פורטל:רכבת ישראל

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

עריכהפורטל רכבת ישראל

רכבת ישראל היא אמצעי התחבורה המסילתי של ישראל, עליו מופקדת חברה ממשלתית בעלת השם "רכבת ישראל".
בין תחומי פעילותה של חברת רכבת ישראל:

• שינוע נוסעים ומטען ברכבות
• הפעלתן של תחנות נוסעים ושל תחנות לטעינת משא
• תכנון וביצוע תוכניות פיתוח של תשתיות הרכבת
• הספקת מידע למשרדי הממשלה ולציבור הרחב על מערכת הרכבות בישראל

הפורטל עוסק גם בשורשי רכבת ישראל – ההיסטוריה של הרכבת בארץ ישראל לפני קום המדינה, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עד החלטת המוסדות הלאומיים באפריל 1948 על הקמת חברת רכבת ישראל.

לערך המלא – רכבת ישראל

עריכההידעת?

תחנת הרכבת בית שמש בשנות האלפיים

תחנת הרכבת בית שמש החליפה שמות כמה וכמה פעמים לאורך השנים. היא נחנכה תחת השם "דיר אבאן", כשם הכפר הערבי הגדול שהיה מדרום-מזרח לתחנה. בתקופת המנדט הבריטי הוחלף השם באנגלית ל"Artuf" כשם הכפר הערבי הסמוך ערטוף, והשם בעברית שונה ל"הַר טוּב" כשמה של המושבה היהודית הסמוכה הר-טוב. לאחר ייסודה של העיר בית שמש שוב הוחלף שם התחנה – לשמה הנוכחי. גם המבנים בתחנה השתנּו כמה וכמה פעמים, אך המיקום נותר כשהיה, על מסילת הרכבת יפו–ירושלים.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהתמונה נבחרת

רכבת נוסעים במסילת החוף, 1988

רכבת נוסעים באזור נתניה – מסילת החוף הייתה עדיין מסילה בודדת (שנת 1988)

לגלריית התמונות

עריכהערך נבחר

בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען

רכבת העמק • אסון רבדים • קו הרכבת המהיר לירושלים • תחנת הרכבת בנימינה • מוזיאון רכבת ישראל • משוא"ה • מסילת הרכבת לירושלים • אסון הבונים • תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע • רכבת פרברים • תחנת הרכבת נהריה • סימנור • תחנת הרכבת יפו • מנחם סבידור • יצחק הראל • הרכבת המנדטורית • ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת • גשר הרכבת מעל עמק איילון • מנהרת הרכבת בראש הנקרה •

אנדרטת ייסוד רכבת העמק בתחנת הרכבת חיפה מזרח רכבת העמק הוא השם הנפוץ של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לצמח ומשם לדמשק, בירת סוריה. השם "רכבת העמק" מעולם לא ניתן למסילה באופן רשמי אך היה בשימוש נרחב ביישוב היהודי בארץ ישראל שהתפרס בנקודות התיישבות רבות בעמק יזרעאל. תהליך בנייתה של המסילה, אשר הייתה אחת ממסילות הברזל הראשונות בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו, ארך כארבעים שנים. לערך המלא | לגלריית הערכים

עריכהתחנות הרכבת

תחנת נוסעים היא סוג של תחנת רכבת שבו עוצרות רכבות נוסעים ומתאפשרת עלייה של נוסעים לרכבת וירידה ממנה. התחנות ממוקמות לצד מסילת רכבת (תחנות הממוקמות בקצה המסילה נקראות "תחנת קצה"). מיקום טוב של תחנת רכבת ותדירות גבוהה של רכבות העוצרות בתחנה הופכות את סביבת התחנה לנגישה יותר ומאיצות את הפעילות הכלכלית שבה. לרוב, תחנות רכבת מהוות חלק ממכלול תחבורה ציבורית הכולל גם תחנת מוניות ותחנת אוטובוס ולעיתים אפילו נמל תעופה או נמל ים.

בתחנה נמצאים מתקנים שונים לנוחיות הנוסעים ברכבת (קופות כרטיסים, כרטיסומטים, מודיעין, סככות המתנה, ספסלי ישיבה) המרוכזים באולם נוסעים או מפוזרים ברחבי התחנה. תחנת נוסעים כוללת רציפים (שגובהם כגובה מפתן דלתות הרכבת) המקלים על הכניסה לרכבת והיציאה ממנה. בין הרציפים מחבר מעבר עילי (גשר) או מעבר תחתי (מנהרה) המאפשרים מעבר בטיחותי בין הרציפים (הולכי הרגל לא נאלצים לחצות את מפלס מסילת הרכבת). לרוב, ברציפים שונים עוצרות רכבות ליעדים שונים, ולכן הם מובחנים ביניהם באמצעות מִספור. הרציפים מחולקים לסוגים שונים לפי תצורתם:

• רציף אי (אי רציפים) – רציף שמשני צדדיו יש מסילות ברזל. נקרא "אי" משום שמיקומו בין המסילות מזכיר אי בלב ים.
• רציף צד – רציף שמצידו האחד מסילת רכבת ומצידו השני אין מסילת רכבת.
• רציף מפרץ – רציף שבו נכנסת מסילת הרכבת למבוי סתום (הרכבת תוכל לצאת מהרציף רק בהילוך אחורי). נקרא "מפרץ" משום שהמסילה המסתיימת ברציף מזכירה לשון ים.

השמות הניתנים לתחנות רכבת נשקלים היטב. שם מבלבל עשוי להטעות את ציבור הנוסעים ולהקשות על הגעתם למחוז חפצם. לרוב נשקל גם נושא התעתיק לשפות אחרות. שם התחנה נקבע בעיקר לפי הנסיבות הגאוגרפיות שבהן ממוקמת התחנה – כאשר כמה תחנות נמצאות באותה עיר או באותו אזור, ההבחנה ביניהן תיעשה באמצעות תיאורי מקום (כגון "מרכז", "פאתי" או "חוצות"), באמצעות כיווני רוחות השמים (כגון "מערב" או "צפון") או באמצעות שמות ספציפיים (כגון שם השכונה או הרחוב שבהם נמצאת התחנה).

---

בישראל קיימות עשרות תחנות רכבת. ניתן לסווג אותן לתחנות היסטוריות (תחנות שפעלו בעבר ואינן פועלות עוד כתחנות רכבת), תחנות פעילות ותחנות המתוכננות לקום בעתיד. בישראל פועלות 66 תחנות נוסעים.

תחנות רכבת היסטוריות בישראל בר גיורא ירושלים סמח' בר גיורא חיפה מזרח כפר יהושע סמח' ירושלים רינתיה יפו סבסטיה דיר סניד פתח תקווה תחנות רכבת היסטוריות נוספות

תחנות רכבת פעילות בישראל חיפה חוף הכרמל תל אביב השלום ירושלים – יצחק נבון ירושלים – נבון תל אביב – סבידור מרכז חיפה – חוף הכרמל בנימינה לוד באר שבע – מרכז שדרות מודיעין – מרכז עכו כרמיאל תחנות רכבת פעילות נוספות

תחנות רכבת עתידיות סביוני ים טירה נבטים כסייפה אילת קריית שמונה יהל טבריה ירוחם תחנות רכבת עתידיות נוספות

עריכהקווי הרכבת

קווי רכבת הם מסלולים קבועים שבהם נעות רכבות נוסעים. הקווים מחולקים לשלושה סוגים:

• רכבת בין-עירונית – נוסעת בין מטרופולינים מרוחקים ועוצרת בדרכה בתחנות מעטות.
• רכבת פרברית – מקשרת בין ערים ויישובים לבין המטרופולינים הסמוכים אליהם.
• רכבת לילה – פעילה רק בשעות הלילה.

הנוסעים יכולים להחליף בין קווי הרכבת בתחנות מסוימות (לרוב, תחנות יותר גדולות וסואנות). תחנה המאפשרת מעבר בין קווי רכבת קרויה "תחנת קשר" (או "תחנת מעבר"). לעומת זאת, עבור רכבת מסוימת, "תחנת ביניים" היא תחנה רגילה שבה עוצרת הרכבת. לרוב, מיידעים את הנוסעים שבכדי להגיע לתחנת ביניים כלשהי יש לרדת בתחנת קשר כלשהי ולהחליף רכבת. תחנה שבה רכבת מסוימת מסיימת את נסיעתה נקראת "תחנה סופית" עבור רכבת זו.

---

לרכבת ישראל יש ארבעה קווים בין-עירוניים, תשעה קווים פרבריים ושני קווי לילה – הקווים הבין-עירוניים מקשרים את מטרופולין חיפה, מטרופולין תל אביב, מטרופולין ירושלים ומטרופולין באר שבע. הקווים הפרבריים מחולקים בין המטרופולינים כך ששניים מקשרים את העיר תל אביב עם ערים אחרות במרכז הארץ, אחד נוסף מקשר את ערי גוש דן עם יישובי הנגב המערבי, שני קווים פרבריים בצפון מקשרים את העיר חיפה עם הקריות, כרמיאל ויישובי עמק יזרעאל, קו פרברי מקשר את העיר ירושלים עם מודיעין, קו פרברי מקשר את לוד עם ראשון לציון ועוד שני קווים פרבריים בדרום מקשרים את העיר באר שבע עם אופקים ודימונה. שני קווי לילה פועלים כך שאחד מחבר את נתב"ג, תל אביב, חיפה ונהריה, והשני מחבר את ירושלים, נתב"ג, תל אביב והרצליה.

רכבות בין-עירוניות

קו הרכבת באר שבע מרכז – נהריה באר שבע – מרכז באר שבע – צפון / אוניברסיטה להבים – רהט קריית גת קריית מלאכי – יואב מזכרת בתיה רמלה לוד תל אביב – ההגנה תל אביב – השלום תל אביב – סבידור מרכז תל אביב – האוניברסיטה / אקספו הרצליה חיפה – חוף הכרמל חיפה – בת גלים חיפה – מרכז השמונה מרכזית המפרץ קריית מוצקין עכו נהריה

קו הרכבת מודיעין מרכז – נהריה מודיעין – מרכז פאתי מודיעין נמל התעופה בן-גוריון תל אביב – ההגנה תל אביב – השלום תל אביב – סבידור מרכז תל אביב – האוניברסיטה / אקספו בנימינה עתלית (חצי מהרכבות לא עוצרות בתחנה) חיפה – חוף הכרמל חיפה – בת גלים חיפה – מרכז השמונה מרכזית המפרץ חוצות המפרץ קריית חיים קריית מוצקין עכו נהריה

קו הרכבת באר שבע מרכז – כרמיאל באר שבע – מרכז באר שבע – צפון / אוניברסיטה קריית גת לוד תל אביב – ההגנה תל אביב – השלום תל אביב – סבידור מרכז תל אביב – האוניברסיטה / אקספו הרצליה חדרה – מערב חיפה – חוף הכרמל חיפה – בת גלים חיפה – מרכז השמונה מרכזית המפרץ קריית מוצקין אחיהוד כרמיאל

קו הרכבת ירושלים יצחק נבון – הרצליה ירושלים – יצחק נבון נמל התעופה בן-גוריון תל אביב – ההגנה תל אביב – השלום תל אביב – סבידור מרכז תל אביב – האוניברסיטה / אקספו הרצליה

רכבות פרבריות

קו הרכבת אשקלון – בנימינה אשקלון אשדוד – עד הלום / מטרופול יבנה – מזרח רחובות באר יעקב לוד לוד – גני אביב כפר חב"ד תל אביב – ההגנה תל אביב – השלום תל אביב – סבידור מרכז תל אביב – האוניברסיטה / אקספו הרצליה בית יהושע נתניה – ספיר נתניה חדרה – מערב קיסריה – פרדס חנה בנימינה

קו הרכבת באר שבע מרכז – הרצליה באר שבע – מרכז באר שבע – צפון / אוניברסיטה אופקים נתיבות שדרות אשקלון אשדוד – עד הלום / מטרופול יבנה – מערב ראשון לציון – משה דיין בת ים – קוממיות בת ים – יוספטל חולון – וולפסון צומת חולון תל אביב – ההגנה תל אביב – השלום תל אביב – סבידור מרכז תל אביב – האוניברסיטה / אקספו בני ברק – רמת החייל פתח תקווה – קריית אריה פתח תקווה – סגולה ראש העין – צפון כפר סבא – נורדאו הוד השרון – סוקולוב רעננה – דרום רעננה – מערב הרצליה

קו הרכבת בית שמש – נתניה בית שמש רמלה לוד לוד – גני אביב תל אביב – ההגנה תל אביב – השלום תל אביב – סבידור מרכז תל אביב – האוניברסיטה / אקספו הרצליה בית יהושע נתניה

קו הרכבת חיפה חוף הכרמל – כרמיאל חיפה – חוף הכרמל חיפה – בת גלים חיפה – מרכז השמונה מרכזית המפרץ חוצות המפרץ קריית חיים קריית מוצקין אחיהוד כרמיאל

קו הרכבת עתלית – בית שאן (קו העמק) עתלית חיפה – חוף הכרמל חיפה – בת גלים חיפה מרכז – השמונה מרכזית המפרץ יקנעם – כפר יהושע מגדל העמק – כפר ברוך עפולה בית שאן

קו הרכבת באר שבע מרכז – אופקים באר שבע – מרכז באר שבע – צפון / אוניברסיטה אופקים

קו הרכבת מודיעין מרכז – ירושלים יצחק נבון מודיעין – מרכז פאתי מודיעין ירושלים – יצחק נבון

קו הרכבת לוד – ראשון לציון הראשונים לוד ראשון לציון – הראשונים

קו הרכבת דימונה – באר שבע צפון אוניברסיטה דימונה באר שבע – צפון / אוניברסיטה

רכבות לילה

קו הלילה ירושלים יצחק נבון – הרצליה ירושלים – יצחק נבון נמל התעופה בן-גוריון תל אביב – סבידור מרכז הרצליה

קו הלילה נתב"ג – נהריה נמל התעופה בן-גוריון תל אביב – סבידור מרכז הרצליה נתניה חדרה – מערב בנימינה חיפה – חוף הכרמל חיפה מרכז – השמונה קריית מוצקין עכו נהריה עריכהמסילות הרכבת מסילת רכבת (קרויה גם: "מסילת ברזל", "פסי רכבת") היא דרך מיוחדת המונחת לשם תעבורת רכבות. הרכבת יכולה לנוע על גבי המסילה ללא היגויים בזכות הפעלתם של מסוטים המחברים ומנתקים שלוחות מסוימות של המסילה ומנתבים את הרכבת ליעדה. כדי שתתאפשר תנועת רכבות בשני הכיוונים, יש להניח מסילה כפולה או ליצור הכפלות בנקודות מסוימות כדי שרכבות יוכלו לחלוף זו על פני זו במפגש רכבות (הנחה של מסילה בודדת נחשבת למיושנת ומתאימה למדינות מתפתחות). מסילת הרכבת מורכבת מזוג פסי פלדה מקבילים שהרוחב ביניהם נשמר קבוע בזכות אדנים (עשויים בטון או עץ). הפסים מונחים במקטעים קצרים של כמה מטרים ומחוברים ביניהם (בהברגה או בריתוך) ליצירת מסילות ארוכות. מסילת רכבת יכולה לספוג משקל רב ולחצים פיזיקליים גבוהים בזכות מבנה המסילה והחומרים מהם היא עשויה. מסילות הרכבת משתרעות על מאות קילומטרים לאורך מדינת ישראל מנהריה ועד דימונה – המסילה הראשית היא מסילת החוף שממנה מתפצלות מסילות קטנות יותר: (מסילת עכו–כרמיאל מדרום לעכו, מסילת העמק ליד תחנת מרכזית המפרץ, מסילת השרון מצפון להרצליה ומסילת הירקון ליד תחנת תל אביב-האוניברסיטה). בתחנת סבידור מרכז מתחילה מסילת איילון) עד לתחנת ההגנה, שם מתפצלת המסילה ל-2: מסילת יפו–ירושלים ומסילת תל אביב – פלשת. בסמוך לצומת גנות מתפצלת מסילת ירושלים–גנות אשר ממנה מתפצלת מסילת מודיעין–ענבה בצומת דניאל. בתחנת לוד מתחילות שתי מסילות: המסילה המזרחית החדשה (שמתחברת למסילות השרון והירקון, ועתידה להתחבר למסילת החוף מצפון לחדרה) ומסילת לוד–אשקלון (אשר ממנה יוצאת שלוחה אל תחנת הראשונים, ומתחברת עם מסילת תל אביב–פלשת בצומת פלשת). בתחנת אשקלון מתחילה מסילת אשקלון–באר שבע אשר מתחברת אל מסילת הדרום מצפון לבאר שבע, ומסילת הדרום מתפצלת בסמוך לקיבוץ נען ומסתיימת בתחנת דימונה (כמו כן עם שלוחה לבאר שבע).ומהשלוחות המסתעפות מהקו הראשי (לדוגמה, מסילת הרכבת יפו-ירושלים ומסילת הירקון). בעתיד יתווספו מסילות חדשות: מסילת ראשון לציון–מודיעין (שתתפצל בתחנת משה דיין ותסתיים בצומת דניאל), מסילת מנשה (שתתפצל מהמסילה המזרחית לכיוון יישובי העמק) ומסילת הרכבת לאילת. כל מסילות הרכבת בישראל מסילת החוף מסילת הירקון מסילת יפו–ירושלים מסילת איילון מסילת חלץ מסילת הדרום מסילת השרון מסילת מודיעין–ענבה מסילת מנשה מסילת ירושלים–גנות המסילה המזרחית מסילת לוד–אשקלון מסילת תל אביב – פלשת מסילת אשקלון–באר שבע מסילת עכו–כרמיאל מסילת ראשון לציון–מודיעין עריכהציוד נייד רכבת נוסעים דו קומתית מסוג מו-דו של רכבת ישראל ציוד נייד הוא מכלול האמצעים המשמשים חברת רכבות שנעים על גבי מסילה. המושג רכבת כולל סוגים שונים של ציוד נייד שניתן להבחין ביניהם באמצעות תבחינים מסוימים. ייעוד הרכבת מבחין בין רכבת נוסעים לבין רכבת משא, חלוקת המנועים ברכבת מבחינה בין רכבת גרורת קטר (המורכבת מקרונות הרתומים לקטר) לבין רכבת מו-דו (המורכבת מקטר, קרון ניהוג וביניהם קרונות) לבין רכבת קרונועים ומספר המפלסים ברכבת מבחין בין רכבת חד-קומתית לרכבת נוסעים דו-קומתית. ברכבת ישראל ישנו מגוון רחב של ציוד נייד – פירוט נוסף ניתן למצוא בערך ציוד נייד ברכבת ישראל. עריכהתפעול בלם פגוש משום שלרכבות אין הגאים (כלומר, אין יכולת לבצע פנייה ימינה או שמאלה), תפעול מסילות רכבת כרוך בהרכבת מסוטים שתפקידם להסיט את הרכבת ממסילה אחת למסילה אחרת. משום שרכבות רבות משתמשות באותן מסילות, יש צורך להתקין אמצעי שיווסת את התנועה על המסילות בדומה לרמזור בצומת כבישים – אמצעי זה קרוי סימנור והוא מסמן לנהג הרכבת מתי עליו לנסוע ומתי עליו לעצור. השליטה על ציוד המסילה מתבצעת במוקדים רבים לאורך המסילה – מוקד שכזה מכונה תחנת רכבת תפעולית. בתחנת תפעול מתבצעות פעולות אלקטרוניות (קשר, ממסור, איתות ובקרה) ופעולות מעשיות (מפגש רכבות, עיתוק רכבות, חיוג רכבות, דיור רכבות). קיימים עוד פריטים של ציוד מסילה, כמו בלם פגוש, שומטן ושלטי הגבלת מהירות. תפעול רכבות עשוי להשתבש כתוצאה מתקלות טכניות או טעויות אנוש. תפעול משובש גורם לעיתים לתאונות רכבת. ברכבת ישראל נעשה שימוש במגוון רחב של אמצעים ושיטות לתפעול רכבות – פירוט נוסף ניתן למצוא בערך תפעול רכבות ברכבת ישראל. כל מערך התפעול של רכבת ישראל מתנקז אל מרכז השליטה והבקרה הארצי של רכבת ישראל, שמשכנו החדש בקומה העליונה של תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל נחנך בדצמבר 2008. למרות שליקויים בתפעול הרכבות עשוי לגרום לתאונות רכבות חמורות, לא ארעה עד היום ברכבת ישראל אף תאונת רכבת קטלנית כתוצאה מתפעול רכבות לקוי. עריכהשורשי רכבת ישראל ההנהלה הראשית של הרכבת המנדטורית בתחנת הרכבת חיפה מזרח, שנת 1931 מוזיאון רכבת ישראל ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו-ירושלים בסוף המאה ה-19 ורכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך ‏מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, עבור ב‏רכבת המנדטורית, המשך בהקמתה של חברת רכבת ישראל באפריל 1948 על ידי המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-52 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות. בתקופת העות'מאנים הונחה מסילת הרכבת יפו-ירושלים (1892), נוסדה רכבת העמק (1905) ובשפלה הונחה המסילה המזרחית בין עפולה לבאר שבע (1915). כל אחת מהמסילות הללו נוסדה בנסיבות שונות ועל ידי גורמים שונים וללא יד מכוונת. התחבורה המסילתית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה התאפיינה בפיתוח מסילות לוגיסטיות של הצבאות הלוחמים. הטורקים בשנת 1915 עקרו את הקטע המערבי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים (הקטע שחיבר בין תחנת הרכבת יפו ותחנת הרכבת לוד) ומתחו את מסילה המזרחית אל חזית הדרום. כוונתם הייתה כיבוש אזור התעלה וסלילת המסילה עד תעלת סואץ אך תוכניותיהם שובשו, תוואי המסילה הגיע רק עד קוסיימה, ואת התעלה לא כבשו. לאחר הכישלון הטורקי הראשון לכיבוש התעלה החליט הצבא הבריטי שיקל עליו להגן עליה מצדה המזרחי, ולכן, חצה את התעלה והחל להתקדם צפונה מזרחה מתעלת סואץ לכיוון עזה לאורך הציר הצפוני של חצי האי סיני הנושק לחוף הים התיכון, וכל אספקתו התבססה על מסילת רכבת שהונחה עם התקדמות החיילים בציר החוף עד רפיח. מרפיח מתחו הבריטים שתי שלוחות, האחת, במהלך 1917, מזרחה, לנחל הבשור כחלק מההכנות לקרב באר שבע, ומיד לאחר כיבוש עזה ובאר שבע מנחל הבשור לתחנת באר שבע, והשנייה, צפונה, לאורך החוף לאיסדוד ומשם לרחובות ולתחנת לוד. בתקופת המנדט הבריטי פעלה חברת הרכבת המנדטורית לפיתוח רשת הרכבות בפלשתינה-א"י – המסילות הקיימות (למעט רכבת העמק) שודרגו מרוחב צר (105 ס"מ) לרוחב תקני (143.5 ס"מ) וחוברו אליהן כמה שלוחות קצרות. הרכבת המנדטורית הגיעה לשיאה בסוף שנות ה-20, עת יצאו רכבות מתחנת הרכבת חיפה מזרח לשלוש יבשות – למצרים שבאפריקה, לסוריה שבאסיה ולאיסטנבול שבאירופה. לאחר המשבר הכלכלי של 1929 והשפל הגדול שבא לאחריו, התקשתה הרכבת לחזור לימי הזוהר (בייחוד על רקע שיפור הכבישים והשתכללות המכוניות והאוטובוסים). ב-1946 נותקה רשת המסילות של פלשתינה-א"י מהמדינות השכנות – מצרים ולבנון הלאימו את המסילות שהיו בשטחן וגשר אל חמה שחיבר את רכבת העמק לסוריה וירדן פוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים. במאי 1948 הוקמה חברת רכבת ישראל על מנת לרשת מהרכבת המנדטורית את האחריות על התחבורה המסילתית בארץ. לשם הנצחת עברה של רכבת ישראל ותיעודו הוקם מוזיאון רכבת ישראל בתחנת הרכבת חיפה מזרח. פירוט נוסף ניתן למצוא בערך היסטוריה של רכבת ישראל. עריכהפורטלים קרובים פורטל ישראל פורטל תחבורה פורטל רכבות מהו פורטל? – מיזם הפורטלים עריכהקדימה, לעבודה! רוצים לעזור בכתיבת ערכים? ערכים שונים בנושא רכבת ישראל אינם מושלמים – שפרו אותם!