חננאל בן שמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי חננאל בן שמואל היה נגיד, דיין וראש ישיבה במצרים במאה ה-12, תלמידו ומחותנו של הרמב"ם. חיבר פירוש להלכות הרי"ף.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקורות על חייו לוטים בערפל, עד ששי"ר אף פקפק בעצם קיומו של חכם בשם זה[1]. נולד בסביבות שנת ד'תתקל"ה לרבי שמואל[2]. את העובדה שלמד אצל הרמב"ם, למדים מכך שבניגוד לחכמים אחרים, אותם הוא מזכיר בשמם, את הרמב"ם הוא מזכיר בתואר "רבנו" בלבד. היה חבר בית הדין בפוסטאט, וכנראה אף עמד בראשו. כמו כן, מכתביו רואים שעמד בראשות ישיבה. על פי תעודות מהגניזה עולה שרבי חננאל שימש כנגיד בפרק זמן מסוים. פרופסור מרדכי עקיבא פרידמן משער שהדבר קרה בשנים שבין פטירת חתנו רבי אברהם לבין עלייתו לשלטון של נכדו רבי דוד[3]. מקורות שונים מלמדים אותנו כי שמו יצא גם מחוץ לגבולות מצרים, וכי היה ידוע באזור כאחד מגדולי החכמים שבדור. כמו כן, היה סוחר אמיד, שעסק במסחר מתכות, טקסטיל, סוכר ועוד. המקורות רבים מצביעים על כך שעשה שימוש רב בעושרו לצורכי גמילות חסדים. אמצעיו הכלכליים אפשרו לו לרכוש כתבי יד רבים של התלמוד ומפרשיו, עובדה שסייעה לו בבירור גרסאות.

נפטר בסביבות שנת ה'י'.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי הנראה, בתו נישאה לרבי אברהם בן הרמב"ם, כך שרבי דוד הנגיד היה נכדו. לאחר החל שרבי דוד לשמש בנגידות, שימש כפטרונו ומלווהו בשל גילו הצעיר. כאשר הודח רבי דוד מנגידותו, נאלץ גם רבי חננאל לברוח עמו, ונפוצו שמועות שברח לירושלים או לאלכסנדריה.

יש הטוענים כי רבי פרחיה בן ניסים היה חתנו ואחיינו[4], תלמידו[5], או ממלא מקומו בבית הדין[6].

בנו רבי חיים הרביץ תורה בישיבת אביו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירוש על הלכות הרי"ף: הגיע לידינו פירושו על מסכתות עירובין וקידושין. מתוך פירושו עולה כי כתב גם על מסכתות שבת וגיטין. מגמתו המוצהרת הייתה לכתוב פירוש במתכונת פירושו של רבי יהונתן מלוניל, על אותן המסכתות שלא היה בידיו פירושו של רבי יהונתן להן. בפירושו כלל פירוש מקיף על המשנה והשלמות לפירוש הרי"ף. פירושו לא הוזכרו על ידי הראשונים שאחריו, ויצא לאור לראשונה על ידי משה יהודה הכהן בלוי בתוך "שיטת הקדמונים על מסכת קידושין", ניו יורק ה'תש"ל, ובמהדורה מדעית על ידי יצחק סונא בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשל"ה. חידושיו לעירובין יצאו על ידי הרבנים שלום קליין ואברהם שושנה, ה'תשנ"ו.
  • קטעים מפירושו למקרא נמצאו בגניזת קהיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החיד"א מתאר שראה חידושים בכתב יד ישן מאת "רבינו חננאל ב"ר שמואל" (שם הגדולים מערכת גדולים אות ח סי' נב), ושי"ר טען שזו טעות העתקה, ובמקום 'שמואל' הוא גורס 'חושיאל', ובכך מייחס פירוש זה לרבנו חננאל בן חושיאל ('תולדות רבנו חננאל' עמ' 14 הערה 32–33). אמנם, שד"ל ועוד הוכיחו את טעותו מתוך הפירוש עצמו ('הלבנון' שנה ג עמ' 285).
  2. ^ משה שטיינשניידר טוען שאביו היה הנגיד "אבו מנסור" שמואל בן חנניה.
  3. ^ מרדכי עקיבא פרידמן, משפחת אבן אל אמאשטי בית מחותני הרמב"ם, ציון, כרך סט, חוברת ג, עמודים 271–297 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  4. ^ כך דעת גויטיין, עמ' 394
  5. ^ אליקים כרמולי, זיכרון לראשונים וגם לאחרונים, הכרמל שנה ו 12, עמ' 94.
  6. ^ סונא, עמ' 11