פי תקרה יורד וסותם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקום שחסרה בו רק מחיצה אחת, נאמר בו "פי תקרה" לפי כל הדעות, גם לפי הדעה המחמירה ביותר (שמואל, לפי פרשנות התוספות)

פי תקרה יורד וסותם הוא כלל הלכתי בדיני מחיצה שמשמעו הוא שקצה תקרה הבולטת מהיקף המבנה אותו היא מקרה נחשבת כמחיצה, כלומר רואים את התקרה הבולטת כאילו היא יורדת עד הקרקע וסותמת את החלל שתחתיה, ובכך גורמת לשטח המקורה שתחתיה להיחשב כמוקף במחיצות. ככל דיני מחיצה, גם דין זה הוא הלכה למשה מסיני.

דין זה קיים רק כאשר התקרה ישרה ומקבילה לקרקע, כך שפיה (קצה התקרה) עומד בצורת מחיצה מלמעלה למטה[1], אך לא בגג משופע בו התקרה עומדת באלכסון יחסית לקרקע[2].

כוחו של הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעתם של רוב הראשונים (ביניהם רבינו חננאל[3], רש"י[4] והריטב"א[5]) שדין 'פי תקרה' הוא חלק מדין גוד אחית מחיצתא.

יש בין האחרונים הסוברים שדעת התוספות היא שדין זה אינו תולדה של "גוד אחית מחיצתא"[6], אלא הוא נוצר על ידי צירוף סברת צורת הפתח, כלומר הקורות נותנות למקום שמתחתיה דין פתח, ובכך נחשב המקום כשטח מוקף מחיצות, כדוגמת דין צורת הפתח (אף על פי שאין למעשה צורת הפתח, הקורה נותנת לפתח צורה הדומה לפתח "דדמי לפתח")[7]. לפי דעות אחרות באחרונים, גם דעת התוספות היא שמדובר בתולדה של דין גוד אחית מחיצתא, אך בצירוף דין פתח[8].

גם דין קורה בפתח מבוי, הוא מדין זה של "פי תקרה יורד וסותם"[9].

מתי נאמר הכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכסדרה בבקעה (מקום מקורה ללא מחיצות כלל) לפי רב קיים בה כלל "פי תקרה" אך לא לפי שמואל

גדרו של כלל זה שנוי במחלוקת בגמרא בין רב לבין שמואל. לפי רב, לכלל זה ישנו תוקף גם כאשר כל התקרה עומדת על עמודים, ואין כלל מחיצות. לעומת זאת, שמואל סובר כי כלל זה נאמר דווקא כאשר יש לפחות מחיצה שלמה אחת[10] (ולפי פירוש אחר שלוש מחיצות[11]). ההבדל בין הדעות בא לידי ביטוי במקרה של תקרה על גבי עמודים, ללא מחיצות בצידיה, העשוי למנוחה ולצל.

להלכה פסק הרמב"ם כדעת שמואל, שכלל זה של 'פי תקרה' נאמר רק כאשר קיימות 3 מחיצות גמורות[12].

הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מדובר בתקרה, יש צורך שהיא תהיה בשטח של לפחות ד' על ד' טפחים, ובקורה, שתהיה ברוחב של לפחות ד' טפחים.

דוגמה לדין זה הוא בית מקורה שנפלו כתליו החיצונים והתקרה עומדת, רואים כאילו מחיצות יורדות מהגג והבית נחשב לרשות היחיד, אף שכתליו פרוצים ברוחב גדול, היות שרואים כאילו הפירצה היא פתח. אולם דין זה הוא בתנאי שנפרצו כתלים שאינם אחד כנגד השני, יש בתקרה שטח מינימלי של ד' על ד' טפחים והתקרה שטוחה ולא משופעת[13]. וכן אם הבית נפרץ באחת מזויותיו ולא בכתליו - אין אומרים 'פי תקרה יורד וסותם', שאין פתח בקרן זווית.

דוגמה נוספת היא בית שהתמוטטה חצי מתקרתו, שרואים את התקרה כאילו היא יורדת עד למטה ומבדילה בין החלקים, כך שניתן לזרוע בשני החלקים שני מיני צמחים שיש להרחיק ביניהם משום שהם כלאים זה בזה[14].

וכן לגבי באר מים שנמצאת בין שתי חצרות שלא עירבו ביניהם עירוב חצירות, ניתן לשאוב ממנה מים על ידי הצבת קורה מעל הבאר, שרואים כאילו היא מחלקת את הבאר בין שתי החצרות וכל חצר שואבת מים מהצד שלה[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו תמונה ראשונה
  2. ^ ראו התמונה האחרונה
  3. ^ מסכת סוכה, דף י"ח, עמוד ב'
  4. ^ מסכת סוכה, דף ו', עמוד ב' ד"ה לגוד
  5. ^ מסכת עירובין, דף י"ז, עמוד ב' ד"ה הא כתיבנא לעיל
  6. ^ כן כתב הקהילות יעקב סימן א - ב שדעת התוספות אינו כרש"י ואינו מדין גוד אסיק
  7. ^ תוספות ד"ה בשתי במסכת ערובין, דף צ"ד, עמוד ב'.
  8. ^ אור שמח נ"ה י"ד.
  9. ^ רבינו חננאל מסכת ערובין, דף י"א, עמוד ב', ועוד
  10. ^ לפי שיטת רש"י
  11. ^ תוספות ד"ה בשתי עירובין צ"ד
  12. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק י"ז, הלכה ל"ה
  13. ^ ערוך השולחן סימן שסא סעיף ה
  14. ^ רמב"ם הלכות כלאים פרק יז הלכה יח
  15. ^ ערוך השולחן סימן שעו סעיף ג

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.