פרדי כהן
כהן, נבחרת ישראל, 1953 | |
לידה | 1930 (בן 94 בערך) |
---|---|
גובה | 1.79 מטר |
קבוצות כשחקן | |
1953 – 1956 1958 |
הפועל חולון הפועל חולון |
הישגים כשחקן | |
מלך הסלים של עונת 1954/1955 |
אלפרד (פרדי) כהן (נולד בשנת 1930) הוא כדורסלן עבר ישראלי, ששיחק בהפועל חולון ובנבחרת ישראל. נמנה עם קבוצת כדורסלנים יהודים שעלו לישראל ממצרים ("החבורה המצרית"), והצטרפו להפועל חולון בתחילת שנות ה-50. נחשב כאחד מגדולי שחקני הפועל חולון בכל הזמנים, ומלך הסלים של עונת 1954/1955.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן נולד למשפחה יהודית באלכסנדריה, מצרים. בסוף שנות הארבעים שיחק בקבוצת מכבי אלכסנדריה, הקבוצה היהודית ששיחקה בליגה המקומית המצרית. לפי הסיפורים, מלך מצרים, פארוק הראשון, לא היה מסוגל לשאת שקבוצה יהודית מנצחת קבוצה מוסלמית, ולכן הורה שלוש שנים לאחר הקמתה לסגור את הקבוצה היהודית. אף שהקבוצה התפרקה, המשיכו חפץ ויתר השחקנים, להתאמן במועדון מקומי.
בשנת 1947 ערכה הקבוצה משחק אימון מול האלופה המצרית. למרות הנחיתות באימונים, ניצחה הקבוצה מכבי אלכסנדריה בנקודה, והכעיסה את המלך בשנית. בשנת 1949 נערכה אליפות אירופה בכדורסל 1949 בקהיר, וזומנו לנבחרת מצרים בכדורסל השחקנים היהודים אליהו עמיאל וזוזי הררי. על-פי מספר גרסאות, שעה לפני המשחק הפותח הודיע המלך כי על שני היהודים להתאסלם, כדי לקחת חלק במשחקי הנבחרת. השניים דחו את ההצעה, והנבחרת צעדה בטקס הפתיחה ללא עמיאל והררי. הכרוז הודיע לקהל ההמום כי השניים לא משחקים עקב מחלה. בשל התקרית החליטו כל שחקני מכבי אלכסנדריה, ובכללם כהן, על פירוק הקבוצה באופן סופי והחלו להתפזר ברחבי העולם.[1]
בשנת 1950 עלה כהן לישראל[2]. בהמשך שיחק ביחד עם עולה נוסף ממצרים, סמי חודרה, במכבי תל אביב.[3] בינתיים, ארבעת עולים אחרים ממצרים ששיחקו במכבי אלכסנדריה, אליהו עמיאל, מרסל חפץ, רודי ויינברג וחיים גורמזאנו - החלו להתאמן יחד בקיבוץ עין חרוד. לאחר שהפכו לאטרקציה של האזור, וניצחו טורניר של קבוצות הפועל, החליט מיכה שמבן, שהקים את קבוצת הפועל חולון - לגייסם לקבוצה.[1] לאחר שגייס את ארבעתם, צירף שמבן גם את כהן וחודדה. כעבור יומיים קיימה הקבוצה החדשה אימון ראשון במגרש של בית הספר ביאליק. כשבועיים לאחר מכן התייצבה הקבוצה למשחק נגד מכבי תל אביב, כשהיא מחוזקת בעוד ארבעה שחקני הפועל מקוה ישראל, ובניהם משה (מוסה) דניאל - וניצחה את המשחק.[4]
באותן שנים, בטרם הוקמה הליגה הראשונה, הכדורסל בישראל התפזר על פני שתי ליגות: אחת של מכבי והשנייה של הפועל. הקבוצה המצרית של חולון (פרדי כהן, מרסל חפץ, אליהו עמיאל, רודי ויינברג, חיים גורמאזנו וסמי חודדה) שלטה ביד רמה בליגה של "הפועל" ובליגה של "מכבי" הייתה זו מכבי תל אביב בהדרכתו של יהושע רוזין. הקבוצה "המצרית" מחולון הפכה לשם דבר בישראל, ומספר קבוצות החלו להעתיק את שיטת משחקה.[1]
בשנת 1951 הצטיין כהן במדי נבחרת צה"ל,[5] וכן זכה עם נבחרת ההדרכה באליפות צה"ל.[6] בקיץ 1952 יצאה נבחרת ישראל למוקדמות המשחקים האולימפיים בהלסינקי, הטורניר המשמעותי הראשון בו השתתפה הנבחרת. כשהסגל כלל ארבעה שחקנים שעלו שנה קודם לכן ממצרים וביניהם את כהן. מספרים שבבית המלון של המשלחת בפינלנד נפגשו השחקנים עם חבריהם לנבחרת מצרים. עם סיום המשחקים הספיקו שחקני נבחרת ישראל להתחבק עם החברים ממצרים, לתדהמת העיתונאים הזרים בשדה התעופה.[1] באותן שנים כונה כהן בתקשורת "הצלף".[2][7]
עונת 1953/1954 הייתה העונה הראשונה של הליגה הלאומית בכדורסל. בהתאם לרוח התקופה, הורכבה הליגה בשיטת ה""50-50", כשמרכזי הפועל ומכבי שולחים כל אחד ארבע קבוצות, על מנת ליצור ליגה בת שמונה קבוצות. כהן לקח חלק במדי הפועל חולון ב-13 משחקים וקלע בממוצע של 15.2 נקודות למשחק. הקבוצה עצמה סיימה את הליגה במקום ה-2.[8] בשנת 1953 השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל שנערכה במוסקבה. כהן סיים את האליפות כסגן מלך הסלים של ישראל עם 93 נקודות, נקודה אחרי אברהם שניאור.[9] הנבחרת עצמה סיימה את הטורניר במקום החמישי היוקרתי.[10]
בעונת 1954/1955 שחזרה הקבוצה את הישגה וסיימה שוב במקום השני אחרי מכבי תל אביב. כהן קלע 18.8 נקודות למשחק וזכה בתואר מלך הסלים באותה עונה. באותה שנה השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות העולם בכדורסל 1954,[11] באליפות זו היה כהן מלך הסלים של ישראל עם 76 נקודות ומקום שישי בטבלת מלך הסלים הכללית באליפות.[12] כן בשנת 1954 ייצג את נבחרת צה"ל במשחקה נגד צרפת.[13]
בעונת 1955/1956 לא התקיימו משחקי ליגה עקב מבצע קדש,[1] ובמהלך העונה אימן כהן את הפועל פתח תקווה מהליגה השנייה.[14] עם זאת במהלך העונה שוחק מפעל גביע המדינה בפעם הראשונה והפועל חולון העפילה לשלב חצי הגמר. בשלב זה הודחה על ידי הפועל תל אביב אחרי ניצחון 64:57 במשחק הראשון והפסד 46:33 במשחק השני.
ביולי 1956 נופה פרדי כהן מנבחרת ישראל על ידי המאמן האמריקאי אלמר ריפלי, שספג על כך ביקורת נוקבת מהתקשורת.[15]
בעונת 1956/1957 כהן לא לקח חלק.[16] בפברואר 1958 חזר לאחר היעדרות ארוכה וקלע 16 נקודות.[17] במאי 1958 פורסם כי פרדי כהן חדל מלשחק עוד.[18]
כהן שיחק שתי עונות בחולון (בנוסף להבלחה בשנת 1958) בהן קלע 610 נקודות. בנבחרת רשם כהן 20 משחקים וקלע 102 נקודות,[19] כן השתתף בטורניר הקדם אולימפי 1952, באליפות אירופה במוסקבה ב-1953- ושנה לאחר מכן באליפות העולם בברזיל.
לאורך השנים היגר כהן לברזיל.[20]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
- כרטיס שחקן, אתר פיב"א
- אור שקדי, יצירת מצרים, באתר וואלה, 9 באפריל 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 אור שקדי, יצירת מצרים, באתר וואלה, 9 באפריל 2009
- ^ 1 2 7 פעמים "התקוה" - דבר, 26 ביוני 1953
- ^ מנחם לס, מרסל חפץ ופרדי כהן – שניים מהשחקנים הטובים ביותר בהיסטוריית הכדורסל של ישראל, אתר הופס, 27 בספטמבר 2018
- ^ מנחם כהן, סיפורו של אלוף: אגדה ושמה מיכה שמבן - השבוע הלך לעולמו והוא בן 93, פורסם באתר "סיפורי גבעת ברנר".
- ^ ניצחון לכדורסלני צה"ל בירושלים, על המשמר 23 בדצמבר 1951
- ^ נבחרת הנח"ל נכנעה בגמר להדרכה 50: 41, מעריב, 1 ביולי 1976
- ^ מי יאמן את נבחרת־הכדורסל?, על המשמר, 8 בנובמבר 1955
- ^ סיכום עונת 54–1953 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
- ^ ישראל פז, "ממוסקבה (1953) עד מוסקבה (1976)", על המשמר, 30 במאי 1965
- ^ כוחו של מרסל, למרחב, 19 באפריל 1959
- ^ סיכום עונת 55–1954 בכדורסל הישראלי, אתר מנהלת הליגה
- ^ ארצות הברית זכתה באליפות הכדורסל, מעריב, 7 בנובמבר 1954
- ^ נקבע הרכב נבחרת צה"ל בכדורסל, חרות, 28 במרץ 1954
- ^ הפועל פתח תקווה־הפועל חולון 54-61 - למרחב, 26 בפברואר 1956
- ^ יוחזרו שניאור וכהן לנבחרת הכדורסל, מעריב, 29 ביולי 1956
- ^ הפועל חולון, סגל הקבוצה עונת 1956/1957, אתר מנהלת הליגה
- ^ שבת גדושת הפתעות בליגה לכדורסל, למרחב, 23 בפברואר 1958
- ^ יהושע ילין, צ.צ.א חשפה נקודות תורפה שלנו, דבר, 11 במאי 1958
- ^ בהפועל חולון מפסיקים פעילות הכדורסל והכדוריד, מעריב, 23 בפברואר 1977
- ^ אלכס דורון, כשהצבא האדום ניגן את התקווה במוסקבה, מעריב, 29 במאי 1988
משלחת ישראל לאולימפיאדת הלסינקי (1952) | ||
---|---|---|
אתלטיקה | אוריון גלין גלר • אריה גליק • לאה זמרי • אולגה וינטנברג • דוד טבק • תמר מטל-שומכר • אריה קלינשטוב-נוה | |
כדורסל | דני ארז • משה דניאל • יהודה וינר • מרסל חפץ • פרדי כהן • עמוס לין • זכריה עופרי • אליהו עמיאל • ראובן פכר • מנחם קורמן • רלף קליין • שמעון שלח • אברהם שניאור (מאמן: מוריס רסקין) | |
קליעה | אלכס אלירז • דב בן-דב • שמואל לביב-לובין • צבי פנקס | |
קפיצה למים | יואב רענן | |
שחייה | נחום בוך |
נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1953 (מקום חמישי) | ||
---|---|---|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 קורמן • 5 פ.כהן • 6 הייבלום • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 ממרן • 12 ארז • 13 פכר • מאמן: שאלתיאל |
נבחרת ישראל - אליפות העולם בכדורסל 1954 (מקום שמיני) | ||
---|---|---|
1 שניאור • 2 עופרי • 3 דניאל • 4 פכר • 5 פ.כהן • 6 טוויל • 7 שלח • 8 וינר • 9 קליין • 10 חפץ • 11 לובושיץ • 12 ארז • מאמן: שאלתיאל |