פיטר קוזי
 | |||||
| לידה |
11 בינואר 1801 ברידג'וויל, דלאוור, ארצות הברית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1871 (בגיל 70) מילפורד, דלאוור, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | פיטר פוסטר קוזי | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | כנסיית המשיח האפסיקופלית, מילפורד, דלאוור, ארצות הברית | ||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית, שאינם יודעים דבר | ||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
פיטר פוסטר קוזי (באנגלית: Peter Foster Causey; 11 בינואר 1801 – 15 בפברואר 1871) היה פוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הדמוקרטית, ולאחר מכן המפלגה האמריקנית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של דלאוור בשנים 1832–1835 וכמושל דלאוור ה-38 בשנים 1855–1859.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטר קוזי נולד בעיירה ברידג'וויל שבדלאוור כבנם של פיטר ט. וטאמזי קוזי. המשפחה חיה לזמן מה בעיירה איסטון שבמרילנד, אך שבה לדלאוור ב-1815, והתיישבה במילפורד. קוזי נשא לאישה את מריה ויליאמס, ולשניים נולדו שישה ילדים. ב-1850 הם רכשו את בית לווין קארפר הישן, לשעבר מעונו של המושל דניאל רוג'רס, שבסופו של דבר נודע כ"בית קוזי". משפחת קוזי החזיקה בבעלותה טחנת קמח גדולה והם היו סוחרים מצליחים שניצלו הזדמנויות עסקיות רבות במילפורד באותה תקופה.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת השילובים הפוליטיים המשתנים של אותה תקופה, החל קוזי את הקריירה שלו כדמוקרט ג'קסוני פרוגרסיבי, וב-1831 נבחר לבית הנבחרים של דלאוור, בו הוא כיהן עד 1835. כאשר איבדו הדמוקרטים את סדר היום הפרוגרסיבי שלהם, ועם קריסת המפלגה הוויגית, רובו של מרכז הכוח של האופוזיציה לדמוקרטים השמרנים הגיע מתנועת האיסור על משקאות חריפים. ב-1850 כמעט ונבחר קוזי כמועמד מפלגת האיסור למשרת מושל דלאוור, וב-1854 הוא התמודד כמועמד המפלגה האמריקנית. היה זה שילוב יוצא דופן של מגוון סיבות לכך שמפלגת האיסור הובילה בדלאוור. קוזי נבחר כמושל לאחר שהביס את מועמד הדמוקרטים ויליאם ברטון, וכיהן בתפקיד מ-16 בינואר 1855 ועד 18 בינואר 1859.
יחד עם קוזי נבחרו לאספה הכללית כמה מאנשי המפלגה האמריקנית, או כפי שהם נודעו, שאינם יודעים דבר. הם התקדמו עם המצע שלהם לחוק יובש, והעבירו חקיקה בעניין שנכנסה לתוקף בדצמבר 1855. עם הגיע יום הבחירות של 1856, השפעות חקיקה זו גרמו לתיעוב ברמה מספקת על ידי ציבורי הבוחרים, כך שהם החליפו את רוב נציגי המפלגה בנציגים דמוקרטים, והותירו את קוזי למשול במשך שנתיים עם אופוזיציה דמוקרטית חזקה באספה הכללית. אין צורך לומר שביטול חוקי היובש עמדו בראש סדר היום שלהם.
לצד סוגיית חוקי היובש, הסוגיה החשובה ביותר בדלאוור באותה תקופה הייתה השלמת סלילתה של מסילת הברזל של דלאוור. עד ספטמבר 1855 הושלמה הסלילה עד למידלטאון, ובינואר 1857 היא כבר הגיעה עד לדלמר. מנגד, ב-1861 נאלץ דלאוור קולג' לסגור את שעריו בשל מחסור בתקציב, מצב שהחמיר בשל מקרה רצח לא פתור בתחומי הקמפוס.
כמקדם רפורמות, מתח קוזי ביקורת על האספה הכללית על רקע כל הסוגיות שקודמיו בתפקידו דיברו עליהם במשך שנים.
בתי הספר הציבוריים הקיימים, הוא אמר, נותרו רעועים ומוריהם חסרי הכשרה. החינוך הציבורי היה נושא שנוי במחלוקת באולמות בית המחוקקים שלנו במשך שנים, הוא העיר, ועדיין, בכל אחד ממושבי הבית הוא הסתיים בשינויי מועט לטובה, אם בכלל. מחוזות החינוך הקטנים, שנוהלו על ידי וועדים שנבחרו על ידי תושבים המתנגדים למיסוי, פשוט לא פעלו. יותר מכך, חולי הנפש, יותר מכל חלק אחר בקהילה שלנו, היו תלויים בטיפול ובהגנה שלנו.[1]
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטר קוזי נפטר במילפורד ב-15 בפברואר 1871. הוא נטמן בכנסיית המשיח האפסיקופלית שבעיר.
אחד מנכסיו במילפורד, בית הטחנה, הוכנס ב-1983 אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 227-228.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיטר קוזי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- פיטר קוזי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- פיטר קוזי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
