסילות מזכיר אי בלב ים.
- רציף צד – רציף שמצידו האחד מסילת רכבת ומצידו השני אין מסילת רכבת.
- רציף מפרץ – רציף שבו נכנסת מסילת הרכבת למבוי סתום (הרכבת תוכל לצאת מהרציף רק בהילוך אחורי). נקרא "מפרץ" משום שהמסילה המסתיימת ברציף מזכירה לשון ים.
השמות הניתנים לתחנות רכבת נשקלים היטב. שם מבלבל עשוי להטעות את ציבור הנוסעים ולהקשות על הגעתם למחוז חפצם. לרוב נשקל גם נושא התעתיק לשפות אחרות. שם התחנה נקבע בעיקר לפי הנסיבות הגאוגרפיות שבהן ממוקמת התחנה – כאשר כמה תחנות נמצאות באותה עיר או באותו אזור, ההבחנה ביניהן תיעשה באמצעות תיאורי מקום (כגון "מרכז", "פאתי" או "חוצות"), באמצעות כיווני רוחות השמים (כגון "מערב" או "צפון") או באמצעות שמות ספציפיים (כגון שם השכונה או הרחוב שבהם נמצאת התחנה).
בישראל קיימות עשרות תחנות רכבת. ניתן לסווג אותן לתחנות היסטוריות (תחנות שפעלו בעבר ואינן פועלות עוד כתחנות רכבת), תחנות פעילות ותחנות המתוכננות לקום בעתיד. בישראל פועלות 68 תחנות נוסעים.
|
תחנות רכבת היסטוריות בישראל
   |
תחנות רכבת פעילות בישראל
   |
תחנות רכבת עתידיות
יהל |
תצוגה מקדימה של מראה הדף בפורטל-עם התבנית (תקול)[עריכת קוד מקור]
תחנת נוסעים היא סוג של תחנת רכבת שבו עוצרות רכבות נוסעים ומתאפשרת עלייה של נוסעים לרכבת וירידה ממנה. התחנות ממוקמות לצד מסילת רכבת (תחנות הממוקמות בקצה המסילה נקראות "תחנת קצה"). מיקום טוב של תחנת רכבת ותדירות גבוהה של רכבות העוצרות בתחנה הופכות את סביבת התחנה לנגישה יותר ומאיצות את הפעילות הכלכלית שבה. לרוב, תחנות רכבת מהוות חלק ממכלול תחבורה ציבורית הכולל גם תחנת מוניות ותחנת אוטובוס ולעיתים אפילו נמל תעופה או נמל ים.
בתחנה נמצאים מתקנים שונים לנוחיות הנוסעים ברכבת (קופות כרטיסים, כרטיסומטים, מודיעין, סככות המתנה, ספסלי ישיבה) המרוכזים באולם נוסעים או מפוזרים ברחבי התחנה. תחנת נוסעים כוללת רציפים (שגובהם כגובה מפתן דלתות הרכבת) המקלים על הכניסה לרכבת והיציאה ממנה. בין הרציפים מחבר מעבר עילי (גשר) או מעבר תחתי (מנהרה) המאפשרים מעבר בטיחותי בין הרציפים (הולכי הרגל לא נאלצים לחצות את מפלס מסילת הרכבת). לרוב, ברציפים שונים עוצרות רכבות ליעדים שונים, ולכן הם מובחנים ביניהם באמצעות מִספור. הרציפים מחולקים לסוגים שונים לפי תצורתם:
- רציף אי (אי רציפים) – רציף שמשני צדדיו יש מסילות ברזל. נקרא "אי" משום שמיקומו בין המסילות מזכיר אי בלב ים.
- רציף צד – רציף שמצידו האחד מסילת רכבת ומצידו השני אין מסילת רכבת.
- רציף מפרץ – רציף שבו נכנסת מסילת הרכבת למבוי סתום (הרכבת תוכל לצאת מהרציף רק בהילוך אחורי). נקרא "מפרץ" משום שהמסילה המסתיימת ברציף מזכירה לשון ים.
השמות הניתנים לתחנות רכבת נשקלים היטב. שם מבלבל עשוי להטעות את ציבור הנוסעים ולהקשות על הגעתם למחוז חפצם. לרוב נשקל גם נושא התעתיק לשפות אחרות. שם התחנה נקבע בעיקר לפי הנסיבות הגאוגרפיות שבהן ממוקמת התחנה – כאשר כמה תחנות נמצאות באותה עיר או באותו אזור, ההבחנה ביניהן תיעשה באמצעות תיאורי מקום (כגון "מרכז", "פאתי" או "חוצות"), באמצעות כיווני רוחות השמים (כגון "מערב" או "צפון") או באמצעות שמות ספציפיים (כגון שם השכונה או הרחוב שבהם נמצאת התחנה).
בישראל קיימות עשרות תחנות רכבת. ניתן לסווג אותן לתחנות היסטוריות (תחנות שפעלו בעבר ואינן פועלות עוד כתחנות רכבת), תחנות פעילות ותחנות המתוכננות לקום בעתיד. בישראל פועלות 68 תחנות נוסעים.
|
תחנות רכבת היסטוריות בישראל
|
תחנות רכבת פעילות בישראל
|
תחנות רכבת עתידיות
יהל |