צ'ארלס מילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלס מילר
Charles R. Miller
צ'ארלס מילר
לידה 30 בספטמבר 1857
וסט צ'סטר, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בספטמבר 1927 (בגיל 69)
ברלין, ניו ג'רזי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא צ'ארלס רוברט מילר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות וילמינגטון וברנדיויין, ווילמינגטון, דלאוור, ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל דלאוור ה־54
21 בינואר 191316 בינואר 1917
(4 שנים)
סגן מושל דלאוור קולין פרגוסון
חבר הסנאט של דלאוור
6 בינואר 19117 בינואר 1913
(שנתיים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלס רוברט מילראנגלית: Charles Robert Miller;‏ 30 בספטמבר 185718 בספטמבר 1927) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של דלאוור בשנים 19111913, וכמושל דלאוור ה-54 בשנים 1913–1917.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס מילר נולד בווסט צ'סטר שבפנסילבניה, כבנם של מרגרטה (לבית בלאק) ורוברט מילר. ב-1879 הוא סיים את לימודיו במכללת סווארת'מור, וב-1881 סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה. ב-1874 הוא נשא לאישה את אביגייל מורגן וודנאט, ולשניים נולדו שלושה ילדים. זמן קצר לאחר מכן הוא עבר לדלאוור כעורך דין בחברת וילמינגטון מאלבייל איירון. מילר כיהן במושב אחד של הסנאט של דלאוור בשנים 19111913, ולאחר מכן עסק בעריכת דין בווילמינגטון והיה נשיא בנק החוואים של וילמינגטון.

מושל דלאוור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1912 נבחר מילר כמושל דלאוור לאחר שהביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית תומאס מ. מונאהן. שנה זו הייתה דווקא שנת ניצחונות של הדמוקרטים בארצות הברית (באותה שנה נבחר לנשיאות ארצות הברית וודרו וילסון, שהיה הנשיא הדמוקרטי הראשון מזה שנים רבות), זאת למעט התבוסה שהנחיל מילר ליריבו, שניתן ליחס אותה ככל הנראה לעובדה שמונאהן היה קתולי.

במהלך כהונתו כמושל, נפתח שירות מעבורות בין העיר ניו קאסל שבדלאוור לבין פנס גרוב שבניו ג'רזי, ונכרתה תעלת לואס ורהובות. נשים הורשו לראשונה ללמוד בדלאוור קולג'. אך האירוע המרכזי של תקופת כהונתו של מילר הייתה פרוץ מלחמת העולם הראשונה באירופה, וההשפעה על דלאוור של הדרישה המוגברת לאבק שריפה. עם פרוץ המלחמה, היו מילר ורעייתו על סיפונה של אוניית נוסעים גרמנית, ולאחר מרדף מסעיר במימי תעלת למאנש, שכנעו הוא ואחרים את רב החובל הגרמני למסור את ספינתו לרודפיו הבריטים.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס מילר נפטר בעת שעשה בביקור בברלין שבניו ג'רזי. הוא נטמן בבית הקברות וילמינגטון וברנדיויין שבווילמינגטון. בנו תומאס ו. מילר, היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם דלאוור במהלך השנתיים האחרונות לכהונתו של אביו כמושל. נכדו, קלמנט ו. מילר, היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם קליפורניה בשנים 19591962.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלס מילר בוויקישיתוף