פורט ריליאנס
 | |||||||||||
| איור של פורט ריליאנס מ-1884 מאת ויליס אוורט | |||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| סוג | תחנת סחר | ||||||||||
| מיקום |
יוקון  | ||||||||||
| מדינה |
 קנדה | ||||||||||
| בעלים | החברה המסחרית של אלסקה (אנ') | ||||||||||
| מייסדים | פרנסואה מרסייה, ג'ק מקוואסטן ופרנסיס ברנפילד | ||||||||||
| הקמה ובנייה | |||||||||||
| תקופת הבנייה | 1874 | ||||||||||
| תאריך פירוק | 1886 | ||||||||||
| קואורדינטות | 64°08′52″N 139°29′34″W / 64.147774°N 139.492792°W | ||||||||||
  | |||||||||||
פורט ריליאנס (באנגלית: Fort Reliance) היא תחנת סחר נטושה בטריטוריית יוקון שבצפון-מערב קנדה. היא ניצבת על הגדה המזרחית של הנהר יוקון, 13 קילומטרים במורד הזרם מהעיירה דוסון סיטי. המבצר הוקם בשנת 1874 על ידי פרנסואה מרסייה (François Mercier), ג'ק מקוואסטן (אנ') ופרנסיס ברנפילד (Francis Barnfield) עבור החברה המסחרית של אלסקה (אנ') כדי לשמש כתחנת מסחר עבור ציידי הפרוות.
המסחר בפורט ריליאנס נמשך ללא הפרעה עד 1877. במהלך תקופה זו, התחנה הפכה לנקודת ציון מרכזית עבור סוחרים. הנהרות פורטימייל (אנ') (40 מיילים), סיקסטימייל (אנ') (60 מיילים) וסוונטימייל (Seventymile; 70 מיילים) נקראו על שם מרחקם מהמבצר. ב-1877, סוחרים נטשו את המבצר לאחר שהילידים גנבו את סחורתם.[1] הסוחרים חזרו ב-1879 והפעילו את המבצר עד 1886, אז הוא ננטש עקב גילוי הזהב על הנהר סטיוארט (אנ'). גילוי הזהב הסיט את תשומת לבם של הסוחרים מציד פרוות, ולכן המבצר איבד מחשיבותו.[1]
פורט ריליאנס הוכרז יחד עם שבעה אתרים נוספים הקשורים להיסטוריה של הילידים כאתר מורשת עולמית בשם טרונדק-קלונדייק במושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית, שהתכנסה בריאד בערב הסעודית בין 10 ל-25 בספטמבר 2023.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבצר פורט ריליאנס הוקם במקור כתחנת סחר בפרוות כדי להתאים למסחר עם בני האן (אנ') הילידים. אתר המבצר נבחר על ידי פרנסואה מרסייה והוא נבנה על ידי ג'ק מקוואסטן ופרנסיס ברנפילד בסיועם של ילידי האן. לאחר בניית המבצר, מקוואסטן וברנפילד החלו לסחור עם הילידים. הם יכלו לסחור בכל הסחורה שלהם תמורת פרוות יקרות ערך. השנה הראשונה הוכיחה את הרווחיות של המבצר. פורט ריליאנס הפך למרכז מסחר מרכזי באזור עד שננטש על ידי הסוחרים ב-1877 עקב גניבת סחורותיהם על ידי חלק מילידי האן.[1] ג'ק מקוואסטן חזר למבצר ב-1879 כדי להימנע מהתחרות עם עמדות מסחר אחרות במורד הנהר. צ'יף של שבט שכן ניסה להניא אותו מלחזור לפורט ריליאנס, כי לאחר שהמבצר ננטש, חלק מהנשים הילידות מתו מרעל עכברים מעורבב עם שומן מן החי שהושאר מאחור על ידי הסוחרים. הצ'יף חשש לשלומו של מקוואסטן אם יחזור למבצר. מקוואסטן החליט להמשיך לפורט ריליאנס וגילה שהוא למעשה התקבל בברכה על ידי ילידי האן עם שובו. הם אף פיצו אותו על הסחורות שנגנבו בעבר והם לא האשימו את הסוחרים במות הנשים.[1] המבצר המשיך להיות מופעל כתחנת סחר בפרוות, אך הפך לבסוף לתחנת אספקה עבור מחפשי זהב על היוקון. כאשר נמצא זהב על נהר סטיוארט (אנ'), יובל של הנהר יוקון במורד הזרם מפורט ריליאנס, המסחר הוסט מהמבצר והוא ננטש.[3]
מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורט ריליאנס כלל מספר מבנים מסוגים שונים. כל מה שנותר מהמבנים הללו הם מאפייני קרקע כמו בורות או חורי עמודים. לאחר שננטשה, רבים מבנייניה פורקו והעץ שימש כדלק על ידי ספינות הקיטור ששטו בנהר היוקון.[4] הבניינים הראשיים כללו שלוש או ארבע בקתות עץ שנבנו עבור הסוחרים. הגדול מבין הבקתות הללו תואר על ידי פרנסואה מרסייה באורך של כ-25 רגל (7.6 מטרים) וברוחב של 30 רגל (9.1 מטרים).[5] במקום נמצאו שרידים של חמישה בתים חפורים. הבורות של בתים אלה היו בגודל של 4.5 עד 5 מטרים רבועים בערך, ולארבעה מתוך החמישה נחפרו פתחי כניסה המובילים אליהם שאורכם היה בין 2.5 ל-5 מטרים. הבתים החפורים אוכלסו ככל הנראה על ידי האינדיאנים בני ההאן שסחרו במקום.
יישוב קודם על ידי בני האן[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתר של פורט ריליאנס מכיל סימני התיישבות של האינדיאנים הילידים בני האן לפני הקמת המבצר ובמהלך הפעלתו כתחנת סחר. שרידי כפר דייגים של ההאן, נוקלאקו (Nuclaco), קיימים על אי קטן ליד הגדה המערבית של נהר יוקון, ממש מול המבצר. האתר היה מיושב בעונת הקיץ במהלך השיט של דגי אלתית גמלונית ואלתית צ'אם במעלה הנהר לצורך רבייה.[5]
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורט ריליאנס דווח בטעות במפקד האוכלוסין של ארצות הברית של 1880 כממוקם בתוך אלסקה (אזור יוקון), למרות היותו כ-80 קילומטרים מזרחה מהגבול הבינלאומי. היו בו 83 תושבים, מתוכם אחד לבן ו-82 בני שבט טינה (אנ').[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tr’ondëk-Klondike – Nomination Text UNESCO site
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Melody Webb, Yukon: The Last Frontier UBC Press, 1993, ISBN 9780774804417
- ^ Tr’ondëk-Klondike
- ^ Schwatka, Fred'k (1884). "The Middle Yukon". Science. 3 (71): 706–711. Bibcode:1884Sci.....3..706S. doi:10.1126/science.ns-3.71.706. JSTOR 1758852. PMID 17806506.
- ^ Hal Guest Fort Reliance - The Canadian Encyclopedia
- ^ 1 2 Clark, Donald (1996). "Archaeological Examination of Fort Reliance, Yukon". Historical Archaeology. 30 (2): 93–100. doi:10.1007/BF03373591. JSTOR 25616459.
- ^ "Statistics of the Population of Alaska" (PDF). United States Census Bureau. 1880.
 | ||
|---|---|---|
| הפארקים בהרי הרוקי הקנדיים | באנף, ג'ספר, קוטניי, יוהו (פצלי ברג'ס), האמבר, הפארק הפרובינציאלי הר אסיניבוין והפארק הפרובינציאלי הר רובסון | |
| בשיתוף עם ארצות הברית | קלואן, הפארק הלאומי ראנגל-סנט אליאס, הפארק הלאומי גליישר ביי, טאטשנשיני-אלסק • פארק השלום הבין-לאומי ווטרטון-גליישר | |
| פארקים לאומיים ופרובינציאליים | דינוזאור • גרוס מורן • מיגואשה • נאהאני • ווד באפלו • מיסטייקן פוינט • רייטינג-און-סטון/אייסינאיפי | |
| אתרי טבע | צוקי מאובני ג'וגינס • אנטיקוסטי | |
| אתרי תרבות | ל'אנס או מדוז • המרכז ההיסטורי בקוויבק סיטי • הד סמאשד אין • לוננבורג • תעלת רידו • נינסטינטס • גראן פרה • תחנת ציידי הלווייתנים הבאסקים ברד ביי • טרונדק-קלונדייק (פורט ריליאנס, דוסון סיטי, פורטי מייל, טרוצ'ק, מוסהייד) | |
| אתרים מעורבים | פימצ'יואין אקי | |