בנג'מין ביגס

בנג'מין ביגס
Benjamin T. Biggs

לידה	1 באוקטובר 1821 מחוז ססיל, מרילנד, ארצות הברית
פטירה	25 בדצמבר 1893 (בגיל 72) מידלטאון, דלאוור, ארצות הברית
שם מלא	בנג'מין תומאס ביגס
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות של כנסיית בת'אל, צ'ספיק סיטי, מרילנד, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת וסליין בית הספר פנינגטון
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל דלאוור ה־46 18 בינואר 1887 – 20 בינואר 1891 (4 שנים) → צ'ארלס סטוקלי רוברט ריינולדס ←
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם דלאוור 4 במרץ 1869 – 3 במרץ 1873 (4 שנים)
חתימה

בנג'מין תומאס ביגס (באנגלית: Benjamin Thomas Biggs;‏ 1 באוקטובר 1821 – 25 בדצמבר 1893) היה פוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1869–1873 וכמושל דלאוור ה-46 בשנים 1887–1891.

ראשית חייו

בנג'מין ביגס נולד במחוז ססיל שבמרילנד כבנם של ג'ון ודיאנה בל ריגס. הוא למד בסמינר שבפנינגטון, ניו ג'רזי ובאוניברסיטת וסליין שבמידלטאון, קונטיקט. במלחמת ארצות הברית-מקסיקו הוא מונה כמייג'ור במיליציה של דלאוור. ביגס נשא לאישה את מרי ביקמן, ולשניים נולדו חמישה ילדים.

ראשית הקריירה הפוליטית

ביגס היה מורה וחוואי, שאת רוב זמנו העביר בעיקר בטיפול במטעי האפרסקים שלו במרכז מחוז ניו קאסל ובשטחים הסמוכים במרילנד. בנוסף, הוא גם היה נואם מוכשר בציבור, וכעיסוק צדדי הוא החל מעורבות שנמשכה כל ימי חייו בעסקי ציבור. הוא החל כחבר המפלגה הוויגית, והיה דמות מפתח בוועידת החוקה של דלאוור ב-1852.

כאשר תרומתו לוועידה זו נדחתה לחלוטין, עבר ביגס לשורות המפלגה הדמוקרטית כאשר המפלגה הוויגית התפרקה. הדמוקרטים היו בעלי נטייה לתמיכה במדינות הדרום, התנגדו לביטול העבדות, תמכו בזכויות המדינות, והתנגדו בתקיפות למדיניותם של אברהם לינקולן ושל הרפובליקנים. ביגס הסכים ככל הנראה באופן כללי לעמדותיהם. אחיו הצעיר סיוול סי. ביגס היה גם הוא מזוהה עם הוויגים, לפני שעבר גם הוא לתמוך בדמוקרטים ונבחר ב-1872 לבית הנבחרים של דלאוור, ובאותה שנה נבחר כיושב הראש שלו.

חבר בית הנבחרים של ארצות הברית

בבחירות של 1860 היה ביגס מועמד הדמוקרטים לבית הנבחרים של ארצות הברית, אך הובס בהפרש קל על ידי מועמד מפלגת העם ג'ורג' פ. פישר. מפלגת העם הייתה קואליציה מקומית של הרפובליקנים ושל מפלגת האיחוד החוקתי, ועמדות אנשיה על עמדות השעה, כמו זו פישר, לא היו ברורות דיין.

ב-1868 הם כבר היו, לאחר שדלאוור חוותה פיקוח פדרלי על מערכות הבחירות שלה, ונאלצה לקבל את שוויון הזכויות לעבדים המשוחררים, רוב גדול שפנה באופן קבוע למועמדים של המפלגה הדמוקרטית. כאשר התמודד שוב ביגס בבחירות לבית הנבחרים של ארצות הברית, הוא נבחר בקלות, לאחר שהביס את הרפובליקני אלפרד ט. טורברט בבחירות של 1868 ואת ג'ושוע ט. הילד בבחירות של 1870. אך הפופולריות שלו בדלאוור לא הייתה שימושית בעת כהונתו בבית הנבחרים, שכן ביגס הצטרף למיעוט קטן וחלש במושבי הקונגרס בשנים 1869–1873, בהם הוא כיהן בשנים אלה בתקופת ממשלו של הנשיא יוליסס ס. גרנט, ולאחר מכן פרש ושב למטעי האפרסקים שלו.

מושל דלאוור

במשך שני העשורים הבאים לא דמתה הפוליטיקה של דלאוור לזו של הדרום העמוק. על אף מיעוט גדול של רפובליקנים במחוז ניו קאסל, השנאה כלפיהם וכלפי מדיניותם לשוויון גזעי התגברה ברחבי שאר חלקי המדינה. היו שנים בהן לא עלה בידי הרפובליקנים להכניס ולו נציג אחד לאספה הכללית של דלאוור, ובשנים מסוימות הם אפילו לא טרחו להציג מועמד למשרת מושל המדינה.

ב-1886 נבחר ביגס כמועמד הדמוקרטים למשרת המושל, ולמזלו הרב, הייתה זו השנה האחרונה בה התקיים פער כה גדול בין המפלגות. הייתה זו הפעם האחרונה בה לא היה בבחירות מועמד רפובליקני, ומולו ניצב אך ורק מועמד מפלגת האיסור ג'יימס ר. הופקר, שאותו הוא ניצח בקלות. ביגס כיהן כמושל דלאוור מ-18 בינואר 1887 ועד 20 בינואר 1891. שנתיים לאחר מכן החלו הרפובליקנים בדרכם הארוכה לשוב לשלטון וניצלו את ההזדמנות לפלג את הנהגת הדמוקרטים כדי להכניס מיעוט מצומצם לבית הנבחרים של המדינה. בינתיים, פעל ביגס כמו מושלים רבים לפניו, ופנה לאספה הכללית כדי שתאשר סוגים שונים של צעדי רפורמה, כולל ייצוג משופר למחוז ניו קאסל, ורפורמה בהליכי ההצבעה בבחירות. כרגיל, הוא זכה בהתעלמות רבתי, למעט קבלת החלטה על הקמת בית חולים מדינתי לחולי נפש.

מותו

בנג'מין ביגס נפטר בביתו שבמידלטאון ב-25 בדצמבר 1893. הוא נטמן בבית הקברות של כנסיית בת'אל שבצ'ספיק סיטי, מרילנד. ב-1965 הועברה קבורתו למיקום בלתי ידוע בשל הטיית תעלת צ'ספיק ודלאוור הסמוכה. בנו, ג'ון, מונה ב-1885 כסגן התובע הכללי של דלאוור, וב-1887, כאשר אביו כיהן כמושל, מונה כתובע הכללי. חוותו של ביגס צורפה ב-1987 אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.

לקריאה נוספת

• Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 232.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בנג'מין ביגס בוויקישיתוף

• בנג'מין ביגס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• בנג'מין ביגס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• בנג'מין ביגס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• בנג'מין ביגס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)