דיקלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דיקלה דורי (שם הבמה: דיקלה; נולדה ב-8 בינואר 1973) היא זמרת ישראלית, שגם כותבת ומלחינה את רוב שיריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקלה נולדה וגדלה בבאר שבע במשפחה מסורתית ממוצא מצרי-עיראקי. יצירתה מושפעת ממוזיקה ערבית ששמעה בבית אביה, במיוחד מאום כולתום ומפריד אלאטרש, ואלבומיה משלבים מוזיקה ערבית עם מוזיקת פופ. דיקלה מתוארת כשילוב של אום כולתום, ריטה ומדונה וכדיווה של הרוק העברי-ערבי.

אלבומה הראשון, "אהבה, מוסיקה" יצא ב-2000 ונבחר על ידי ידיעות אחרונות לאחד מחמשת האלבומים הטובים ב-2001. ביולי 2002 הופיעה בפסטיבל הקיץ בלינקולן סנטר בניו יורק. ב-2003 העלתה עם רקדנית הבטן אורית מפציר מופע בערבית, "יא גמיל", המבוסס על שירים מצריים, בעיקר של אום כולתום, פריד אלאטרש ועבד אל-חלים חאפז. בנובמבר 2003 הופיעה יחד עם אביב גפן בטקס חתימת הסכם ז'נבה.

ב-2004 יצא אלבומה השני של דיקלה "עולם", שגם אותו כתבה והלחינה בעצמה. האלבום לא זכה לביקורות נלהבות כמו האלבום הראשון ולא זכה להשמעות רבות ברדיו. לאחר הוצאת האלבום יצאה דיקלה במופע על שמו.

במסגרת המאמצים להשבת החטופים אהוד גולדווסר, אלדד רגב וגלעד שליט, כתבה דיקלה עם שרית סרי ב-2007 את השיר "ושבו בנים לגבולם" בהפקתו של אלון אוחנה.

ב-2008 השתתפה יחד עם הזמרת אפרת רותם במופע וינה מרקש באולם הפביליון בארמונות הרודס אילת.

ב-2009 הלחינה דיקלה את השיר "מונו" של שלומי סרנגה. השיר הפך מיד ללהיט וזכה להשמעות רבות.

ב-2010 הוציאה דיקלה את אלבומה השלישי ארולוזורוב 38 בהפקתם של אלון אוחנה וגיל מרום, שאופיין בקו מוסיקלי שונה משני האלבומים הראשונים. כמו כן ב-2010 הלחינה ושרה את שיר הפתיחה של הסדרה רביעית רן.

ב-2012 השתתפה דיקלה בסרטים בלדה לאביב הבוכה ועדות והופיעה בפרק האחרון של הסדרה אמא ואבאז בתפקיד עצמה.

דיקלה כתבה והלחינה להיטים לזמרים אחרים כמו שרית חדד, אתי ביטון, מאיה בוסקילה,מוש בן ארי ושלומי סרנגה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אהבה, מוסיקה", 2000
  • "עולם", 2004
  • "ארלוזורוב 38", 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]