פימצ'יואין אקי

פימצ'יואין אקי
Pimachiowin Aki
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
קיר סלע בפארק הפרובינציאלי וודלנד קאריבו הכלול באתר
קיר סלע בפארק הפרובינציאלי וודלנד קאריבו הכלול באתר
מדינה קנדהקנדה קנדה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי ותרבותי בשנת 2018, לפי קריטריונים 3, 6 ו-9
שטח האתר 29,040 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ 35,920 קילומטרים רבועים
קואורדינטות 51°49′35″N 95°24′41″W / 51.826417°N 95.411278°W / 51.826417; -95.411278

פימצ'יואין אקיאנגלית: Pimachiowin Aki) הוא אתר מורשת עולמי של אונסק"ו הממוקם ביער של הטייגה המכסה חלקים בפרובינציות מניטובה ואונטריו בקנדה. שטח האתר הוא יותר מ-29,000 קילומטרים רבועים, וכולל אדמות אבות של ארבע משבטי האומות הראשונות: האומה הראשונה ליטל גראנד רפידס (אנ'), האומה הראשונה פאואינגסי (אנ'), האומה הראשונה פופלר ריבר (אנ') והאומה הראשונה בלדוויין (אנ').[1][2] האזור כולל גם את הפארק הפרובינציאלי הבראשיתי מניטובה (Manitoba Provincial Wilderness Park) של הפארק הפרובינציאלי אטיקקי (אנ') ואת הפארק הפרובינציאלי וודלנד קאריבו (אנ') של אונטריו. ההצעה המקורית להכרה באזור כאתר מורשת עולמית החלה עם החתימה על הסכם ניהול משאבי האומות הראשונות והאזורים המוגנים ב-2002.[3] משמעות השם היא "ארץ הנותנת חיים" בשפת אוג'יבווה (אנ') (ᐱᒪᒋᐅᐃᐧᓂ ᐊᑭ).[4]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר המשתרע על שטח של 29,000 קילומטרים רבועים מייצג את השטח המוגן הגדול ביותר של שילד הטייגה, האזור שבו השילד הקנדי (אנ') חופף לטייגה באמריקה הצפונית. באתר יש מעל ל-3,200 אגמים ומעל ל-5,000 ביצות ובריכות יער.

באתר נמנו מעל ל-700 מינים של צמחים וסקולריים וכ-400 מינים של יונקים, עופות, דו-חיים, זוחלים ודגים. בין המינים הנפוצים: צוללנים, אחד העדרים הגדולים ביותר דרומית למפרץ הדסון של תת-המין Rangifer tarandus caribou של אייל הצפון,[5] אייל קורא, זאב מצוי, דוב שחור אמריקני, גרגרן, שונר קנדי, חדקן האגם וצפרדע נמרית. מיני הצמחייה כוללים: מילה שחורה (אנ'), אורן בנקס (אנ'), צפצפה בלסמית, פטל, אוכמנית ואורז בר.[4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדות הקדומה ביותר לפעילות אנושית היא חוד חנית, המתוארך בין לפני 9,000 ל-7,000 שנים שנמצא באזור אגם ראודי (Rowdy Lake). באתר יש 285 אתרים ארכאולוגיים, הכוללים פיקטוגרפים ומקומות יישוב. על פי העדויות נהגו בני האנישינאבג (אנ') הקדמונים ליישם סוג של מחזור משאבים כאשר נהגו להחליף אתרי ציד, דיג וליקוט על מנת לתת לצמחים ולבעלי חיים זמן להתאושש. באמצעות שיטות אלו, הבטיחו בני האנישינאבג שפעילות אנושית לא תדלדל את המשאבים של פימצ'יואין אקי. האזור כולל גם אתרים קדושים רבים, אולם מעטים זוהו בפומבי על ידי האנישינאבג כדי לשמור על מיקומם בסוד.[4]

אתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הוצע כמועמד להכרה כאתר מורשת עולמית ב-2004, ולאחר הבהרות צורף האתר לרשימת אתרי המורשת העולמית בהחלטה מ-1 ביולי 2018. בדברי ההסבר להכרזה נכתב:

”פימצ'יואין אקי ('הארץ שנותנת חיים') הוא נוף של נהרות, אגמים, אדמות ביצות ויער טייגה. הוא מהווה חלק מאדמת האבות של האנישנאבג, עם ילידים שחי מדיג, ציד ואיסוף. האתר מקיף את האדמות המסורתיות של ארבע קהילות אנישינאבג. זוהי דוגמה יוצאת דופן למסורת התרבותית של Ji-ganawendamang Gidakiiminaan ('שמירה על הארץ'), המורכבת מכיבוד מתנות הבורא, כיבוד כל צורות החיים ושמירה על יחסים הרמוניים עם אחרים. רשת מורכבת של אתרי מחיה, אתרי מגורים, נתיבי מסע ואתרי טקסים, המקושרים לרוב בנתיבי מים, מעידה על מסורת עתיקה ומתמשכת זו.”[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פימצ'יואין אקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Pimachiowin Aki - The Land".
  2. ^ "Pimachiowin Aki - The People". אורכב מ-המקור ב-12 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Pimachiowin Aki Fact Sheet" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 "Pimachiowin Aki".
  5. ^ The life-giving forest
  6. ^ Pimachiowin Aki