תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים
התחנה בשנת 1978 | |||
מידע על הבנייה | |||
---|---|---|---|
חנוכת התחנה | 26 בספטמבר 1892 | ||
סגירת התחנה | 15 ביולי 1998 (שטח התחנה פעיל כמסחר) | ||
מיקום | |||
מיקום | שכונת בקעה, ירושלים | ||
מדינה | ישראל | ||
קואורדינטות | 31°46′03″N 35°13′29″E / 31.7673694444444°N 35.22466944444441998°E | ||
אתרים סמוכים |
תיאטרון החאן פארק המסילה | ||
תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת ירושלים מרכז (תחנה עתידית) תחנת הרכבת ירושלים מלחה | ||
מידע על התחנה | |||
בעלים | רכבת ישראל | ||
קווים העוברים בתחנה |
מסילת הרכבת יפו-ירושלים (לא במצב שמיש) מסילת ירושלים–גנות (עתידי) | ||
| |||
תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים (מכונה גם "תחנת הרכבת הישנה" או "מתחם התחנה". בפי הנהלת המקום "התחנה הראשונה") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים, בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם, בסמוך לחאן הירושלמי. התחנה נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו יפו-ירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ. תחנת הרכבת היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו בירושלים בתקופה העות'מאנית. התחנה פעלה באופן כמעט רצוף (למעט הפסקת פעילות בזמן מלחמת העצמאות) עד לשנת 1998, שבה נסגר קטע המסילה בין נען לירושלים עקב מצבו הטכני הירוד, ועמו נסגרה תחנת ירושלים[1].
בשנת 2005 נפתח מחדש הקו ההיסטורי לירושלים לאחר שיפוץ ושדרוג, אך כתחנה סופית נקבעה התחנה החדשה שהוקמה במלחה, ללא המשך אל תחנת ירושלים ההיסטורית בלב העיר שנותרה בשממונה, בשל התנגדות עיריית ירושלים להפעלתה מחדש[1].
מאז 2013 פועל במקום מתחם בילוי ופנאי בשם "מתחם התחנה הראשונה" אך שטח התחנה נמצא עדיין בבעלות רכבת ישראל[2].
מבנה התחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניין התחנה הוא מבנה סימטרי שהכיל את אולם הנוסעים ומשרדים שונים של הרכבת. המבנה הבסיסי דומה מאוד למבנים בתחנות אחרות כמו ברמלה וביפו. הגג המשולש של הבניין, והקמרונים משני צידי אולם ההמתנה, נבנו בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי הרכבת המנדטורית (Palestine Railways) אשר ניהלה את רשת המסילות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. הבניין עבר שיפוצים רבים לאורך השנים, אולם צורתו הבסיסית לא השתנתה מאז שנות העשרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מסילת הרכבת יפו–ירושלים
הרעיון להקים מסילת ברזל שתחבר את שפלת החוף עם ירושלים הועלה עוד באמצע המאה ה-19 על ידי ד"ר קונרד שיק, משה מונטיפיורי ואחרים. את הזיכיון להנחת מסילת הברזל השיג מן השלטון העות'מאני יוסף נבון, אך עקב בעיות פיננסיות ואחרות הוא נאלץ למכור את הזיכיון לחברה צרפתית. לבסוף, בשנת 1892, הסתיימה בניית קו המסילה מיפו לירושלים, שנסללה בתוואי של "שביל החמורים", דרך עתיקה העולה לירושלים ועוברת לאורך נחל שורק ועמק רפאים. המסילה נחנכה בחגיגיות רבה בירושלים ב-26 בספטמבר 1892 בנוכחות נכבדי העיר, יהודים וערבים. בין הנוכחים בטקס היה אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית, שהעניק לסוס-הפלדה שעדיין לא קיבל את שמו העברי את השם רכבת.
למן הקמתה ולאורך כל תקופת פעילותה נקראה התחנה בשם "תחנת ירושלים", ורק בהצעות לחידושה הוצע לה השם – "תחנת החאן", כשם מתחם החאן הירושלמי שלידו ניצבת התחנה. היות שלבסוף לא חודשה, לא נקלט השם שהוצע והשלט המוצב עליה עדיין מורה "תחנת רכבת ירושלים".
ב-30 באוקטובר 1946 התקיף האצ"ל את התחנה. בפעולה נתפסו ארבעה לוחמי אצ"ל בידי הבריטים, בהם מאיר פיינשטיין, מעולי הגרדום. לוחית זיכרון על כך נמצאת ליד הכניסה לתחנה. מבנה התחנה נחרב לאחר שפצצה שניסה קצין חבלה בריטי לנטרל התפוצצה.
לאחר הקמת מדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחנה פעלה באופן כמעט רציף עד שנת 1948, שבה פסקה התנועה בקו יפו-ירושלים עקב מלחמת העצמאות. סוף המלחמה מצא חלקים מן המסילה בידיים ירדניות. בעקבות הסכמי רודוס העבירה ירדן את השטחים של המסילה שהיו בשליטתה לישראל, וכך התאפשר לרכבת ישראל להפעיל מחדש את השרות לירושלים. הרכבת הרשמית הראשונה שעלתה לירושלים ב-7 באוגוסט 1949 הכילה מטען סמלי של קמח, מלט "נשר" וספרי תורה.
בשנת 1959 עברה המסילה העולה לירושלים שיפוץ מקיף. בשנת 1962 הוצע לראשונה לסגור את התחנה ולבנות תחנה חדשה 3.5 קילומטר ממערב[3].
בחלוף הזמן, ועם הירידה בכמות הנוסעים הכללית ברכבת, ירד בצורה חדה מספר הנוסעים לירושלים וממנה, ולאורך שנים רבות פעלה רק רכבת אחת ביום לתחנת ירושלים וממנה. המסילה לאורך נחל שורק הייתה במצב גרוע מאוד. רבים מאדני הרכבת נרקבו, וכמות השימוטים בקו הייתה גדולה (ממוצע של שימוט אחד כל שלושה ימים). בחלקים רבים של הקו הוגבלה המהירות ל-25 קמ"ש. לבסוף, בקיץ 1998, החליטה רכבת ישראל על סגירת הקו לירושלים. ביום ה-14 ביולי 1998 עזבה הרכבת הרשמית האחרונה את התחנה, וב-15 ביולי 1998 ננעלה התחנה סופית.
לאחר סגירת קו הרכבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה לאחר סגירת קו הרכבת, ביולי 1999, פרסמה רכבת ישראל מכרז להשכרת מבני התחנה[4]. המבנה המרכזי של התחנה הוכשר למסעדה בשם "הרציף", שפעלה במקום במשך מספר שנים. במקביל קידמו הרשות לפיתוח ירושלים ומינהל מקרקעי ישראל תוכנית לבניית שכונה חדשה בשטח מגרש העריכה והמוסכים של תחנת הרכבת[4]. התוכנית כללה גם הזזה של בניין התחנה בכ-20 מטר כדי לפנות מקום לכביש. גורמי שימור הביעו חשש כי הזזת התחנה תגרום להרס המבנה כולו, למרות היותו אחד מ-110 המבנים שנבחרו לשימור בירושלים[5]. גם רכבת ישראל התנגדה להעברת השטח מתחום אחריותה[6].
בעקבות ההחלטה על הקמה מחודשת של הקו ההיסטורי לירושלים בתחילת 2002[7], נשקלה גם האפשרות של חידוש תחנת הרכבת ההיסטורית שגם ממוקמת במרכז העיר ירושלים. הרעיון נתמך על ידי סקר נוסעים שחזה ביקוש רב יותר לנסיעה ברכבת מתחנת החאן במרכז ירושלים מאשר מתחנה אחרת שתמוקם בקצה ירושלים[8]. במרץ 2002, אף פרסמה רכבת ישראל מכרז לחידוש, שיפוץ ושימור מבנה תחנת הרכבת[9]. אולם הרעיון נדחה בשל התנגדותה של עיריית ירושלים בראשות ראש העיר אהוד אולמרט שחפצה להפוך את המתחם למיזם נדל"ן. כתחליף, הוחלט על בניית תחנה באזור מלחה, בשולי העיר, שתשמש כתחנת הרכבת העיקרית של העיר עד להשלמת מסילת ירושלים - גנות שתחנתו הסופית בתחנת הרכבת ירושלים - יצחק נבון[10].
לאחר שהוחלט לא לחדש את המסילה, התחנה נותרה נטושה וסבלה מהזנחה ומוונדליזם. בינואר 2006, מינהל מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים ורכבת ישראל הגיעו להסכם לפיו המינהל יקצה את מתחם התחנה, בהרשאה לשימוש זמני לשימושים ציבוריים לחמש שנים. לצורך מיזם משותף של העירייה ורכבת ישראל, שלא יצאה לפעול, הקמת "מוזיאון לתולדות התחבורה בירושלים". באותה עת עלה לראשונה גם הרעיון להקים את פארק המסילה על תוואי הנטוש[11]. בעקבות ההזנחה סגרה רכבת ישראל את המתחם. בסוף חודש מרץ 2010 הוצת חלקה העליון של התחנה על ידי אלמונים. כתוצאה מכך נגרם נזק כבד למבנה התחנה, אשר בנוי בחלקו הפנימי מקורות עץ עתיקות[12]. בחודש אוגוסט 2010 הוקף המתחם בגדרות תיל גבוהות והוצבה במקום שמירה.
שיפוץ התחנה וסביבתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלה העירייה להפעיל את הרחבה ששימשה במקור למטענים כזירה לאירועי תרבות רבים בדרום מזרח ירושלים (כמו פסטיבל הקולנוע ירושלים, פסטיבל הג'אז של ירושלים, שבוע הספר העברי וכדומה)[13]. בשטח שמדרום לתחנה הוכשר חניון, ובית המדפיס הממשלתי שממערב לתחנה, שופץ ונפתח כחממת היי-טק ב-2008[14].
לאחר שהתוכנית להקמת שכונה בשטח התחנה בוטלה, פנתה הרשות לפיתוח ירושלים לרכבת ישראל, בהצעה להפוך את המקום למתחם תרבות ופנאי[15]. בינואר 2011 החל פרויקט שימור מבני התחנה וסביבתה. המקום, שסבל מהזנחה רבה, נוקה מעשבים שוטים, הוסרו חלקים מהמבנה כגון גגות אזבסט, ברזלים חלודים ומסוכנים, ופתחי המבנה נסגרו בשלטי אתר בנייה. בסמוך למבנה נסלל פארק המסילה - שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים שמשתמש במסילה ההיסטורית. במאי 2013 נחנך המתחם המשופץ כמתחם "התחנה הראשונה".
תוכניות עתידיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חידוש התחנה כתחנה תת-קרקעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי תוכניות הפיתוח העתידיות של ירושלים, לצד מתחם החאן תוקם תחנת רכבת תת-קרקעית אליה יגיעו מסילות קו הרכבת המהיר מתל אביב שיכלול גם תחנה במרכז העיר, תחנת ירושלים מרכז. התוכנית כוללת הקמה של מרכז מסחרי, תיירותי ועסקי באזור התחנה. מתוכנן במקום גם אתר ההתארגנות הלוגיסטי של הרכבת שממנו יכרו את המנהרות. ייתכן שגם תוארך מסילת הרכבת הישנה מתחנת מלחה אל תחנת החאן התת-קרקעית.
ב-2019 אושר תקציב לביצוע הליך תכנוני לבחינת סלילת מסילות רכבת במנהרות תת-קרקעיות במרכז ירושלים וכן הקמת תחנות רכבת תת-קרקעיות שאחת מהן מיועדת לקום בסמוך למתחם תחנת החאן ההיסטורית. בפברואר 2020, אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תוכנית הארכת מסילת ירושלים - גנות עד למתחם החאן[16].
בדצמבר 2022 פרסם מנהל התכנון את תת"ל 108 ובמסגרתה תוארך מסילת ירושלים - גנות עד לתחנת החאן[17]. בתחנת החאן מתוכננות 2 קומות תת-קרקעיות אחת מהן תשמש לדיור רכבות בלבד ותאפשר את הגדל כמות הרכבות אשר יכולות לשרת את התחנה.
הקו הכחול של הרכבת הקלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים מתוכנן לעבור דרך המתחם ולקשר בין דרך חברון לרחוב דוד המלך[18]. בנוסף שלוחה של הקו תסתעף לכיוון רחוב עמק רפאים. במקום גם תקום תחנה של הקו הכחול[19], המכרז להקמת הקו פורסם במרץ 2021, והשלמתו צפויה ב-2027[20].
הרכבל לכותל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי התכנון הרכבל לכותל יתחיל את מסלולו בסמוך לתחנת הרכבת משם יעבור מעל לגיא בן הינום להר ציון. מתחת לשער האשפות תוקם התחנה שתשמש את הכותל המערבי, העיר העתיקה ועיר דוד.
תוכניות בינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2020 אושרו שלוש תוכניות בינוי במתחם התחנה והשטחים שמדרום לה, הכוללת בסך הכולל בניית 850 דירות ו-35 אלף מ"ר למלונאות, משרדים ומסחר. שניים מתוך הפרויקטים שאושרו שייכים לאנשי העסקים רמי לוי ואראל מרגלית, שיבנו כל אחד 200 יחידות דיור. חלק משהשטח נמצא בבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים[21].
מתחם התחנה הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח התחנה נשכר על ידי העירייה מרכבת ישראל, והרשות לפיתוח ירושלים פרסמה מכרז להקמת מרכז תרבות במתחם התחנה בדומה למתחם שהקימה עיריית תל אביב בתחנת הרכבת של יפו. בינואר 2012 נבחרה חברת פלורנטין כזוכה לשיפוץ והפעלת המתחם לעשר שנים[15]. בהקמת המתחם הושקעו כ-35 מיליון ש"ח. חלקו הראשון של המתחם החדש נחנך במאי 2013 ובו מסעדות, בתי קפה ודוכני מסחר[22]. חלק מחנויות המתחם פתוחות גם בשבתות ובחגים[23]. המקום קיבל את השם: "התחנה הראשונה". ב-2014 נבנה במתחם מבנה ייעודי המכונה "ההאנגר" לאירועים ומופעים וכן לאטרקציית "עיר הקרח" (שאותה שנה כבר כונתה "ימבקרח") שפעלה כמה שנים במתחם בעונת החורף וזאת לאחר שקודם לכן פעלה אטרקציית הקרח במתחם במבנה זמני. בדצמבר 2014 הושלם בעלות של 1.5 מיליון ש"ח קירוי חורף מעל רחבת הדק המרכזי של המתחם.
בשטח המתחם מוצג קרון נוסעים היסטורי בן כמעט 100 שנה שניתן בהשאלה ממוזיאון הרכבת בחיפה ושופץ על ידי הזכיין הפרטי. הקרון הוא קרון נוסעים מס' 322 שנבנה ב-1922 על ידי חברת בירמינגהאם הבריטית והיה מיועד למחלקה 3. בתקופת מבצע קדש הוא הוסב למוצב שליטה קדמי הנייד של הרכבת ועל גגו הותקנה אנטנה ענקית מתקפלת. לאחר שתם שימושו בתפקיד זה המשיך לשרת כקרון לצוות שימוטים, ולאחר מכן כמשרד בתחנת בני ברק.
בשטח התחנה הפעילה העירייה בעונות החורף החל מחודש מרץ 2012 את "עיר הקרח" מתחם מקורר עם מבני קרח ומגרש החלקה. המתחם פעל במתחם שלוש שנים בעונות החורף של 2014-2013-2012 במתחם בו הוקם ב-2014 ביתן האירועים "האנגר התחנה" שתחילה שימש את אטרקציית הקרח. אך בחורף 2015 ואילך עברה אטרקציית ההחלקה על קרח להתקיים במתחם סינמה סיטי ירושלים וב-2019 הוקמה בקונספט אחר בגן מיטשל, לצד מתחם בריכת הסולטן. אטרקציה אחרת שנוסדה ב-2014 היא מתחם החוף המלאכותי שהוקם בשטח מתחם התחנה ופעל במשך כמה עונות קיץ.
במתחם פועלות גם אטרקציות קבועות כגון לונה פארק קטן בשם "יורולנד" הכולל אטרקציות לילדים[24], אולם המופעים "ההאנגר" הפועל במתחם לצד אולמות מופעים קטנים יותר בקומות הגלריה במתחם, וכן קיום מופעים ברחבה המרכזית המקורה, גלריות, מתקני ספורט הפועלים "בשטח הפתוח" תחת סככה, ג'ימבורי לילדים, כדורגל מים, מתקני מציאות מדומה, ועוד. בנוסף מתוכננות במתחם אטרקציות נוספות כגון כדור פורח ומגדל תצפית.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבנה התחנה לשימור ב-2011
-
מבנה התחנה בשנת 2011
-
מבנה תחנת הרכבת - צילום משנת 1914
-
תחנת הרכבת ובתי המושבה הגרמנית מאחור. מחצית מתמונת סטריאוסקופ
-
חזית מבנה התחנה (לאחר סגירתה)
-
סובבן הקטרים בפעולה
-
שרידי שלוחת הרכבת לבניין המדפיס הממשלתי ברחוב מרים החשמונאית, באזור התחנה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים
- פארק המסילה
- החאן הירושלמי
- בית המדפיס הממשלתי
- מסילת ירושלים - גנות
- תחנת הרכבת מלחה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Paul Cotterell, The Railways of Palestine and Israel, Tourret Publishing, 1986
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 משה ליכטמן, לעצור את הרכבת ולחשוב, באתר גלובס, 25 ביולי 2005
- ^ טל נתנאל-נוריאל, הבשורה של רכבת ישראל להנהלת מתחם התחנה: בוטלו דמי השכירות עד סוף חודש אפריל, באתר כל העיר, 20 במרץ 2020
- ^ דנים בהקמת תחנת-רכבת חדישה במערב ירושלים, הַבֹּקֶר, 26 בספטמבר 1962
- ^ 1 2 דליה טל, תחנת הרכבת: המיכרז מול תוכנית המינהל, באתר גלובס, 19 ביולי 1999
- ^ רון פז, מסמך: סקירת מצב השימור בירושלים, ההפקרות, הבעיות, והצעות לפתרונות, באתר גלובס, 12 במרץ 2006
- ^ גל ניסים, "מתחמי המחלוקת" בין האוצר והרכבת: בני ברק, סבידור והחאן, באתר גלובס, 19 בינואר 2003
- ^ גל ניסים, הרכבת לירושלים: כמה כבר אפשר לשדרג מסילה מהמאה הקודמת, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2002
- ^ אליסה אודנהיימר, מנכ"ל הרכבת: נשקלת מחדש ההסכמה להקים תחנה במלחה שבי-ם - במקום בחאן, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2002
- ^ הרכבת פירסמה מכרז להקמת תחנה בסמוך לתיאטרון החאן הירושלמי, באתר הארץ, 21 במרץ 2002
- ^ גל ניסים, הקו המשודרג: התחנה הסופית תהיה במלחה ולא בחאן, באתר גלובס, 2 ביוני 2002
- ^ אורית בר-גיל, מוזיאון לתולדות התחבורה בירושלים יוקם בתחנת הרכבת ההיסטורית "החאן", באתר גלובס, 22 בינואר 2006
- ^ ניר חסון, עוד אתר שימור בי-ם בסכנה - תחנת הרכבת עלתה באש, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
- ^ חגית פלג-רותם, בירה על קרח: פסטיבל הקרח הבינלאומי מגיע לירושלים, באתר גלובס, 2 באפריל 2012
- ^ נועם דביר, הדפוס חוזר לבית המדפיס, באתר הארץ, 18 ביוני 2009
- ^ 1 2 קשת רוזנבלום, ירושלים מחכה ל"מתחם תחנה" משלה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012
- ^ שלומי הלר, "יום גדול ומרגש": אושרה התוכנית להארכת קו הרכבת המהירה למתחם החאן, באתר כל העיר, 17 בפברואר 2020
- ^ קותי פונדמינסקי, רכבת מהירה מתל אביב עד לעמק רפאים: כך תיראה התחנה החדשה ״ירושלים מרכז״, באתר mynet ירושלים, 29 בנובמבר 2022
- ^ מוטי בסוק, ירושלים: אושר הקו השלישי של הרכבת הקלה, באתר TheMarker, 28 בינואר 2016
- ^ ליאת בכרך, תוכנית הרכבת הקלה חותכת את עמק רפאים, באתר כל העיר, 19 באוקטובר 2017
- ^ גיא ליברמן, המכרז לקווי הרכבת הכחול והסגול מתחמם: מי בשלב הגמר?, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2021
- ^ אמיתי גזית, אראל מרגלית יבנה מאות דירות ורובע חדשנות במתחם התחנה בירושלים, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2020
- ^ שלומית צור, רשת קפה לנדוור פותחת סניף חדש במתחם התחנה בירושלים, באתר גלובס, 4 במרץ 2013
- ^ ניר חסון, אלפי ירושלמים פקדו את מתחם הבילויים החדש שפתוח בשבת, באתר הארץ, 26 במאי 2013
- ^ עכבר העיר, יורולנד - לונה פארק ירושלים, באתר הארץ
מסילת הרכבת יפו–ירושלים | ||
---|---|---|
|