פורטל:רכבת ישראל
רכבת היא אמצעי התחבורה המסילתי של ישראל, עליו מופקדת חברה ממשלתית בעלת השם "רכבת ישראל".
בין תחומי פעילותה של חברת רכבת ישראל:
- שינוע נוסעים ומטען ברכבות
- הפעלתן של תחנות נוסעים ושל תחנות לטעינת משא
- תכנון וביצוע תוכניות פיתוח של תשתיות הרכבת
- הספקת מידע למשרדי הממשלה ולציבור הרחב על מערכת הרכבות בישראל
הפורטל עוסק גם בשורשי רכבת ישראל – ההיסטוריה של הרכבת בארץ ישראל לפני קום המדינה, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עד החלטת המוסדות הלאומיים באפריל 1948 על הקמת חברת רכבת ישראל.
תחנת הרכבת תל אביב מרכז, אשר מכונה לעיתים "רכבת צפון" מעולם לא נקראה כך באופן רשמי. למעשה, השם "תל אביב צפון" ניתן בכלל לתחנת הרכבת בני ברק בטרם נחנכה תחנת תל אביב מרכז בשנת 1954 כתחנת הקצה הדרומית של מסילת החוף.
רכבת העמק • אסון רבדים • קו הרכבת המהיר לירושלים • תחנת הרכבת בנימינה • מוזיאון רכבת ישראל • משוא"ה • מסילת הרכבת לירושלים • אסון הבונים • תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע • רכבת פרברים • תחנת הרכבת נהריה • סימנור • תחנת הרכבת יפו • מנחם סבידור • יצחק הראל • הרכבת המנדטורית • ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת • גשר הרכבת מעל עמק איילון • מנהרת הרכבת בראש הנקרה • |
רכבת העמק הוא השם הנפוץ של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לצמח ומשם לדמשק, בירת סוריה. השם "רכבת העמק" מעולם לא ניתן למסילה באופן רשמי אך היה בשימוש נרחב ביישוב היהודי בארץ ישראל שהתפרס בנקודות התיישבות רבות בעמק יזרעאל. תהליך בנייתה של המסילה, אשר הייתה אחת ממסילות הברזל הראשונות בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו, ארך כארבעים שנים.
|
תחנת נוסעים היא סוג של תחנת רכבת שבו עוצרות רכבות נוסעים ומתאפשרת עלייה של נוסעים לרכבת וירידה ממנה. התחנות ממוקמות לצד מסילת רכבת (תחנות הממוקמות בקצה המסילה נקראות "תחנת קצה"). מיקום טוב של תחנת רכבת ותדירות גבוהה של רכבות העוצרות בתחנה הופכות את סביבת התחנה לנגישה יותר ומאיצות את הפעילות הכלכלית שבה. לרוב, תחנות רכבת מהוות חלק ממכלול תחבורה ציבורית הכולל גם תחנת מוניות ותחנת אוטובוס ולעיתים אפילו נמל תעופה או נמל ים.
בתחנה נמצאים מתקנים שונים לנוחיות הנוסעים ברכבת (קופות כרטיסים, כרטיסומטים, מודיעין, סככות המתנה, ספסלי ישיבה) המרוכזים באולם נוסעים או מפוזרים ברחבי התחנה. תחנת נוסעים כוללת רציפים (שגובהם כגובה מפתן דלתות הרכבת) המקלים על הכניסה לרכבת והיציאה ממנה. בין הרציפים מחבר מעבר עילי (גשר) או מעבר תחתי (מנהרה) המאפשרים מעבר בטיחותי בין הרציפים (הולכי הרגל לא נאלצים לחצות את מפלס מסילת הרכבת). לרוב, ברציפים שונים עוצרות רכבות ליעדים שונים, ולכן הם מובחנים ביניהם באמצעות מִספור. הרציפים מחולקים לסוגים שונים לפי תצורתם:
- רציף אי (אי רציפים) – רציף שמשני צדדיו יש מסילות ברזל. נקרא "אי" משום שמיקומו בין המסילות מזכיר אי בלב ים.
- רציף צד – רציף שמצידו האחד מסילת רכבת ומצידו השני אין מסילת רכבת.
- רציף מפרץ – רציף שבו נכנסת מסילת הרכבת למבוי סתום (הרכבת תוכל לצאת מהרציף רק בהילוך אחורי). נקרא "מפרץ" משום שהמסילה המסתיימת ברציף מזכירה לשון ים.
השמות הניתנים לתחנות רכבת נשקלים היטב. שם מבלבל עשוי להטעות את ציבור הנוסעים ולהקשות על הגעתם למחוז חפצם. לרוב נשקל גם נושא התעתיק לשפות אחרות. שם התחנה נקבע בעיקר לפי הנסיבות הגאוגרפיות שבהן ממוקמת התחנה – כאשר כמה תחנות נמצאות באותה עיר או באותו אזור, ההבחנה ביניהן תיעשה באמצעות תיאורי מקום (כגון "מרכז", "פאתי" או "חוצות"), באמצעות כיווני רוחות השמים (כגון "מערב" או "צפון") או באמצעות שמות ספציפיים (כגון שם השכונה או הרחוב שבהם נמצאת התחנה).
בישראל קיימות עשרות תחנות רכבת. ניתן לסווג אותן לתחנות היסטוריות (תחנות שפעלו בעבר ואינן פועלות עוד כתחנות רכבת), תחנות פעילות ותחנות המתוכננות לקום בעתיד. בישראל פועלות 68 תחנות נוסעים.
תחנות רכבת היסטוריות בישראל
|
תחנות רכבת פעילות בישראל
|
תחנות רכבת עתידיות
יהל |
קווי רכבת הם מסלולים קבועים שבהם נעות רכבות נוסעים. הקווים מחולקים לשני סוגים:
- רכבת בינעירונית – נוסעת בין מטרופולינים מרוחקים ועוצרת בדרכה בתחנות מעטות.
- רכבת פרברית – מקשרת בין ערים ויישובים לבין המטרופולינים הסמוכים אליהם.
הנוסעים יכולים להחליף בין קווי הרכבת בתחנות מסוימות (לרוב, תחנות יותר גדולות וסואנות). תחנה המאפשרת מעבר בין קווי רכבת קרויה "תחנת קשר" (או "תחנת מעבר"). לעומת זאת, עבור רכבת מסוימת, "תחנת ביניים" היא תחנה רגילה שבה עוצרת הרכבת. לרוב, מיידעים את הנוסעים שבכדי להגיע לתחנת ביניים כלשהי יש לרדת בתחנת קשר כלשהי ולהחליף רכבת. תחנה שבה רכבת מסוימת מסיימת את נסיעתה נקראת "תחנה סופית" עבור רכבת זו.
לרכבת ישראל יש עשרה קווים בינעירוניים (מתוכם שני קווי לילה שהם מושבתים) ושישה קווים פרבריים (מתוכם אחד מושבת ואחד הוא קו עתידי) – הקווים הבינעירוניים מקשרים את מטרופולין חיפה, מטרופולין תל אביב, מטרופולין ירושלים ומטרופולין באר שבע. הקווים הפרבריים מחולקים בין המטרופולינים כך ששלושה מקשרים את העיר תל אביב עם ערים אחרות במרכז הארץ, קו פרברי נוסף בצפון הארץ מקשר את העיר חיפה עם הקריות ועוד קו פרברי בדרום מקשר את העיר באר שבע עם דימונה. בנוסף פועל קו בינעירוני אחד בשעות הלילה המחבר את נתב"ג, תל אביב, חיפה ונהריה.
רכבות בינעירוניות
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
רכבות פרבריות
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
מסילת הרכבת מורכבת מזוג פסי פלדה מקבילים שהרוחב ביניהם נשמר קבוע בזכות אדנים (עשויים בטון או עץ). הפסים מונחים במקטעים קצרים של כמה מטרים ומחוברים ביניהם (בהברגה או בריתוך) ליצירת מסילות ארוכות. מסילת רכבת יכולה לספוג משקל רב ולחצים פיזיקליים גבוהים בזכות מבנה המסילה והחומרים מהם היא עשויה.
רכבת ישראל משתמשת במאות קילומטרים של מסילות רכבת – רשת המסילות בישראל מורכבת מהקו הראשי של רכבת ישראל (שהוא בעצם אגד של כמה מסילות, ובהן מסילת החוף ומסילת איילון) ומהשלוחות המסתעפות מהקו הראשי (לדוגמה, מסילת הרכבת יפו-ירושלים ומסילת הירקון). בעתיד יתווספו לרשת המסילות בישראל גם מסילת הרכבת החדשה לירושלים ומסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום שנמצאות בתהליכי סלילה. מסילת אשקלון - באר שבע (בין אשקלון לבאר שבע, דרך שדרות, נתיבות ואופקים) ומסילת העמק (בניה מחודשת של קו רכבת על תוואי רכבת העמק ההיסטורי, בין חיפה לבית שאן דרך עמק יזרעאל ובירתו עפולה) שנפתחה ב-16 באוקטובר 2016
ציוד נייד הוא מכלול האמצעים המשמשים חברת רכבות שנעים על גבי מסילה. המושג רכבת כולל סוגים שונים של ציוד נייד שניתן להבחין ביניהם באמצעות תבחינים מסוימים. ייעוד הרכבת מבחין בין רכבת נוסעים לבין רכבת משא, חלוקת המנועים ברכבת מבחינה בין רכבת גרורת קטר (המורכבת מקרונות הרתומים לקטר) לבין רכבת מו-דו (המורכבת מקטר, קרון ניהוג וביניהם קרונות) לבין רכבת קרונועים ומספר המפלסים ברכבת מבחין בין רכבת חד-קומתית לרכבת נוסעים דו-קומתית.
ברכבת ישראל ישנו מגוון רחב של ציוד נייד – פירוט נוסף ניתן למצוא בערך ציוד נייד ברכבת ישראל.
משום שלרכבות אין הגאים (כלומר, אין יכולת לבצע פנייה ימינה או שמאלה), תפעול מסילות רכבת כרוך בהרכבת מסוטים שתפקידם להסיט את הרכבת ממסילה אחת למסילה אחרת. משום שרכבות רבות משתמשות באותן מסילות, יש צורך להתקין אמצעי שיווסת את התנועה על המסילות בדומה לרמזור בצומת כבישים – אמצעי זה קרוי סימנור והוא מסמן לנהג הרכבת מתי עליו לנסוע ומתי עליו לעצור. השליטה על ציוד המסילה מתבצעת במוקדים רבים לאורך המסילה – מוקד שכזה מכונה תחנת רכבת תפעולית. בתחנת תפעול מתבצעות פעולות אלקטרוניות (קשר, ממסור, איתות ובקרה) ופעולות מעשיות (מפגש רכבות, עיתוק רכבות, חיוג רכבות, דיור רכבות). קיימים עוד פריטים של ציוד מסילה, כמו בלם פגוש, שומטן ושלטי הגבלת מהירות.
תפעול רכבות עשוי להשתבש כתוצאה מתקלות טכניות או טעויות אנוש. תפעול משובש גורם לעיתים לתאונות רכבת.
ברכבת ישראל נעשה שימוש במגוון רחב של אמצעים ושיטות לתפעול רכבות – פירוט נוסף ניתן למצוא בערך תפעול רכבות ברכבת ישראל. כל מערך התפעול של רכבת ישראל מתנקז אל מרכז השליטה והבקרה הארצי של רכבת ישראל, שמשכנו החדש בקומה העליונה של תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל נחנך בדצמבר 2008.
למרות שליקויים בתפעול הרכבות עשוי לגרום לתאונות רכבות חמורות, לא ארעה עד היום ברכבת ישראל אף תאונת רכבת קטלנית כתוצאה מתפעול רכבות לקוי.ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו-ירושלים בסוף המאה ה-19 ורכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, עבור ברכבת המנדטורית, המשך בהקמתה של חברת רכבת ישראל באפריל 1948 על ידי המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-52 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות.
- בתקופת העות'מאנים הונחה מסילת הרכבת יפו-ירושלים (1892), נוסדה רכבת העמק (1905) ובשפלה הונחה המסילה המזרחית בין עפולה לבאר שבע (1915). כל אחת מהמסילות הללו נוסדה בנסיבות שונות ועל ידי גורמים שונים וללא יד מכוונת.
- התחבורה המסילתית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה התאפיינה בפיתוח מסילות לוגיסטיות של הצבאות הלוחמים. הטורקים בשנת 1915 עקרו את הקטע המערבי של מסילת הרכבת יפו-ירושלים (הקטע שחיבר בין תחנת הרכבת יפו ותחנת הרכבת לוד) ומתחו את מסילה המזרחית אל חזית הדרום. כוונתם הייתה כיבוש אזור התעלה וסלילת המסילה עד תעלת סואץ אך תוכניותיהם שובשו, תוואי המסילה הגיע רק עד קוסיימה, ואת התעלה לא כבשו. לאחר הכישלון הטורקי הראשון לכיבוש התעלה החליט הצבא הבריטי שיקל עליו להגן עליה מצדה המזרחי, ולכן, חצה את התעלה והחל להתקדם צפונה מזרחה מתעלת סואץ לכיוון עזה לאורך הציר הצפוני של חצי האי סיני הנושק לחוף הים התיכון, וכל אספקתו התבססה על מסילת רכבת שהונחה עם התקדמות החיילים בציר החוף עד רפיח. מרפיח מתחו הבריטים שתי שלוחות, האחת, במהלך 1917, מזרחה, לנחל הבשור כחלק מההכנות לקרב באר שבע, ומיד לאחר כיבוש עזה ובאר שבע מנחל הבשור לתחנת באר שבע, והשנייה, צפונה, לאורך החוף לאיסדוד ומשם לרחובות ולתחנת לוד.
- בתקופת המנדט הבריטי פעלה חברת הרכבת המנדטורית לפיתוח רשת הרכבות בפלשתינה-א"י – המסילות הקיימות (למעט רכבת העמק) שודרגו מרוחב צר (105 ס"מ) לרוחב תקני (143.5 ס"מ) וחוברו אליהן כמה שלוחות קצרות. הרכבת המנדטורית הגיעה לשיאה בסוף שנות ה-20, עת יצאו רכבות מתחנת הרכבת חיפה מזרח לשלוש יבשות – למצרים שבאפריקה, לסוריה שבאסיה ולאיסטנבול שבאירופה. לאחר המשבר הכלכלי של 1929 והשפל הגדול שבא לאחריו, התקשתה הרכבת לחזור לימי הזוהר (בייחוד על רקע שיפור הכבישים והשתכללות המכוניות והאוטובוסים). ב-1946 נותקה רשת המסילות של פלשתינה-א"י מהמדינות השכנות – מצרים ולבנון הלאימו את המסילות שהיו בשטחן וגשר אל חמה שחיבר את רכבת העמק לסוריה וירדן פוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים. במאי 1948 הוקמה חברת רכבת ישראל על מנת לרשת מהרכבת המנדטורית את האחריות על התחבורה המסילתית בארץ.
לשם הנצחת עברה של רכבת ישראל ותיעודו הוקם מוזיאון רכבת ישראל בתחנת הרכבת חיפה מזרח.
פירוט נוסף ניתן למצוא בערך היסטוריה של רכבת ישראל.רוצים לעזור בכתיבת ערכים?
- ערכים שונים בנושא רכבת ישראל אינם מושלמים – שפרו אותם!
כלים לכתיבת ערכים | |
---|---|
|
רשימת הערכים המבוקשים | |
---|---|
|
רשימת הערכים הדורשים שיפור | |
---|---|
|