פיזשדיארמט

פיזשדיארמט
Füzesgyarmat
סמל
סמל פיזשדיארמט
הכנסייה הקלוויניסטית
הכנסייה הקלוויניסטית
מדינה הונגריההונגריה הונגריה
חבל המישור הגדול הדרומי
מחוז בקש
נפה נפת סגהאלום
ראש העיר Imre Koncz
שטח 127.34 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 5,774 (נכון ל־1 בינואר 2015)
קואורדינטות 47°06′21″N 21°12′43″E / 47.105833333333°N 21.211944444444°E / 47.105833333333; 21.211944444444 
אזור זמן UTC +1
http://www.fuzesgyarmat.hu

פיזשדיארמטהונגרית: Füzesgyarmat) היא עיר הממוקמת בחלק הצפוני של מחוז בקש, בנפת סגהאלום. היא מפורסמת בזכות חקר הפחמימנים והמים התרמיים שלה.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיזשדיארמט ממוקמת בקצה הצפון מזרחי של מישור דבאבאן כעיירה הצפונית ביותר של מחוז בקש, על גבול המחוזות היידו-ביהר ויאס-נאג'קון-סולנוק מהגדה. היא מערבית לנהר ברטיו התחתון ב-4 ק"מ. העיר הקרובה היא מרכז הנפה סגהאלום.

נגישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 4212 המוביל מפישפקלדאן לסגהאלום עובר בכיוון צפון-דרום דרך היישוב, דרכו ניתן להגיע גם לשני יישובי הקצה והכבישים הראשיים 42 (מכיוון סגד - בקשצ'אבה) ו-47. הכביש שמגיע מסגהאלום הוא באיכות טובה, ואחר כך הלאה לכיוון פישפקלדאן עד גבול המחוז עדיין בסדר, אבל משם במחוז היידו-ביהר כבר באיכות ירודה.

מסילת ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו רכבת MÁV 128 מגיע ליישוב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיומת של השם פיזשדיארמט מקורו בשם Kürt-Gyarmat, והקידומת היא מעץ הערבה (Fűz) שמתייחסת לעצי הערבה לאורך הנחל שזרם בעבר דרך היישוב.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני התיישבות המדיארים במרכז אירופה ממצאים ארכאולוגיים מוכיחים את נוכחותם של מתיישבים אווארים באזור. האזכור המתועד הראשון של העיר הוא בשנת 1219 בשם גורמות. היישוב מימי הביניים התקיים כמעט כולו מחקלאות - בעיקר מגידול בעלי חיים.

במאה ה-19 החל התיעוש (הוקמה הגילדה התעשייתית הראשונה) והחלה גם ההתבורגנות של האוכלוסייה (הקמת אגודות שונות, חוגי קריאה וכו'). פיזשדיארמט זכתה ב-15 באוקטובר 1803 בתואר עיר שוק והייתה זכאית גם לקיים ירידים לאומיים. בזמן מפקד האוכלוסין של 1828 היו ביישוב כבר 4,076 תושבים. אז הוקמה ביישוב הגילדה התעשייתית הראשונה (כמוסד התיעוש הראשון בעיר השוק) בשם "חברת אגודת הגילדות המאוחדת" עם 44 חברים של תעשייה זעירה. היישוב שמר על תואר עיר השוק עד לפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, אז ויתרה על דרגת העיר מיוזמתה עקב נטל המס הכבד שהתלווה למעמד העיר.

ההתפתחות בין מלחמת העולם הראשונה לבין מלחמת העולם השנייה הייתה תוצאה של פיתוח מפעלי תעשייה והמערכת המוסדית (טחנות, מפעלי לבנים, מזקקה, מפעל נעליים, סניף דואר, טלגרף, מרכז בריאות, בית ספר חדש וכו'). ב-1 ביולי 2000 קיבל היישוב שוב מעמד של עיר.

קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים התיישבו במקום בתחילת המאה ה-19. בשנת 1880 היו במקום 171 יהודים בעוד שבשנת 1930 כבר התגוררו בה 230. בית הכנסת החדש נבנה בשנת 1929 והוא קיים עד היום ומשמש כבית ספר. יהודי המקום נשלחו בשנת 1944 למחנות ההשמדה והקהילה נכחדה.

ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית העירייה
  • טירת ונקהיים - מרחצאות פארק טירת פיזשדיארמט: עם שבע בריכות שחייה - חמש פתוחות, אחת מקורה ואחת מקורה חלקית.
  • קמפינג תרמי של קסטרום
  • סנט ברברה, קדוש הפטרון של הכורים
  • בית כפרי
  • גלריה
  • בניין בית הכנסת לשעבר (נבנה בשנת 1929) הוא כיום בית ספר, ברחוב יוקאי.
  • בית הקברות היהודי, עם מצבות בעלות ערך מקומי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיזשדיארמט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Békés megyei legek könyve II, Füzesgyarmat neve 55. oldal