יצחק מווינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק מווינה
שער הספר אור זרוע
שער הספר אור זרוע
לידה 1180
ד'תתק"ם
פטירה 1250 (בגיל 70 בערך)
ה'י'
וינה, דוכסות אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו ר' שמחה בן שמואל משפיירא, ר' אברהם בן עזריאל, ר' אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז, ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן ר' יעקב בן יצחק הלבן מפראג, ור' יעקב בן מאיר מפרובינש
תלמידיו מהר"ם מרוטנבורג
בני דורו רמב"ן
חיבוריו אור זרוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יצחק בן משה מווינה, ידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') (במקורו מבוהמיה[1]) חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק למד בבית המדרש בפריז. היה תלמידם של ר' שמחה בן שמואל משפייר (שפיירא)[2], רבי אברהם בן עזריאל, מחבר "ערוגת הבושם", רבי אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה)[3] (נראה שעל שמו הוא קרא לבנו חיים גם אליעזר[4][5]), ר' יהודה בן יצחק מסר לאון מפריז[6], ר' שמשון מקוצי, ר' יהודה החסיד וכן רבי יעקב בן יצחק הלבן מפראג, רבי יעקב בן מאיר מפרובינש. רבי יצחק היה מורו של המהר"ם מרוטנבורג[7]

בין השאר חי בצרפת ובגרמניהווירצבורג), שבה למד מפי רבי יהונתן בן יצחק (תלמידו של רבי יצחק הלבן).

היה מראשי הנאבקים למינויים של רבני קהילות [דרושה הבהרה]

מעניינת התייחסותו ההלכתית[8] לנושא ענידת טלאי צהוב (ויכוח שהיה בנושא זה בין רבי שמשון מקוצי לבין האפיפיור אינוסטוס ה-3 שחייב את ענידת הטלאי).

הוא רגיל לחתום "יצחק בן משה נב"ה[9]". גם בנו, מהר"ח, חותם "נב"ה".

בנו, רבי חיים אליעזר (מהר"ח אור זרוע) ערך קיצור לספרו של אביו - "אור זרוע הקצר" או "סימני אור זרוע", אך לא זכה ללמוד מפי אביו משום שאביו מת בילדותו[דרוש מקור].

בשנת 1997 נחשף בווינה ברחוב הידוע בשמו "יודנפלאץ" (כיכר היהודים) בית הכנסת המזוהה כבית הכנסת שלו ושעלה באש בעת גזירת וינה בשנת 1421. המקום נתגלה בעת חפירת היסודות לאנדרטה לזכר הנספים בשואה ובוצעה במקום חפירה ארכאולוגית על ידי אוניברסיטת וינה[10].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר אור זרוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אור זרוע

רבי יצחק התפרסם בעיקר בזכות ספרו 'אור זרוע', ספר הלכתי שנכתב על ידו במאה ה-13 אך הודפס לראשונה רק במאה ה-19. הספר מכיל פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.

שמו של הספר נלקח מהפסוק בספר תהלים (פרק צ"ז, פסוק י"א) "אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה", שמסופי התיבות שלו הסיק רבי יצחק שיש לכתוב את שמו של רבי עקיבא עם האות ה בסופו (כלומר, עקיבה), ומתוך שמחתו על גילוי זה, קרא לספרו על שם הפסוק[11].

הספר מצוטט ומובא במקומות רבים בפוסקים שאחריו. חשיבותו נובעת בין השאר מהיותו מקור חשוב מאוד לצורות אחרות של תורת בעלי התוספות וחכמי אשכנז.

פיוטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר פיוטים החתומים בשם "יצחק בן משה", ביניהם מערכת יוצר-אופן-זולת לשבת שלפני ראש השנה, שנתקבל במנהג אשכנז המזרחי,[12], צונץ ייחסם לרבי יצחק בן משה, מחכמי מגנצא שנהרג בגזירות תתנ"ו. אברהם פרנקל העלה קושיות על ייחוס זה, והעלה את ההשערה שהפייטן הוא רבי יצחק בן משה מווינה, בעל אור זרוע.[13]


תקופת חייו של הרב יצחק מווינה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א.א.אורבך "בעלי התוספות" עמוד 436
  2. ^ ראו בספרו הלכות קריאת שמע יא.
  3. ^ ראו בספרו הלכות צדקה כז
  4. ^ אפטוביצר, מבוא לספר ראבי"ה, עמ' 25–32.
  5. ^ יתכן ששם הבן אלעזר כשמו של הראבי"ה כפי שעולה מאבן המצבה שנמצאה בקיר מנזר סנט לורנץ שבקולון. ראו על אשכנז בימי הביניים (באנגלית, אתר אשכנז בימי הביניים)
  6. ^ ראו בספרו הלכות קריאת שמע יא.
  7. ^ ראו תשובה במרדכי מסכת בבא בתרא אות תקלח.
  8. ^ שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן קי ד"ה פ"ג דה"ב
  9. ^ ראו בספרו הלכות הלכות צדקה ל.
  10. ^ מחקרו של יחזקאל לביא על התאבדויות בקהילות ישראל בתקופת הגזרות תתנ"ו-1096 ה'רכ"א-1421
  11. ^ הקדמת הספר
  12. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 781 ואילך.
  13. ^ אברהם פרנקל, לקט פיוטי סליחות, כרך ב (מקיצי נרדמים, תשנ"ג), עמ' 790-793.