פרסטון לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרסטון לי
Preston Lea
פרסטון לי
לידה 12 בנובמבר 1841
וילמינגטון, דלאוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בדצמבר 1916 (בגיל 75)
ניו קאסל, דלאוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות וילמינגטון וברנדיויין, וילמינגטון, דלאוור, ארצות הברית
השכלה בית הספר לורנסוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל דלאוור ה־52
17 בינואר 190519 בינואר 1909
(4 שנים)
סגן מושל דלאוור אייזק פרקר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרסטון ליאנגלית: Preston Lea;‏ 12 בנובמבר 18414 בדצמבר 1916) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל דלאוור ה-52 בשנים 19051909.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסטון לי נולד בכפר ברנדיויין, כיום חלק מווילמינטון, דלאוור, כבנם של ויליאם וג'יין סקוט לובט לי. אבות אבותיו הגיעו לפנסילבניה עם ויליאם פן. סבו, תומאס לי, בנה ב-1811 טחנת קמח בברנדיויין קריק. אביו ניהל את הטחנה עד למותו ב-1873. לאחר שהתחנך בלורנסוויל, ניו ג'רזי, החל לי לעבוד עם אביו. לאחר מות אביו התאגדה החברה תחת השם ויליאם לי ובניו. פרסטון לי היה לסגן נשיא החברה וב-1876 לנשיא החברה.

ב-1873 היה לי לנשיא לשכת המסחר של וילמינגטון, וב-1888 נבחר כנשיא בנק יוניון ניישנל של דלאוור. במקביל לתפקידים אלו, הוא היה גם סגן נשיא חברת הביטוח ההדדי של החקלאים, חבר בחבר המנהלים של חברת הרכבות פילדלפיה, בולטימור וושינגטון, נשיא הבנק לאחריות שוויונית, ונשיא חברת הרכבות של העיר וילמינגטון.

ב-1870 נשא לי לאישה את אדלייד מור, ולשניים נולדו שלושה ילדים. ב-1897 הוא נישא בשנית לאליזה נאודיין קורביט, ולשניים נולדה ילדה אחת.

רקע פוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שלושים השנים שלאחר תום מלחמת האזרחים האמריקאית, הייתה המפלגה הרפובליקנית בשליטה בעיקר במחוז ניו קאסל המתועש ובקרב אוכלוסיית האפרו-אמריקאים. ההתנגדות אליה הייתה מצד הרוב הגדול של האוכלוסייה הכפרית במחזות קנט וסאסקס, ובקרב האוכלוסייה הגדולה של המהגרים האירים אמריקאים בווילמינגטון, שבכלל דלאוור הם היו מיעוט. במשך שנים לא מעטות לא הציגו הרפובליקנים מועמדים כלל. על כל פנים, כשהמיליונר בעל חברת הגז מפילדלפיה, ג'. אדוארד אדיקס העביר כספי בחירות רבים למנגנון המפלגה הרפובליקנית, אנשי עסקים ופוליטיקאים צעירים, שעייפו מהשליטה הממושכת של המפלגה הדמוקרטית במדינה, הגיבו בחיוב והצטרפו לשורות הרפובליקנים.

סיבה נוספת להצלחתו של אדיקס הייתה הטינה של רבים כלפי מנהיגי הממסד הרפובליקני במחוז ניו קאסל. שליטה במפלגה נראתה לאחרים כיותר חשובה מאשר להביס את הדמוקרטים ולפתור בעיות. מנהיגי הממסד המפלגתי לא יכלו לשאת את המחשבה של תמיכה באדיקס שנחשב ל"ציקלונאי" (Carpetbagger), ודחו אותו ואת האנשים שהוא הביא עמו למפלגה. כך, מתוך סדר היום הפרוגרסיבי, וכשהם קראו לעצמם "הרפובליקנים של האיחוד", הם הריצו לעיתים קרובות מועמדים משל עצמם ועד מהרה יצרו לעצמם בסיס תמיכה רחב.

מושל דלאוור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שלי היה תעשיין רפובליקני וותיק מניו קאסל, הוא היה שונה בכך שהוא ראה את הצדדים החיוביים במאמציו של אדיקס, יצר ידידות קרובה עם הפוליטיקאים הצעירים החדשים מדרום דלאוור כמו ג'ון טאונסנד הבן, והחשיב את עצמו כאחד מהרפובליקנים של האיחוד. ב-1904 הוא היה מועמד הסיעה למשרת מושל דלאוור. בזכות הפופולריות שלו בקרב הרפובליקנים של מחוז ניו קאסל, ובזכות הסיוע מצד המנגנון הממומן היטב של אדיקס בשאר חלקי המדינה, זכה לי בכמעט כל הקולות של המצביעים הרפובליקנים שהלכו והתרבו, וניצח בקלות הן את מועמד הרפובליקנים הרגילים ג'וזף צ'נדלר, והן את מועמד הדמוקרטים קיילב ס. פנוויל.

תוך שנה מבחירתו של לי כמושל, ספג אדיקס כישלונות אישיים ועסקיים ופרש לחלוטין מהפוליטיקה של דלאוור. משעה שלא הייתה עוד סיבה למחלוקות, התאחדו שתי הסיעות הרפובליקניות תחת מנהיגותו של ט. קולמן דו פונט. כך הם יצרו קואליציית רוב בת-קיימא של תעשיינים מצפון המדינה ובעלי העסקים הקטנים מדרום המדינה שמשלו בדלאוור במשך 60 השנים הבאות, ועד היום הם הבסיס של המפלגה הרפובליקנית בדלאוור.

בין הצעדים החשובים שננקטו במהלך תקופת כהונתו של לי כמושל, היו הביטול שהתקבל לבסוף של הענישה בהעמדה על עמוד הקלון, אם כי ענישה גופנית עדיין נותרה בעינה. סכסוך הגבולות ארוך הימים עם ניו ג'רזי על קו הגבול שעל נהר דלאוור נפתר אף הוא, ותעלת צ'ספיק ודלאוור המיושנת נמכרה לממשלה הפדרלית כדי שתבצע בה שיפורים משמעותיים. התקבלו חוקים שחייבו נוכחות של לפחות שלושה חודשים בשנה של תלמידים בבתי הספר, וניתנה אפשרות למחוזות קנט וסאסקס לאסור מכירת אלכוהול. ט. קולמן דו פונט הכריז על תוכניותיו לסלילת כביש ראשי חדש, שנסלל לאורך המדינה ב-1908.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסטון לי נפטר בעיר ניו קאסל ב-4 בדצמבר 1916. הוא נטמן בבית הקברות וילמינגטון וברנדיויין שבווילמינגטון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרסטון לי בוויקישיתוף