פליקס מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פליקס מזרחי
אין תמונה חופשית
לידה 28 בפברואר 1928
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בנובמבר 2021 (בגיל 93)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות מצרים, ישראל
תקופת הפעילות 1944–?
מקום לימודים קונסרבטוריון איברהים שאפיק (קהיר, מצרים)
עיסוק כנר
סוגה מוזיקה ערבית
כלי נגינה כינור
שיתופי פעולה בולטים תזמורת קול ישראל בערבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פליקס מזרחי (28 בפברואר 1928, קהיר, מצרים23 בנובמבר 2021, ישראל) היה כנר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרחי נולד בקהיר שמצרים למשפחה של מוזיקאים. אביו, איברהים פרג', נולד בעיראק אך עבר למצרים, ומשנת 1925 ניגן ככנר וליווה את הזמרים המוכרים בתקופתו. אחיו הבכור של פליקס מזרחי, פרג' איברהים, היה גם הוא כנר מפורסם עד שנהרג בקהיר בהתמוטטות בניין. בעקבות מות האח, שלח איברהים פרג' את בנו פליקס, שהיה אז בן 12, ללמוד נגינה בכינור בקונסרבטוריון בקהיר. לאחר ארבע שנות לימוד החל מזרחי לעבוד כנגן כינור[1].

קריירה מוזיקלית במצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרחי ניגן עם הזמר פלפל אל-מסרי בקהילות היהודיות בקהיר. בגיל 17, החליט לנסות להגיע לקהלים רחבים יותר ולכן הפסיק את שיתוף הפעולה עם אל-מסרי לטובת שיתוף פעולה עם השחקן אליאס מואדב. שיתוף פעולה זה התגלה כמוצלח ולאחריו, מזרחי הופיע בסרטו של הזמר המפורסם פריד אל-אטרש. מזרחי לקח חלק בהרכב מוזיקלי שהופיע בווילות ובארמונות בפני קהל מוסלמי עשיר בקהיר ובאלכסנדריה, והופיע אף מול מלך מצרים פארוק. במקביל להשתתפותו בהרכב שהופיע בפני עשירי האזור, מזרחי ניגן גם במועדוני לילה לצידם של זמרים שונים כגון עבד אל מוטאלב וכארם מחמוד. בתקופה זו, ניגן עם הכנר אלברט שטרית ועם המתופף יוסף לוי שעלו מאוחר יותר לישראל[1].

קריירה מוזיקלית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950, בגיל 22, עלה לישראל בעקבות מכריו שטרית ולוי. בישראל, מזרחי נקלט בשער העלייה שבחיפה. לאחר שבוע, עבר לכפר סלמה (לימים, שכונת התקווה בתל אביב) והתגורר בדירתו של שטרית. השניים ניגנו יחדיו בקפה אריאנה שביפו וליוו את הזמרים מסא חללה ואת אחיו של פליקס, הזמר, משה מזרחי. מזרחי קיבל במהרה הצעה לנגן בתזמורת של רשות השידור אולם הוא סירב משום שלא חשב שעיסוקו העיקרי יהיה נגינה וכן משום שהנגנים בתזמורת זו לא קיבלו משכורת קבועה על עבודתם אלא קיבלו תשלום על כל הקלטה בנפרד. בשנת 1952 מזרחי התגייס לצה"ל. הוא המשיך לנגן בקפה אריאנה וניגן גם בגן תמר ובקפה נוח. לימים, התחרט על סירובו לנגן בתזמורת של רשות השידור וביקש להצטרף אליה. בשנת 1957, הכנר זוזו מוסא עלה לישראל ממצרים והקים את "התזמורת הערבית של בית השידור הישראלי" (תזמורת קול ישראל בערבית), אליה מזרחי הצטרף. מזרחי ניגן בתזמורת קול ישראל בערבית משנת 1960 ועד להתפרקותה בשנת 1993 - אז יצא לפנסיה[1]. בשנות השבעים הוא היה המנהל המוזיקלי של תוכנית הטלוויזיה "מן ליאלינא"[2].

בנוסף לפעילותו בתזמורת קול ישראל בערבית, מזרחי עסק החל משנות השמונים, גם בליווי של זמרים ישראלים כגון חיים משה וזהבה בן[1] וכן ניגן בהפקות של אלבומי מוזיקה שונים כגון כך עוברים חיי של זהר ארגוב, "להיות זמר" ו"תודה" של חיים משה שלום נערתי ו"אש" של נתי לוי ו"אדם ועולמו" של איציק קלה. בין האלבומים בהם השתתף בשנות התשעים ניתן למנות את פגישה ו"מרגול" של מרגלית צנעני, "רוח סתיו" ו"השמים הם הגבול" של נתי לוי, "לאן הולכים כולם", ו"געגועים" של יואב יצחק, "דברי אליי" של חיים משה, "שר חצי יובל" של דקלון, לחישה בלילה של אייל גולן, ניצוץ חיים של שרית חדד, נגיעות של ברי סחרוף. בשנות האלפיים ניגן בהקלטות האלבום מירי מסיקה של מירי מסיקה, באלבומו של ליאור פרחי "גבר משתגע" וכן ניגן בהקלטות בשירים של מיכה שטרית, שלמה ארצי, יזהר אשדות ודיקלה[3].

בשנת 1996, ניגן מזרחי בסרט 'נשים'. בשנת 2001 ניגן בסרט 'ג'ירפות'[4]. בשנת 1999, כיכב מזרחי בסרט הדוקומנטרי טקאסים (בבימויו של דוקי דרור) העוקב אחר שורשיהם של מזרחי ואחיו הכנר פרג' איברהים[5].

בשנת 2002, הוציא את האלבום נעימות מוסיקליות[6].

מזרחי נפטר ב-23 בנובמבר 2021 ונקבר בבית העלמין ירקון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]