לדלג לתוכן

רבקה (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבקה
Rebecca
מידע כללי
מאת דפנה דה מוריאה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות מונקו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Victor Gollancz עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
הספר הבא Rebecca's Tale עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"רבקה" בתרגום צילה אלעזר, 2013

רֶבֶּקָה (Rebecca) הוא רומן בסגנון גותי מאת הסופרת האנגלייה דפנה דה מוריאה, שיצא בשנת 1938, ומאז לא חדל להיות פופולרי.[1] הרומן מספר על בחורה צעירה, שנישאה לאלמן אמיד, בטרם גילתה את המסתורין שאופף את הבית בעקבות קורותיה של אשתו הראשונה: רבקה.

הספר תורגם לעשרות שפות והופיע ברשימת 100 הרומנים הגדולים של כל הזמנים של ה־BBC[2]. משפט הפתיחה שלו: "אמש חלמתי שאני שוב במנדרלי" ("Last night, I dreamt I went to Manderley again") הוא אחד ממשפטי הפתיחה הידועים בספרות האנגלית.[3] "רבקה" עובד פעמים רבות לבמה ולמסך.

בחורה צעירה אנגלייה, שמשמשת כנערה מלווה של אלמנה עשירה, ומתלווה אליה למונטה קרלו, מתאהבת באנגלי אלמן בן 42, מקסים דה וינטר, נענית להצעת נישואיו והם מגיעים לאחוזתו המרשימה בקורנוול, המכונה מנדרלי.

המספרת, שלאורך כל הספר לא מכונה בשמה, זוכה ליחס חתרני ולא אוהד, בלשון המעטה, מסוכנת הבית, מיסיס דנברס, שהייתה מעריצתה של רבקה, אשתו הראשונה של דה וינטר. מסתבר, שרבקה נהרגה בתאונת שייט שנה אחת טרם בואה של המספרת. מיסיס דנבר משתדלת בכל יכולתה לערער את ביטחונה העצמי של האישה החדשה בסיפוריה על יופיה וכשרונותיה המרובים של רבקה.

המספרת משתכנעת שמקסים עדיין מאוהב מאוד ברבקה, והוא מתחרט על נישואיו עימה. ביוזמתה, ובעזרת מזימתה של מיסיס דנברס, היא עורכת נשף גדול בביתם, אך נתקלת בזעמו המתפרץ של בעלה, כאשר היא לובשת שמלה שהייתה העתק מדויק של שמלת רבקה טרם מותה.

לאחר הנשף, מגבירה מיסיס דנברס את מלחמתה במספרת, ומנסה לגרום לה להתאבד, אך ממצאים חדשים של סירת המפרשים, בה טבעה רבקה, מחייבים את מקסים להתוודות בפני אשתו החדשה, שרבקה הייתה, לאמיתו של דבר, אישה אכזרית ואנוכית, שדאגה לשטות בסביבתה ולשחק בכישרון רב את התפקיד של הרעיה המושלמת והמסורה.

בעת מריבה גדולה שהתרחשה טרם מותה, סיפרה רבקה למקסים שבעקבות יחסיה עם גבר אחר, היא עומדת ללדת, אך מקסים הוא זה שיאלץ לגדל את הילד כאילו הוא שלו. הבעל נמלא בחמת זעם והורג את רבקה ביריית אקדח. הוא טומן את גופתה של רבקה בסירה ומטביע אותה. לאחר שהסירה נמשתה מהמים, נערכת חקירה משטרתית למקסים, בה מתקבלת עדותו של הרופא על כך שרבקה, שלא יכלה כלל להיכנס להריון, חלתה בסרטן, והחליטה להביא את בעלה לכך שהוא יהרוג אותה מיידית, במקום לסבול ייסורים ארוכים.

כשמקסים חוזר למנדרלי הוא מבחין כבר מרחוק בלהבות שפורצות באחוזה, לאחר שמיסיס דנברס העלתה אותה באש, תוך כדי שהיא קופצת לתוך הלהבות.

התקבלות הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 ביוני 1953 התפרסמה בעיתון הארץ מודעה קטנה, המרמזת על היחס הראשוני של המבקרים לספר. תחת הכותרת "מסתרי הרומנטיקה" נכתב: "ב'ארמון' חיפה יוצג בשבוע הבא הסרט רבקה, המבוסס על הרומן בשביל עוזרות בית של דפנה די מוריא"[4]. הערכה זו משותפת לרבים מהמבקרים שזלזלו בשנים הראשונות בספרה של די מוריאה ובפופולריות שלו. רומנים גותיים אפלים לא נחשבו רציניים בעיני המבקרים הרציניים, שייחסו אותם לסוג של "רומן רומנטי למשרתות" שהושפע רבות מספרה של שרלוט ברונטה: ג'יין אייר.[5].

כיום מסכימים המבקרים שדה מוריאה, כתבה ספרים מלאי דמיון, שרובם ככולם זכו להצלחה גדולה ברחבי העולם לא בכדי, אלא בזכות כישוריה הספרותיים של המחברת. ובראש הספרים המוצלחים של הסופרת עומד ללא ספק הספר "רבקה". זהו ספר שהוא פרי יצירת הדמיון המבורך של דה מוריאה אומר המבקר יונתן ירדלי, שגם אם אינו מגיע לרמתו הגבוהה של ג'יין אייר, אינו חדל לרתק וליהנות את הקוראים בו במהלך דורות רבים[5]

ב-2017 זכה הספר במקום ראשון בסקר של רשת הספרים האנגלית הידועה, W.H. Smith, על הספרים האהובים ביותר מזה 225 שנים (שנות קיומה של הרשת). בין הספרים שהגיעו לרשימה הקצרה נכללו הספרים "מות הזמיר" של הרפר לי, גאווה ודעה קדומה של ג'יין אוסטן, ג'יין אייר של שרלוט ברונטה ו־1984 של ג'ורג' אורוול[6].

האשמות של גנבה ספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד ההאשמות בהשפעתו הגדולה של הספר "ג'יין אייר" על רבקה, החלו להופיע כנגד הסופרת גם האשמות בגניבה ספרותית מספרים אחרים. קרולינה נבוקו הברזילאית, טענה שדי מוריא קראה את ספרה שיצא מספר שנים לפני רבקה וגנבה ממנו קטעים רבים. לאחר שהתגלו סדקים בטענותיה של נבוקו, טענה גם אדווינה לוין מקדונלד שרבקה מבוסס על ספר שלה שיצא בשנת 1927. התלונה שלה לא התקבלה.[1]

תרגומים לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים לספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה מורייה עצמה עיבדה את "רבקה" לתיאטרון בשנת 1939, וההצגה בלונדון זכתה להצלחה מרובה.

בשנת 1940 עיבד אלפרד היצ'קוק את רבקה לסרט בשם זה, בבימויו של דייוויד סלזניק, ובכיכובם של לורנס אוליביה, ג'ואן פונטיין וג'ודית אנדרסון, וזכה בפרס אוסקר על כך. הסרט זכה לפרסום רב, ועזר רבות גם לקידום המכירות של הספר. בשנת 1966 יצאה עיבוד טורקי לסרט, ובשנת 2020 יצאה נטפליקס עם עיבוד נוסף.

לאחר ההצלחות הגדולות של ההצגה ושל סרטו של היצ'קוק, זכה הספר, במהלך השנים, לעיבודים רבים נוספים על הבמה, בטלוויזיה וברדיו, ובין השאר אף הוצג כמחזמר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]